מס ששולם ביתר וההליכים שבאמצעותם הוא מוחזר לנישום

מאת: עו"ד ורו"ח ארז שגיב

האם פקיד השומה יכול לסרב לתקן שומות בגין 3 שנים מתוך 6 השנים שעברו לנישום שהוכר כנכה בטענה כי לשנים אלה השומות התיישנו.
עו"ד לילך דניאל |

שאלה:

------

נישום, בעל שליטה בחברות (סוג תיק 030), הגיש דוחות שנתיים לשלטונות המס לשנים 2005-2000.

בחודש נובמבר הגיש הנישום בקשה לקבלת פטור ממס לנכה לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"].

בחודש דצמבר 2006 - אישר פקיד השומה את בקשת הנישום לפטור ממס בשל היות הנישום נכה בנכות צמיתה שתוקפה מתאריך 1.1.2000 ואילך.

ביום 24.12.2006 - הגיש הנישום מכתב למשרדי השומה לתיקון הדוחות לשנים 2004-2000 ולהחיל את הפטור ממס על השנים הללו.

פקיד השומה תיקן את השומות לשנים 2004-2002, אך סירב לתקן את השומות לשנים 2001-2000, כי - כטענתו - השומות לשנים אלה התיישנו; ובהתאם לסעיף 145 לפקודה, עברו 3 שנים מתום שנת המס שבה נמסר לו הדוח.

טענת רואה החשבון המטפל בנישום:

א. פקיד השומה, במכתבו לאישור הפטור ממס, ציין במפורש, כי הנכות היא מיום 1.1.2000 ואילך, והוא לא העלה במכתבו זה כל טענה בדבר התיישנות (ראה פסק דין יהושוע חלפון, ע"א 4325/96).

ב. לדעתו, בשיטתו של פקיד השומה יש אלמנט של אפליה לרעת נישומים, החייבים להגיש דוח, לבין שכירים שיכולים להגיש דוחות להחזר 6 שנים לאחור (סעיף 160 לפקודה).

ג. מסקירת פסקי הדין בנושא - מתברר, כי אפשר לתבוע החזר החל משנת 1978, עת הוחל לראשונה לעשות זאת על פי סעיף 9(5) לפקודה, ולא בהכרח 6 שנים לאחור בלבד.

ד. מסקירת פסקי דין בנושא, מתברר, כי פקידי השומה מאשרים, על הרוב, תיקון דוחות 6 שנים לאחור גם לנישומים החייבים להגיש דוח (לדוגמה: פסק דין הדסה ואח', ה"פ 1175/00, ה"פ 1653/00).

ה. פקיד השומה מתבסס, לטענתו, על פסק הדין בעניין "שחר דניאל" (לא ברור לי מה הקשר ?)

השאלה:

האם צודק פקיד השומה בטענתו, כי אין לתקן את הדוחות לשנים 2001-2000 ?

תשובה:

------

בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"] - יש 2 הוראות עיקריות, באשר להחזרי מס ששולמו ביתר:

● ההוראה האחת -

הוראת סעיף 160 לפקודה, הקובעת כי נישום, אשר אינו חייב להגיש דוח, זכאי לקבל החזרי מס לשש שנות המס, שקדמו לשנה שבה הוגשה הבקשה, ובלבד שהדוח לאותה שנה הוגש לא מאוחר מתום שש שנים אחריה.

● ההוראה השנייה -

הוראת סעיף 159א לפקודה, הקובעת כי נישום, אשר חייב להגיש דוח - החזר המס בעניינו, ששולם ביתר על פי דוח, שהוא הגיש לפי סעיף 131 לפקודה, יבוצע בתוך 90 יום מיום הגשת הדוח.

ההוראות דלעיל הן שונות, והן עוסקות במצבים שונים. וכך, לאור תכליתה של כל אחת מן ההוראות הללו מחיל המחוקק הסדר נפרד. ונסביר: בעוד סעיף 159א לפקודה נועד לתחום בזמן מועט את יכולתו של פקיד השומה לבצע בפועל את החזר המס ששולם ביתר, בהתבסס על הדוח השנתי שהגיש הנישום (וזאת, טרם הפעלת שיקול דעת בשומה); נועד סעיף 160 לפקודה להקנות זכות לנישומים, אשר אינם מגישים דוח כבדבר שבשגרה, לקבל החזר על יסוד מס ששולם ביתר; ולפיכך, מעניק הסעיף הזה זמן ארוך מן הזמן המוקצה לפי הסעיף האחר.

עם זאת: המסקנה - כי התקופה, שנקבעה בסעיף 160 לפקודה, אינה חלה על נישום, אשר מגיש דוח בכל שנה - אינה מתבקשת; ובעניין זה נקבע בפסק דין בעניין "דניאל שחר" כלהלן:

"אין כל קשר - לא קשר פנימי, לא קשר חיצוני ולא כל קשר שהוא - בין החובה להגיש דו"ח (כהוראת סעיף 131 לפקודה), או הפטור מהגשת דו"ח, לבין זכותו של נישום לקבל החזרי מס ששילם ביתר. ואף אין כל הצדקה שיהא קשר בין השניים.

המגיש דו"ח כחובתו בסעיף 131 יכול שישלם מס ביתר; מי שאינו חייב להגיש דו"ח, ואכן אינו מגיש דו"ח (כאותם נישומים שלפנינו) יכול אף הוא שישלם מס ביתר; ואין כל טעם טוב לייחד את הוראת ההחזר שבסעיף 160 - על הגבלת הזכות שבה - אך למי שהוטלה עליהם חובה להגיש דו"ח כסדר.

היעדרו של טעם ראוי להגבלת תחומי תחולתו של סעיף 160(א) אך לחייבים בהגשת דו"ח - כגרסת הנישומים שלפנינו - מוסיף טעם טוב לפירוש העולה מהוראת-חוק זו ומההיגיון הפנימי המחזיק אותה על מקומה, לאמור, פירוש הפורש את תחומי-תחולתו של סעיף 160 על כל המבקשים לקבל החזר תשלומי-יתר ששילמו לרשויות המס, בהם גם חייבים גם מי שאינם חייבים בהגשת דו"ח."

[ההדגשות אינן במקור - א' ש']

ועתה - לעניין, שהועלה בשאלה:

אף שמדובר כאן בנישום, אשר מגיש דוחות בכל שנה, נראה, כי בהתאם להילכת בית המשפט העליון, כמובאת לעיל, אין להפלות בין נישומים, ועל פקיד השומה לתקן את דוחותיו גם לשנות המס 2001-2000; וזאת, כפוף לעניינים אחדים, שפקיד שומה בודק בכל בקשה (עניינים שלא הובאו בשאלה), והם: מועדי הפנייה לוועדה הרפואית; מועדי הגשת הדוחות לפקיד השומה; חליפת מכתבים שהייתה (אם הייתה); תוכן המכתבים ומועדי משלוחם; ועוד.

התשובה שקיבל הפונה היא תשובה פורמאלית; ובהתקיים נתונים מסוימים, שאותם יש לבחון - ייתכן שהתשובה הייתה אחרת.

כדי לסיים את העניין מכל צדדיו - יש לפנות לרפרנט המקצועי (מהמחלקה המקצועית) של משרד פקיד השומה, שבו מצוי התיק הנידון.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.

המידע באדיבות "כל מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו וסמוטריץ
צילום: דוברות רהמ

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית

המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית

אדיר בן עמי |

הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.


המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".


התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.


המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.


התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.