בנק ישראל והיושב בראשו, סטנלי פישר, קבעו היום (ב') את גובה הריבית במשק לחודש ספטמבר. פישר החליט להעלות את הריבית ב-0.25% לרמה של 4%. לקראת ההחלטה הקונצנזוס בקרב אנליסטים בשוק דיבר על עליית ריבית בשיעור שבין 0.25% עד 0.5%.

עם זאת, היו כמה גורמים בשוק אשר הסתייגו מההערכה, כי הריבית תעלה היום. כלכלני הראל בית השקעות כתבו בתחילת החודש: "אין וודאות כי פישר יעלה את הריבית" ומנו 2 סיבות מרכזיות לכך: הראשונה היא כי בתקופה בה יש ירידות חדות בשוקי ההון בעולם והצפי לתוואי הריבית של ה-Fed ושל בנקים מרכזיים אחרים יורד, כאשר הזעזועים בשווקים העולמיים לא מלווים על ידי פיחות בשקל, המדיניות המוניטרית המתבקשת היא למתן את קצב עליית ריבית בנק ישראל ולא להאיץ אותו. השניה היתה כי העלייה במדד יולי והרכבה משקפים בעיקר את הפיחות בשקל בחודשים יוני-יולי, פיחות שבינתיים נבלם, והתחזית לאינפלציה בחודשים הקרובים לא גבוהה במיוחד.

נציין עוד, כי במאמר ב-Bizportal כתב היום דר' יאיר זימון, כלכלן ראשי בסופרוויזר בית השקעות, טען לפני החלטת הריבית, כי הנגיד צריך להשאיר את הריבית ברמה הנוכחית. זימון ציין, כי בחודש שעבר עלה מדד המחירים לצרכן בשיעור של 1.1%. "אחת הסיבות המרכזיות לעליית המדד הייתה קפיצתו המהירה של שער הדולר. אולם, מאז שמחיר הדולר הגיע ל-4.34 ועד היום, זרמו מים רבים בירדן וכמותם הגיעו מוכרי הדולרים, שדחפו את מחיר הדולר עד לרמת 4.15", מציין זימון. מדובר בירידה של כ-4.5% בתוך שלושה שבועות.

עוד ברקע להחלטה, כדאי לציין הערכות נוספות שבלטו במיוחד לקראת הפרסום הערב - כך על פי בנק הפועלים, ההערכות הן כי בסוף השנה צפויה הריבית להגיע לרמה של 4.5%. דויטשה בנק שינה את ההערכתו הקודמת ופרסום לקראת ההחלטה הערב צפי כי הריבית בישראל תעלה ל-4.25% השנה ולצידו, בנק לאומי עוד מגדיל ומעריך שבסוף השנה תעמוד הריבית במשק על 5% בקירוב.

תנאי הרקע להחלטה

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יולי ב-1.1%, גבוה מממוצע הערכות החזאים שהיה 0.8%. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד בשיעור מתון של 0.3% ומתחילת השנה ב-2.1%. מהמודלים האקונומטריים של בנק ישראל, נאמדת עלייה במחירים המקומיים – הרכיב במחירים שאינו מושפע ישירות מההתפתחות בשער החליפין של השקל – ב-12 החודשים האחרונים, בשיעור הגבוה מהגבול העליון של יעד האינפלציה.

כמו כן, ההתפתחויות בשוקי ההון בעולם הושפעו ממשבר האשראי שהחל בשוק המשכנתאות מסוג subprime בארה"ב והתרחב לשווקים נוספים. כתוצאה מהמשבר העריכו המשקיעים מחדש את הסיכון הגלום בתיקי הנכסים שלהם וזה הוביל לסגירת פוזיציות. כתוצאה מכך, חלה ירידה מהירה במחירי הנכסים שנחשבים בעלי סיכון גבוה יחסית ומחירי המניות ירדו.

כך, מאז הדיון המוניטרי האחרון (22/7) ועד ה-23/8 ירדו המדדים בבורסות במדינות המפותחות בכ-6%-12% ובשווקים המתפתחים בכ-9%-15%. באותה תקופה, עלו התשואות לפדיון על אג"ח במדינות מתפתחות בעולם ואילו התשואות לפדיון של אג"ח ממשלתיות של מדינות מפותחות (למשל, ארה"ב, גרמניה, יפן) ובעלות סיכון נמוך, ירדו.

התנאים הבסיסיים שיצר המשבר יחד עם ההפסדים בשוק ההון צפויים לפגוע בפעילות הכלכלית בארה"ב ובמידה פחותה יותר במדינות אחרות בעולם. עם זאת, השפעת המשבר על הצמיחה הגלובלית צפויה להיות קטנה יחסית בגלל הפיזור של מקורות הצמיחה בעולם. המשבר בשוק האשראי הגביר את הצפיות שהבנק המרכזי של ארה"ב ינקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה בניגוד לצפיות בחודשים הקודמים. באירופה עדיין הנטייה של מדיניות הריבית היא המרסנת.

המדיניות הפיסקאלית והשפעתה על ההחלטה

מתחילת השנה עומד העודף המצטבר בתקציב הממשלה על 6.8 מיליארד שקל, והגרעון בתקציב 2007 צפוי להיות פחות מ1.5% מהתמ"ג.

הצעת התקציב ל-2008 שאושרה בממשלה באוגוסט עקבית עם היעדים התקציביים הרב שנתיים, והסכם השכר במגזר הציבורי שהושג ביולי תורמים לאמינות המדיניות התקציבית.

הלחצים משוק העבודה

נתוני סקר כוח אדם לרבעון השני של 2007 מצביעים על גידול מהיר בתעסוקה תוך עליה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה וירידה קלה של שיעור האבטלה. נתוני הביקוש לעובדים בסקטור העסקי, על-פי סקר המעסיקים, מלמדים על רמת ביקוש גבוהה.