הרשות השנייה על דו"ח שטרום: השקיפות מחייבת

גורמים ברשות השנייה מרוצים ממסקנות דו"ח שטרום הבוחן את נושא עמלות היתר, אך מבקשים להדגיש כי אמנם גובה העמלות טיפס משמעותית ב-10 שנים, אך חשוב לזכור כי חלק לא מבוטל חוזר למפרסמים
אפרת אדיר |

הביקורת וההמולה סביב נושא עמלות היתר המשולמות על-ידי זכייניות ערוצי הטלוויזיה המסחריים למשרדי הפרסום, מגיעה לישורת האחרונה עם פרסום דו"ח שטרום, לאחר בחינת הנושא לעומק במשך כ-8 חודשים.

תחילתו של המהלך לבדיקת הנושא בטענתן של זכייניות ערוץ 2 ו-10 על כך שאינן מסוגלות לעמוד במחויבויות ההפקה והתוכן אליהן נדרשו עם קבלת הזיכיון מאחר וההוצאות גדלו. אחת הסיבות שעלו לגידול בהוצאות היו הגידול המשמעותי בגובה עמלות היתר ("סופר קומישן").

בשל כך, החליטו, כאמור, ברשות השנייה לבדוק את הנושא לעומק ומינו של עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, מטעמם להיפגש עם נציגי הפרסומאים, הזכייניות והמפרסמים ולהציג מסקנות סופיות. טענת גורמים ברשות השנייה היא כי מטרת הבדיקה היסודית לדאוג לכך שהציבור הישראלי יוכל ליהנות מטלוויזיה איכותית ולשם כך קיימת חשיבות בהשקעת כספים בתוכן איכותי והפקות מקור, במקום בעמלות המשולמות על פרסום.

אם עד כה היה קיים ערפול בקשר הזה שבין זכיינית-פרסומאי-מפרסם, בא דו"ח שטרום במטרה ליצור שקיפות בנושא ולהרים את המסך, אך יחד עם זאת מעמיד את הפרסומאים על רגליהם האחוריות בטענה כי פרטי הדו"ח אינם מדוייקים.

מעיקרי מסקנות הדו"ח עולה, כי בעוד בשנת 1995 (שנת הזיכיון הראשונה) עמדו עמלות היתר על 15%, בשנת 2005 גדלו העמלות בכמעט 15%. חשוב לציין, כי לא כל הסכום מופרש למשרד הפרסום וחלק לא מבוטל חוזר, בין היתר, ללקוחות המשרד (המפרסמים) - עובדה שאינה מקבלת דגש בדו"ח.

כמו כן, ממליץ שטרום לחשוף את גובה העמלות לציבור ולהגדיר בצורה קשוחה יותר את אופן העברת המידע על עמלות בסיס ועמלות יתר מהזכייניות לרשות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.