יד נעלמה משכה חצי מהכסף שהיה לחנה בבנק מזרחי
הנה סיפור על כסף, המון כסף. חנה בנקיר היא אזרחית ותושבת שבדיה. היא גם יהודייה טובה, ולכן לה ולאמא שלה אווה היה חשבון משותף בבנק מזרחי-טפחות, סניף בית אל-על. בשנת 1995 נפטרה האמא, ושנתיים לאחר מכן, ב,1997- ביקרה חנה בארץ והציגה לפני הבנק צו ירושה שלפיו היא היורשת היחידה של אמה. היא ביקשה כי החשבון המשותף יועבר על שמה בלבד. כמו כן, היא משכה מהחשבון 30 אלף דולר.
כן, גם אתם ודאי שמים לב שלא מדובר במשפחה קשת יום. לאחר משיכה זו נותרה בחשבון יתרה נושאת ריבית בסך 241 אלף דולר. חנה המריאה חזרה לשבדיה כשהיא רגועה ובטוחה שבנק טפחות ישמור על כספה כמו שבנק יודע לעשות. מאז ביקור זה וביצוע פעולה זו בחשבון לא ביקרה חנה בארץ, וליתר ביטחון בדקנו את זה במשרד הפנים. חנה לא היתה בארץ, ולכן מן הסתם גם לא ביצעה כל פעולה בחשבון.
ב,2002- לאחר שהחשבון היה רדום וישנוני כמה שנים, פנתה חנה (בעודה שוהה בשבדיה) לבנק באמצעות עורך דין שבדי, והודיעה כי היא מעוניינת להעביר כספים מהחשבון במזרחי לבנק בשבדיה. בדקנו גם את זה, וגם עורךהדין השבדי מאשר שהיתה פנייה כזו, אולם הבנק לא הגיב.
בנובמבר 2006 פנתה חנה באמצעות עורך-דין אחר, הפעם מן הסוג הישראלי, אל מנהל הסניף יחיאל אורנבך, וביקשה לבצע פעולות שונות בחשבון, כמו לדעת מה יתרת חשבונה. לעורך-דין נאמר בשיחה טלפונית כי מאחר שמדובר בחשבון משותף של חנה ואמה ללא סעיף אריכות חיים, החשבון מוקפא.
לאחר פניות חוזרות של עורך-הדין נאמר לו כי בחשבון יש סכום של כ- 117,800 דולר, ובסוף החודש צפויה להתווסף ריבית בשיעור 1,000 דולר. מכיוון שהסכום המצוין נמוך משמעותית מהסכום הצפוי, נערכו כמה בירורים על-ידי העורך-דין, שהעלו כי בספטמבר 1999 ב15- וב17- בחודש בוצעו 3 משיכות בסך כולל של 170 אלף דולר מתוך החשבון. לדברי חנה, הגברת בנקיר בשבילכם, היא מעולם לא ביצעה משיכות שכאלה. לטענתה, הבנק גם מעולם לא שלח לה דפי חשבון שמדווחים על 170 אלף דולר שנמשכו.
ושימו לב, כאן מגיע החלק המדהים ביותר: כשעורך הדין ביקש לראות את רישומי המשיכה, נמסר לו (וגם לנו) שהמסמכים בוערו, כלומר עלו באש, כלומר נשרפו, כלומר אין להם שום זכר. אין לבנק שום תיעוד מי האיש המסתורי שמשך את הכסף כשחנה, לפי משרד הפנים לפחות, לא היתה בארץ, והיא - אנחנו מזכירים, בעלת זכות החתימה הבלעדית.
הלקוח תמיד אשם
איך יכול להיות שאין שום מסמך בנמצא, אף-על-פי שלא חלפו כל-כך הרבה שנים? למה הבנק שורף את המסמכים ולא מעביר אותם לארכיון? ואיך יכול להיות שבבנקאות מודרנית אין גיבוי במחשב? כל הסיפור הזה נראה לנו תמוה וחשוד ומיהרנו לפנות לבנק ישראל. שאלנו איך יכול להיות שאין שום תיעוד לפעולות משמעותיות כל-כך, אפילו לאחר 7 שנים.
לתדהמתנו, התקבלו הדברים הבאים: "לא קיימת כל הוראה או נוהל מטעם הפיקוח על הבנקים בנושא שמירת מסמכים או ביעורם. כל בנק קובע בנהליו את פרקי הזמן שבהם הוא שומר סוגים שונים של מסמכים ואת הדרך שבה הוא מבער אותם בתום פרק הזמן האמור.
"אין באפשרותנו להשיב על השאלה אם נותר בבנק תיעוד כלשהו שממנו ניתן ללמוד על הפעולה או על זהות מבצעה ללא עריכת בדיקה פרטנית עם הבנק. נוכל לעמוד לרשותה של המתלוננת לעריכת הבדיקה, כאמור, לאחר שנשתכנע כי זהו אכן רצונה." בתרגום חופשי: מה אתם רוצים, תעזבו אותנו בשקט.
מבנק טפחות לעומת זאת נמסר כי: "ניתן לראות שנעשתה משיכת כסף במזומן מהחשבון, אך לא ניתן לאתר את זהות מושך הכסף." הדובר מוסיף כי הבנק ערך תחקיר בנושא, אך מכיוון שהמתלוננת לא נמצאת בארץ, קשה לערוך בירור מולה.
אתם מבינים? הדובר בני שוקרון מוסיף וכותב כי: "הבנק שומר על-פי דין על מסמכים המעידים על ביצוע פעולות 7 שנים אחורה. מאחר שמאז ביצוע פעולת המשיכה חלפה תקופה של יותר מ7- שנים - בוערו מסמכי המשיכה, אולם רישומה נשאר בספרי הבנק. בעניין זה הבנק פעל כדין. בדיקה שהבנק כן הצליח לבצע לא העלתה כל ממצא מחשיד כלפי מי מעובדי הבנק.
"כמו כן עולות מספר תהיות כלפי הלקוחה: היא טוענת שב2002- פנה לבנק עורך-דין שבדי מטעמה בבקשה להעביר כספים מחשבונה בארץ לחו"ל. ומכתבו, כך לטענתה, לא זכה למענה. מדוע המתינה הלקוחה 4 שנים תמימות, כך על-פי גרסתה, על מנת לבצע פנייה נוספת לבנק, הפעם באמצעות עורך-דין ישראלי? הדעת הרי נותנת שמי שפונה על מנת שיאפשרו לו להעביר כספים מעוניין בביצוע הפעולה ללא דיחוי, ולא ממתין 4 שנים שלמות על מנת לשוב ולפנות בנושא."
ואנחנו אומרים: אין ספק, הלקוח תמיד אשם. תחזירו את הכסף ותתחילו לתפקד כבנק אחראי! אנחנו ממשיכים ללוות את הסיפור המוזר הזה עד לסוף טוב. מבטיחים.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
בינה מלאכותית גנרי AI generic סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי
הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.
הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.
לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע
בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.
כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.
.jpg)