משה טרי: כללי המשחק השתנו - דירקטורים ישאו באחריות

יו"ר רשות ניירות ערך בראיון מצולם: "החשיבה הישנה, שהדירקטור יושב, שומע בנחת את דברי ההנהלה, שואל שאלה או שתיים לפרוטוקול, ומצביע – חלפה עברה מן העולם"
סיון איזסקו |

"המסר שלי אליכם היום חד וברור" כך פנה יו"ר רשות ני"ע, משה טרי, לבאי כנס "אחריות דירקטורים" שהתקיים באונ' ת"א. טרי לדירקטורים: "אני רוצה לומר מפורשות: כללי המשחק השתנו. החשיבה הישנה, שהדירקטור יושב, שומע בנחת את דברי ההנהלה, שואל שאלה או שתיים לפרוטוקול, ומצביע – חלפה עברה מן העולם. ימי הקפה והביסקוויטים נגמרו. רשות ניירות ערך לא תשלים עוד עם התנהלות פאסיבית של הדירקטורים או עם התבטלותם בפני ההנהלות של החברות הציבוריות".

"אנו מצפים מהם לפקח, הלכה למעשה, על ההנהלות – ולא לפעול כחותמת גומי". על פי תפיסת הרשות, האחריות העליונה על פעילות התאגיד מונחת לפתחם. "אני מציע לכולנו להפנים שפעולותינו בפרשיות פלד גבעוני ואחרות – שכללו גם חקירה פלילית של דירקטורים - משקפות באופן הברור ביותר את כוונתנו להביא לשיפור דרמטי של תפקוד הדירקטורים. אנו נפעל הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי – אם הדבר יידרש. לא נהסס לחקור דירקטורים שלתפיסתנו היו שותפים, הן בכוונת מכוון, הן בעצימת עין, והן ברשלנות, לפעולות בלתי חוקיות שנעשו בחברה. וזה נכון לגבי כל החלטה בלתי חוקית, החל מתוכניות תגמול, עבור דרך אישור דוחות כספיים וכלה בעסקאות עם בעלי שליטה. הכול ייבדק", הדגיש טרי.

טרי ציין גם, כי "אין זה סוד ששוק ההון מצוי כיום בשיא של כל הזמנים, בכל ההיבטים של הפעילות בו. גודלו של השוק כיום הולך ומתקרב לטריליון וחצי שקל. מספר קרנות הנאמנות המוצעות לציבור, כמו גם היקף הנכסים שהן מנהלות, מעולם לא היה גבוה יותר. שוק תעודות הסל הוא מהמתקדמים בעולם, גם במונחים בינלאומיים, והשקעת הציבור בתעודות אלה הולכת וגדלה. ברבעון האחרון הוגשו לרשות כמאתיים תשקיפים - מספר שיא שייצג עד לפני שנה כמעט את ההיקף השנתי של בקשות להיתרי תשקיף. עכשיו אנחנו מטפלים בהיקף זה ברבעון".

אם לא די בדבריו התקיפים, טרי ביקש להזכיר לדירקטורים, כי "ב-13 במרץ השנה נפל דבר בישראל: בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל, בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע שלושה דירקטורים בחברה ציבורית בעבירות פליליות בגין אי ביצוע חובות הפיקוח שלהם. בית המשפט גם הכריע ביחס להגבלת כהונתם. זאת במסגרת הליך פלילי שמנוהל בעקבות חקירה של רשות ניירות ערך בקשר לפרשת פלד גבעוני. העבירות שבהן הורשעו קשורות לאופן שבו ביצעו - או ליתר דיוק – לא ביצעו, את תפקידם. בית המשפט סקר את פעילותם ביחס להליך אישור הדוחות הכספיים של החברה, שהתנהל תוך הפרה של הוראות החוק. הוא מצא כי הדירקטורים לא שאלו שאלות, לא נקטו יוזמה, לא נטלו חלק בדיון, לא הקשו על חברי ההנהלה, לא לחצו לקבלת חוות דעת משפטית מבוססת, וגם לא ביקשו עדכון בקשר להמשך הטפול בהגשת הדוחות ובקשר למגעים עם הרשות".

ביחס לכל אלה קבע בית המשפט כך - "למעשה עשה כל אחד מהם כמעט ולא כלום בתקופה הקריטית לעניין. אנשי המשמר של החברה כשלו, איפוא, במילוי תפקידם. שומרי הסף לא עמדו בפרץ".

טרי הסביר, כי השוק המוסדי, דהיינו הכספים המהווים את החיסכון לטווח ארוך של הציבור (הפנסיות, הביטוחים וקופות הגמל) מעולם לא היה מעורב ופעיל כל כך בשוק ההון. הממשלה איננה מנפיקה עוד אג"ח מיועדות, וגם היקף הגיוסים של אג"ח ממשלתי רגיל יורד בהתמדה. לעומת זאת, היקף ההנפקות של אג"ח קונצרני עולה בהתמדה. משמעות הדבר היא שמיליארדים רבים של שקלים שבעבר הושקעו בניירות ערך סולידיים של הממשלה מופנים כעת לשוק ההון ולחברות הציבוריות הנסחרות בו. שוק ההון מעולם לא היה גורם מרכזי וחשוב כל כך בכלכלה הישראלית כפי שהוא כיום ועל כן תפקודם של הדירקטורים חשוב כל כך, כשומרי הסף של כספי המשקיעים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.