שאלה ------ אמו של סוכן ביטוח נפטרה לפני כשנתיים; והוא משך את הכספים (650,000 ש"ח), שהיו מיועדים לה כעמלה מחברת "מגדל". יש לסוכן הביטוח צו ירושה כללי. בשיקים שהוא מקבל מצוין, שסכומי התשלום בהם הם עמלות של אמו המנוחה. השאלה: האם אפשר להתייחס אל הכספים האלה כאל כספי ירושה; ואם יתייחסו אליהם כאל כספי ירושה - האם יקטן תשלום המס בהקשרם ? תשובה: -------- היבטי מס הכנסה עלינו לקבוע, אם הכנסת האם המנוחה מעמלות היא הכנסה, שהיא הייתה אמורה לקבל בשל תקופת היותה בחיים, ופשוט התשלום נדחה והועבר לאחר פטירתה; או, שמא, עסקינן בתשלום עמלות בהקשרה של תקופה שלאחר פטירת האם (למשל, אם קיים חוזה המקנה זכות ליורשי האם לזכות בעמלות שהיו מגיעות לאם לולא נפטרה). החשיבות לסיווג העמלות לפי שתי האפשרויות לעיל היא - כדלקמן: ● אפשרות א': העמלות הן - בהקשרה של התקופה בהיות האם בחיים אם העמלות הן בגין תקופת היות האם בחיים, ורק כעת הן משולמות - חל עליהן המובא בסעיף 3(ו) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"]. הסעיף קובע מקור חיוב במס, כאשר אדם, המדווח לרשויות המס על בסיס מזומן, סגר את עסקו (כולל מחמת פטירה) וקיבל לאחר מכן תזרים מזומנים; אולם, אילו דיווח האדם על בסיס מצטבר, היה מדווח על אותו תזרים מזומנים עוד קודם, קרי: טרם סגירת העסק. אם, אכן, "אפשרות א" זו היא התיאור הנכון של ענייננו כאן, כלומר: הזכות לעמלות נוצרה בגין תקופה, שקדמה לפטירת האם - הרי המס, אשר חל כאן, הוא מקסימום בשיעור 40%; שכן, הכנסות מכוח סעיף 3(ו) לפקודה מחויבות במס בכפוף למגבלה זו, הקבועה בסעיף 125א לפקודה. ● אפשרות ב': העמלות הן - בהקשרה של התקופה שלאחר פטירת האם אם העמלות הן בגין תקופה שלאחר פטירת האם - לא חל עליהן המובא בסעיף 3(ו) לפקודה, אלא חל עליהן סעיף 120 לפקודה, הרואה את ההכנסה הזו כאילו נוצרה בידי היורשים; כלומר: זו הכנסה המצויה בידי היורשים ללא כל מגבלה על שיעור המס שלה. היבטי מס ערך מוסף אני מניח שהאם המנוחה הייתה "עוסק", המדווח על בסיס מזומן, כלומר: "מועד העסקה" הוא מועד קבלת הכסף; ובענייננו הוא אירע לאחר פטירת האם. בניגוד למובא בפקודה ובניגוד לאמור בסעיף 120 לפקודה, שעל פיהם מסווגת הכנסת נפטר כשייכת ליורשיו מרגע המוות - הרי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 [להלן - "חוק מע"מ"] אינו מטיל חיוב במס על יורשים בגין "עסקאות", שבוצעו בידי בעל עסק שנפטר, אלא בגין תקופה של 3 שנות מס, שקדמו למועד הפטירה (ראו סעיף 106א לחוק מע"מ). עם זאת - בענייננו, האם שנפטרה לא ביצעה כל "עסקאות" בהקשרם של השיקים המתוארים בשאלה בתוך תקופת 3 השנים שקדמו לפטירתה; שכן, מועד ה"עסקה" הוא מועד פירעון השיקים למזומן; ומועד זה כלל לא הגיע בעת שהאם הייתה בחיים. המסקנה היא אחת: אין כל סעיף בחוק מע"מ, המטיל חיוב במע"מ על היורשים במצב אשר כזה. עם זאת - אם ירשו היורשים את כל העסק של האם שנפטרה כחלק מן העיזבון, והם המשיכו להפעילו, אפשר לטעון, כי "עסק" זה ממשיך לפעול בידי בעלים אחר, ולכן אותו בעלים חייב להמשיך לנהל את פנקסי החשבונות של העסק ולהוציא קבלות וחשבוניות ולכלול את התקבול בעסק. קיים קושי בטענה שכזו, אם היורשים אינם מפעילים את העסק; וכך, למעשה, הפסיק המוות את פעולתו (כפי שהפקודה מכירה בכך; ולראיה - האמור בסעיף 3(ו) לפקודה בדבר חדילת פעולתו של עסק מחמת פטירה). אם כך הוא - אין לדרוש מהיורשים לנהל פנקסי חשבונות ולרשום תקבולים; שכן אין להם כל "עסק". לתשומת לב [!]: נותני השיקים, שלא יקבלו חשבונית מהיורשים, אם העסק אכן חדל לפעול, עשויים לתבוע את החזרת המע"מ הכלול בשיקים ששילמו. תביעה שכזו תתברר בתחום החוזי, ותוצאותיה תלויות בהסכם שכר הטרחה, שהיה בין האם שנפטרה לבין לקוחותיה ובאיזכור סוגיית המע"מ שבו.