מיסוי עמלות ביטוח שנתקבלו כירושה
שאלה
------
אמו של סוכן ביטוח נפטרה לפני כשנתיים; והוא משך את הכספים (650,000 ש"ח), שהיו מיועדים לה כעמלה מחברת "מגדל".
יש לסוכן הביטוח צו ירושה כללי. בשיקים שהוא מקבל מצוין, שסכומי התשלום בהם הם עמלות של אמו המנוחה.
השאלה:
האם אפשר להתייחס אל הכספים האלה כאל כספי ירושה; ואם יתייחסו אליהם כאל כספי ירושה - האם יקטן תשלום המס בהקשרם ?
תשובה:
--------
היבטי מס הכנסה
עלינו לקבוע, אם הכנסת האם המנוחה מעמלות היא הכנסה, שהיא הייתה אמורה לקבל בשל תקופת היותה בחיים, ופשוט התשלום נדחה והועבר לאחר פטירתה; או, שמא, עסקינן בתשלום עמלות בהקשרה של תקופה שלאחר פטירת האם (למשל, אם קיים חוזה המקנה זכות ליורשי האם לזכות בעמלות שהיו מגיעות לאם לולא נפטרה).
החשיבות לסיווג העמלות לפי שתי האפשרויות לעיל היא - כדלקמן:
● אפשרות א': העמלות הן - בהקשרה של התקופה בהיות האם בחיים
אם העמלות הן בגין תקופת היות האם בחיים, ורק כעת הן משולמות - חל עליהן המובא בסעיף 3(ו) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"].
הסעיף קובע מקור חיוב במס, כאשר אדם, המדווח לרשויות המס על בסיס מזומן, סגר את עסקו (כולל מחמת פטירה) וקיבל לאחר מכן תזרים מזומנים; אולם, אילו דיווח האדם על בסיס מצטבר, היה מדווח על אותו תזרים מזומנים עוד קודם, קרי: טרם סגירת העסק.
אם, אכן, "אפשרות א" זו היא התיאור הנכון של ענייננו כאן, כלומר: הזכות לעמלות נוצרה בגין תקופה, שקדמה לפטירת האם - הרי המס, אשר חל כאן, הוא מקסימום בשיעור 40%; שכן, הכנסות מכוח סעיף 3(ו) לפקודה מחויבות במס בכפוף למגבלה זו, הקבועה בסעיף 125א לפקודה.
● אפשרות ב': העמלות הן - בהקשרה של התקופה שלאחר פטירת האם
אם העמלות הן בגין תקופה שלאחר פטירת האם - לא חל עליהן המובא בסעיף 3(ו) לפקודה, אלא חל עליהן סעיף 120 לפקודה, הרואה את ההכנסה הזו כאילו נוצרה בידי היורשים; כלומר: זו הכנסה המצויה בידי היורשים ללא כל מגבלה על שיעור המס שלה.
היבטי מס ערך מוסף
אני מניח שהאם המנוחה הייתה "עוסק", המדווח על בסיס מזומן, כלומר: "מועד העסקה" הוא מועד קבלת הכסף; ובענייננו הוא אירע לאחר פטירת האם.
בניגוד למובא בפקודה ובניגוד לאמור בסעיף 120 לפקודה, שעל פיהם מסווגת הכנסת נפטר כשייכת ליורשיו מרגע המוות - הרי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 [להלן - "חוק מע"מ"] אינו מטיל חיוב במס על יורשים בגין "עסקאות", שבוצעו בידי בעל עסק שנפטר, אלא בגין תקופה של 3 שנות מס, שקדמו למועד הפטירה (ראו סעיף 106א לחוק מע"מ).
עם זאת - בענייננו, האם שנפטרה לא ביצעה כל "עסקאות" בהקשרם של השיקים המתוארים בשאלה בתוך תקופת 3 השנים שקדמו לפטירתה; שכן, מועד ה"עסקה" הוא מועד פירעון השיקים למזומן; ומועד זה כלל לא הגיע בעת שהאם הייתה בחיים.
המסקנה היא אחת: אין כל סעיף בחוק מע"מ, המטיל חיוב במע"מ על היורשים במצב אשר כזה.
עם זאת - אם ירשו היורשים את כל העסק של האם שנפטרה כחלק מן העיזבון, והם המשיכו להפעילו, אפשר לטעון, כי "עסק" זה ממשיך לפעול בידי בעלים אחר, ולכן אותו בעלים חייב להמשיך לנהל את פנקסי החשבונות של העסק ולהוציא קבלות וחשבוניות ולכלול את התקבול בעסק.
קיים קושי בטענה שכזו, אם היורשים אינם מפעילים את העסק; וכך, למעשה, הפסיק המוות את פעולתו (כפי שהפקודה מכירה בכך; ולראיה - האמור בסעיף 3(ו) לפקודה בדבר חדילת פעולתו של עסק מחמת פטירה). אם כך הוא - אין לדרוש מהיורשים לנהל פנקסי חשבונות ולרשום תקבולים; שכן אין להם כל "עסק".
לתשומת לב [!]: נותני השיקים, שלא יקבלו חשבונית מהיורשים, אם העסק אכן חדל לפעול, עשויים לתבוע את החזרת המע"מ הכלול בשיקים ששילמו. תביעה שכזו תתברר בתחום החוזי, ותוצאותיה תלויות בהסכם שכר הטרחה, שהיה בין האם שנפטרה לבין לקוחותיה ובאיזכור סוגיית המע"מ שבו.
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהחלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
הסכמי אברהם סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו.
איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהחלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
הסכמי אברהם סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו.
איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.
