"שכר מופקע ומינויים ללא מכרז"
דוח מבקר המדינה לשנת 2007 שמתפרסם היום (ד') מעלה ליקויים חמורים שנמצאו בבנק ישראל. הדוח, עליו אמון השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, כולל ביקורת נוקבת על אופן קביעת שכר עובדי הבנק, מינוי בכירים בשכר גבוה וללא מכרזים, דרגות הפרישה ותשלומי רכב גבוהים.
"הבנק נהג בפזרנות ולא שמר על כספי הקופה הציבורית, ונתן לעובדיו הטבות מופלגות בשווי עשרות מיליוני שקלים, במקום לנהוג בחסכון ובצניעות", קובע מבקר המדינה. "הבנק לא הוכיח אחריות מספקת וניצל בצורה לא ראויה את העצמאות המוחלטת שלו".
המבקר מוסיף כי "שכר הבכירים בבנק גבוה בהרבה מהמקובל בשירות המדינה ומהשכר המירבי למנכ"ל בתאגיד ציבורי, ועמד על 40 אלף שקל בתחילת 2006". בנוסף טוען המבקר כי השכר משולם לבכירים ללא פיקוח ובקרה, ויש להכפיפו לאישור הממונה על השכר.
המבקר מגלה כי לאחר מינוי נגיד הבנק פרופ' סטנלי פישר, מאמצע שנת 2005, גוייסו לבנק ארבעה בכירים בחוזים אישיים – מנכ"ל הבנק, יעקב דנון והמשנה לנגיד, פרופ' צבי אקשטיין אשר משתכרים כ-50 אלף שקל לחודש. מנהל מחלקת משאבי אנוש הפורש, אבי אידלסון ומנהל החטיבה למידע וסטטיסטיקה, צחי פרנקוביץ מקבלים שכר של 40 אלף שקל לחודש. בנוסף טוען המבקר כי העובדים גוייסו לתפקיד ללא מכרז שוויוני וללא ועדת איתור.
אי לכך, אומר לינדנשטראוס, "על הבנק לאמץ נורמות ציבוריות ראויות להעסקת העובדים ולהשתמש בכספי הציבור בצורה חסכונית ויעילה בהתאם לחוק. הבנק הוא מוסד ציבורי ואין מקום לחריגות בלתי סבירות בשכר ובמינויים לעומת המגזר הציבורי".
דוח המבקר אף מעלה כי מינוי חברי הנהלת הבנק נעשה בתהליך לא תקין ללא מכרז פומבי ושוויוני. "לא ראוי למנות חברי הנהלה בלי הזדמנות שווה וללא משוא פנים. תנאי שכרם של חברי ההנהלה טובים מעובדי המדינה, והם נקבעו ללא פיקוח ובקרה. תוספות השכר וההטבות בבנק גבוהות במידה חריגה ולא סבירה מגופים דומים".
לדברי המבקר, ראוי שהמינויים למשרות בבנק ייעשו במכרזים, או דרך ועדות איתור, זאת בכפוף לבדיקת ועדה ציבורית על כשירות המועמדים. "ראוי שהתקציב ותנאי העבודה של עובדי הבנק יועברו לפיקוח ולאישור גוף חיצוני כמו ועדת הכספים בכנסת. מינוי חברי ההנהלה ללא מכרז פומבי אינו תקין".
בסוגיית תשלום רכב כתוספת שכר, אומר המבקר כי החזר הוצאות רכב שולם גם לעובדים בלי רכב ורשיון נהיגה, וכי נמצו מכסות הקילומטראז' גבוהות מאד, כפל תשלומים והחזר הוצאות ללא דיווח. "התנהגות זו מנוגדת למינהל התקין ויש להפסיקה לאלתר" קובע המבקר. "אין לשלם הוצאות רכב ללא עמידה בקריטריונים בסיסיים לזכאות כמו רכב ורשיון, וללא דיווח. הסכם זה פסול ונוגד את תקנת הציבור והבנק חייב להפסיק נוהג זה לאלתר".
"תנאי השכר טובים מאלו של עובדי המדינה"
הממונה על השכר אלי כהן, קורא בתגובה לדוח להנהלת בנק ישראל לתקן העיוותים וחריגות השכר בבנק ישראל, בהתאם להמלצות מבקר המדינה. "יש לפעול בהתאם לעקרון שקובע המבקר בדוח, לפיו גופים ציבוריים כמו בנק ישראל חייבים לפעול תוך שמירה על האינטרס הציבורי ולנהוג לפי ערכים ונורמות נאותים כנדרש מגוף ציבורי שאמון על נכסי הציבור וכספו. הבנק חייב לאמץ נורמות ציבוריות ראויות ולפעול לפיהן בהעסקת עובדים ולהקפיד להשתמש בכספי הציבור בצורה חסכונית ויעילה שתעמוד בהוראות החוק ותקנות הציבור".
כהן אף קורא להנהלת הבנק ולעובדיה להגיע להסכם שכר: "זהו חלון הזדמנויות המאפשר להגיע להסכמים ותיקון החריגות לגבי עובדי דור א' ועובדים חדשים שייקלטו בבנק, וזאת בהתאם לאמות מידה ראויות".
מבנק ישראל נמסר בתגובה לביקורת הנשמעת כי "רוב הנושאים המובאים בדוח המבקר כבר הוסדרו כחלק מהסכם השכר החדש העומד להיחתם בקרוב, או בדיונים שנערכו בין הנהלת הבנק למשרד האוצר. המדובר בהחזר הוצאות רכב פרטי לצרכי התפקיד, מתן שתי דרגות פרישה ותנאי השכר של מנכ"ל הבנק וחברי ההנהלה".
מנכ"ל הבנק, יעקב דנון אמר בתגובה לטענות המבקר כי "תנאי השכר בבנק היו טובים במכוון מעובדי מדינה. השכר בבנק ישראל אינו כפוף למשרד האוצר בגלל הייחוד והעצמאות שלו".
"הנגידים מינו את חברי הנהלת הבנק לפי סמכותם החוקית כמינוי אישי, וראו בהם משרות אמון. גם בשירות המדינה יש פטור ממכרז למשרות מקבילות". דנון הודיע כי לאחרונה הנהיג בנק ישראל הליך של ועדות איתור ומינויים לבדיקת כישורי המועמדים, שעוגן בנוהל פנימי בבנק.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
