הזוית של אזולאי: שבוע ההתפכחות הגדולה
נראה שהשבוע הגיעה ההשלמה הסופית של שוק ההון המקומי עם המציאות הכלכלית החדשה הקיימת בארץ. וכך, תפיסות שרווחו כאן מאז שנות השמונים הושמו סוף – סוף על מדף ההיסטוריה עם הפנים כלפי העתיד.
אירועים כמו פיחותים מינהליים שהיו חלק ממדיניות האוצר באותן תקופות רעות, אינפלציה מטורפת ועוד רעות חולות שליוו את הכלכלה באותן שנים קיבעו כמה תפישות כלכליות ששלטו כאן מאז אותה תקופה. אבל מאז הכלכלה השתנתה, כללי המשחק אינם אותם כללי משחק אבל לקח לשוק זמן רב עד שהוא החליט לשנות גם את התפישות השולטות. אותן תפישות שולטות דגלו למשל בכך שחלק מתיק השקעות ישראלי צריך להיות מושקע בדולר.
למה ? כי בעבר פיחות של השקל ארע בתכיפות גבוהה ולכן חשיפה של 10% לדולר מתיק השקעות טיפוסי אמורה הייתה לשמש כאחד מאמצעי הגידור המקובלים. למזלנו התפישה שלפיה הריבית השקלית צריכה להיות מתחת לריבית הדולרית כבר פסה מן העולם והשבוע נפרדנו מקונספציה חדשה שהניחה שאין מקום להפחתת ריבית (כי היא כבר ירדה מאוד בחודשים האחרונים...), עת השתנה הקונצנזוס והודאות להפחתת ריבית היא עלתה לרמת ודאות כמעט מוחלטת. השתנו סדרי עולם ולכן תיק ההשקעות שלנו התאים את עצמו לכך כבר מזמן.
על גורם אחד אין בכוונתי להתעכב והוא, הדולר. מה שמתרחש בדולר כיום יכול במקרה הטוב לספק כותרות לעיתונים. המשמעויות הכלכליות של תיסוף חד בדולר הן זניחות. זו לא טעות. הסיפורים קורעי הלב על היצואנים שמפסידים הכנסות כתוצאה מהתיסוף הם חסרי משמעות. אנו מצפים מכל יצואן שיכלול בתוך מכלול השיקולים העיסקיים והניהוליים שלו גם את האופן שבו הוא מתגונן מפני תיסוף, באותה מידה שזה מה שהיינו מצפים מהיבואנים לעשות בעיתות של פיחות. ניהול סיכונים פיננסי הוא חלק בלתי נפרד מניהול עסק ומי שעדיין לא השתכנע שיביט על תוצאותיהן העיסקיות של טבע, כי"ל ודומותיהן בשנים האחרונות ויבין שזה בדיוק מה שהחברות הללו עשו אל מול סיכוני מטבע.
בהיבט המקרו, הקהילה הכלכלית מבינה היום שהירידה בערכו של הדולר היא בשל סיבות גלובליות שאין ביכולתו של בנק ישראל להשפיע על שערו ולכן מי שמצפה שהבנק המרכזי יפחית את הריבית רק כדי למנוע את המשך התיסוף, נכונה לו אכזבה.
ההצדקה להפחתת הריבית מגיעה ממקום אחר, בעצם אולי בכל זאת קשור במקצת לדולר. על אף ההורדה הנדיבה בשיעור הריבית בחודשים האחרונים, זו נמצאת ברמה גבוהה מאוד. זו לא טעות. כל המדינות שנמצאות באותה קבוצת דירוג כמו ישראל נהנות מריבית ריאלית שנעה בין 0.4% ל 2.3% למעט מדינה קטנה אחת שהריבית הריאלית בה עומדת על 4% - ישראל. וכך יוצא שלמרות שישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שלמרות שהריבית נמצאת בה במגמת ירידה, היא עדיין סובלת מריבית ריאלית גבוהה. אין שום סיבה שבעולם שהמצב הזה ישרור כאן לעד. זה הזמן לשבור את הקונספציה הבאה ולהפחית את הריבית לפחות לרמה של 3.5% שבהינתן אינפלציה חזויה של 1% בשנה הקרובה, תפחית את הריבית הריאלית ל 2.5%. אם תרצו, זה היעד שלנו לריבית בשנה הקרובה. ואם זה היעד, זה אומר שתשואת השחר הארוך עשויה לרדת עד לרמה של 4.6% - 4.7% (זכרו היכן קראתם על כך לראשונה).
רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.
בקשה לייצוגית נגד רשות המסים: גביית מס יסף על שכר דירה אינה חוקית
רשות המסים
בקשה לייצוגית נגד רשות המסים בטענה כי במסלול של מס של 10% על שכר הדירה, לא ניתן חוקית להוסיף מס יסף. התובע, רו"ח אלישע אברהם סער, טוען כי הרשות גובה מס יסף בשיעור 3% על הכנסות משכירות במסלול המס המופחת של 10%, בניגוד להוראות סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה. לטענתו, ההכנסות במסלול זה אינן "הכנסה חייבת" כהגדרתה בחוק, ולכן אינן חשופות למס יסף.
מס יסף הונהג ב-2013 בעקבות מחאת 2011, ומטיל 3% מס נוסף על הכנסה חייבת שנתית של יחיד העולה על 721,560 שקל (נכון לשנת 2025). החל מינואר 2025, נוסף מס יסף של 2% על הכנסות פסיביות בלבד מעל התקרה. לפי פקודת מס הכנסה, "הכנסה חייבת" היא הכנסה לאחר ניכויי הוצאות, קיזוזים ופטורים. לעומת זאת, "הכנסה" היא סכום ברוטו ללא ניכויים. התובע טוען כי במסלול 10% אין ניכויים, ולכן ההכנסה אינה "חייבת" למס יסף.
משכירי דירות מחויבים לדווח ולשלם מס אם דמי השכירות עולים על 5,654 שקל לחודש (תקרת הפטור החודשית נכון ל-2025). האפשרויות: מסלול 10%: מס סופי של 10% על דמי השכירות ברוטו, ללא ניכוי הוצאות, פחת או קיזוזים. מתאים למשכירים שמעדיפים פשטות בלי בירוקרטיה.
מסלול רגיל: הכללת ההכנסה בהכנסות הכוללות, עם מס שולי עד 50%, אך עם אפשרות לניכוי הוצאות.
מתחת לתקרה - פטור מלא ממס ומדיווח.
האם רשות המסים 'מחזיקה את המקל משני קצותיו'?
לטענת התביעה, רשות המסים מסווגת את ההכנסה ממסלול 10% כ"חייבת" לצורך מס יסף, אך אוסרת ניכוי הוצאות. התוצאה: משכירים משלמים 10% על הברוטו, בתוספת 3% מס יסף (או 5% מ-2025 על פסיביות), ללא קיזוזים. זה יוצר מיסוי כפול על מחזור, בניגוד לתכלית החוק שמתמקד בהכנסה נטו.
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- ניסה להבריח סם מסוכן בשווי 5 מיליון שקל ונתפס בנתב״ג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה לחישוב ההשפעה:
נניח הכנסה משכר עבודה של 820,000 שקל בשנה, בתוספת 140,000 שקל משכירות במסלול 10%: ללא חישוב השכירות במס יסף: חבות של 2,953 שקל (3% על 98,440 שקל מעל התקרה).
עם חישוב השכירות: חבות של 7,153 שקל (3% על 238,440 שקל מעל התקרה) - תוספת של 4,200 שקל.
