השקעה בביטחון

אחת ממתודולוגיות ההשקעה הנפוצות בעולם היא השקעה בסקטורים. כל העת מנסים אנליסטים ומנהלי השקעות בעולם לזהות את הסקטורים שיניבו תשואה עודפת על המדדים בזמן נתון.
קטיה זבר |

מחקרים רבים עוסקים במתאם בין סקטורים ומנסים לאפיין סקטורים כאגרסיביים או כדפנסיביים. הנושא של פיזור סקטוריאלי הפך לפופולארי מאוד ויותר משקיעים מתלבטים בשאלה: באיזה סקטור כדאי להשקיע היום?

אחד הסקטורים המומלצים כיום בארה"ב הינו סקטור התעשייה. חברות יצואניות בתוך הסקטור נהנות מהיחלשות הדולר בעולם, בכך שמוצריהן הופכים לאטרקטיביים יותר עבור הצרכנים מחוץ לארה"ב אך יחד עם זאת, ללא צמיחה גלובלית שתניע את הביקושים אין משמעות לדולר החלש. אנו מאמינים כי על אף ההאטה שמסתמנת בצמיחת ארה"ב ופרסום נתונים כלכליים השנויים במחלוקת, העלייה בביקושים מגיעה דווקא ממדינות כמו הודו וסין. מעניין לראות כי לראשונה מזה שנים רבות אנליסטים גורסים כי התמ"ג העולמי עשוי לצמוח גם אם ארה"ב נמצאת בהאטה כלכלית, צמיחה שתגיע מכיוון המדינות המתפתחות ובראשן סין.

למרות העלייה של כ- 12.5% בשנה האחרונה, תימחורו של הסקטור עדיין אטרקטיבי, וזאת עקב הרווחיות היציבה של החברות בסקטור וגידול מתמיד בדיבידנדים.

סקטור התעשייה מתחלק לתתי סקטורים – ענפים ובין הענפים השונים בחרנו להתמקד הפעם בענף התעשיה הביטחונית ואווירונאוטיקה. ענף ה- Aerospace & Defense נהנה מצמיחה יציבה לאורך זמן הנסמכת על ביקושים ערים למטוסים בעיקר ממדינות השווקים המתפתחים וגידול בהוצאות הבטחוניות. הסקטור כולל חברות, כגון: Boeing , United Technologies, Lockheed Martin, ועוד. חברות ענק אלו נהנות בשנים האחרונות מהצמיחה בשווקים המתעוררים ומהפתיחות ההולכת וגדלה של מדינות אלו למערב.

למרות שמניות הסקטור עשו כבר מהלך נאה בשנים אחרונות, אנו צופים לפחות 4-5 שנים נוספות של גידול בתקציבי הביטחון בעולם מהסיבות הבאות:

• המשך הצמיחה העולמית שיביא להמשך הגידול בהזמנות מטוסים חידוש ציי חברות תעופה.

• מיני מירוץ חימוש באסיה, יחד עם ההתעוררות הכלכלית.

• חידוש התחמשותה של רוסיה.

• לקחי המלחמה בעיראק מצביעים על צורך נוסף בציוד חדש, שונה ויקר.

• שיקום יקר של הצבא העיראקי.

• גידול מתמיד בכמות הכוחות החמושים בעולם מביא לעלויות גבוהות.

• מודרניזציה ותוכניות השדרוג שנמצאות בתהליך מתקדם לא ניתנים לעצירה.

• גידול מתמיד בהוצאות תכניות החלל, בעיקר עם כניסת חברות אזרחיות לתחום.

ניתן להשקיע בסקטור Aerospace & Defense באמצעות תעודות הסל הבאות: ITA, PPA.

אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת בלבד. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. הכותב עשויי להחזיק בניירות הערך המוזכרים בסקירה וברור לקורא הסקירה כי אין המדובר ביועצי השקעות ו/או מנהלי תיקים ו/או נותני שירותים למקבל הסקירות, וכי אין הנאמר מהווה בכל דרך, תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

בנק אש
צילום: אורן טסלר

בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?

אחרי כמעט שלוש שנים מרגע קבלת הרישיון - אש מתחיל לפעול. המייסדים מציגים חזון של "בנקאות אחרת" - האומנם?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנק אש

בנק אש (esh), הבנק הדיגיטלי החדש שבשליטת היזם ניר צוק, יחל מחר  את פעילותו באופן רשמי, עם אירוע השקה מקוון בו תוצג התוכנית העסקית של הבנק.המהלך מגיע כמעט שלוש שנים לאחר שבדצמבר 2022 קיבל הבנק רישיון מבנק ישראל. מחר צפויים המייסדים, ובהם יובל אלוני, לחשוף את החזון והכיוון שאליו הם מתכננים להוביל את הבנק. אלוני, שותף מייסד ומבעלי השליטה, פרסם בפוסט כי מדובר ב"רגע מכונן" אחרי שנות עבודה רבות, וציין כי הבנק ישנה את פני הבנקאות המסורתית. 

מודל עסקי שונה מזה של וואן זירו

בניגוד לבנק הדיגיטלי וואן זירו שהשיק את שירותיו כבר באוגוסט 2022 ומכוון בעיקר למשקי בית, בנק אש מתכנן להתמקד במגזר העסקי - ובעיקר בעסקים קטנים וזעירים. הפלטפורמה הטכנולוגית העצמאית של הבנק כבר פועלת ומבוססת על מערכות ליבה בענן הציבורי, מתוך מטרה להפחית עלויות ולייעל תהליכים.

הטכנולוגיה הזו אינה מיועדת רק לשימוש פנימי. בכוונת אש לשווק אותה בהמשך גם לבנקים דיגיטליים נוספים בארץ ובעולם. בין המוצרים שאש צפוי להציע: חשבונות עו"ש, פיקדונות, אשראי עסקי ושירותים פיננסיים מותאמים לעסקים קטנים. נראה שהמקום שבו הם יכולים לעורר את השוק הוא בפיקדונות  הריבית על הפיקדונות בבנקים נמוכה מאוד, במיוחד הריבית על עו"ש והריבית לפיקדונות קצרים. כל גורם שייכנס לתחום ויספק ריביות טובות, עשוי למשוך קהל, אם כי, כפי שניתן להיווכח מהניסיון של וואן זירו, זה לא יהיה פשוט. 

השקעות עתק ותג מחיר של חצי מיליארד דולר

מאחורי בנק אש עומדת קבוצת משקיעים בראשות ניר צוק, מייסד פאלו אלטו, חברת הסייבר הגדולה בעולם, הנסחרת בנאסד"ק בשווי של כ-125מיליארד דולר. השקעה משמעותית של גוף מוסדי, היתה של כלל ביטוח, שהשקיעה כ-100 מיליון שקל תמורת 4.99% ממניות הבנק וחברת הטכנולוגיה שעל בסיסה הוקם.

ההשקעה בוצעה לפי שווי של כ-512 מיליון דולר אחרי הכסף, ואליה הצטרפו גם אלוני, ושותפים נוספים. מדובר בסכום משמעותי, בעיקר בהתחשב בכך שהבנק עדיין לא התחיל לפעול בפועל מול הציבור.