השקעה בביטחון
מחקרים רבים עוסקים במתאם בין סקטורים ומנסים לאפיין סקטורים כאגרסיביים או כדפנסיביים. הנושא של פיזור סקטוריאלי הפך לפופולארי מאוד ויותר משקיעים מתלבטים בשאלה: באיזה סקטור כדאי להשקיע היום?
אחד הסקטורים המומלצים כיום בארה"ב הינו סקטור התעשייה. חברות יצואניות בתוך הסקטור נהנות מהיחלשות הדולר בעולם, בכך שמוצריהן הופכים לאטרקטיביים יותר עבור הצרכנים מחוץ לארה"ב אך יחד עם זאת, ללא צמיחה גלובלית שתניע את הביקושים אין משמעות לדולר החלש. אנו מאמינים כי על אף ההאטה שמסתמנת בצמיחת ארה"ב ופרסום נתונים כלכליים השנויים במחלוקת, העלייה בביקושים מגיעה דווקא ממדינות כמו הודו וסין. מעניין לראות כי לראשונה מזה שנים רבות אנליסטים גורסים כי התמ"ג העולמי עשוי לצמוח גם אם ארה"ב נמצאת בהאטה כלכלית, צמיחה שתגיע מכיוון המדינות המתפתחות ובראשן סין.
למרות העלייה של כ- 12.5% בשנה האחרונה, תימחורו של הסקטור עדיין אטרקטיבי, וזאת עקב הרווחיות היציבה של החברות בסקטור וגידול מתמיד בדיבידנדים.
סקטור התעשייה מתחלק לתתי סקטורים – ענפים ובין הענפים השונים בחרנו להתמקד הפעם בענף התעשיה הביטחונית ואווירונאוטיקה. ענף ה- Aerospace & Defense נהנה מצמיחה יציבה לאורך זמן הנסמכת על ביקושים ערים למטוסים בעיקר ממדינות השווקים המתפתחים וגידול בהוצאות הבטחוניות. הסקטור כולל חברות, כגון: Boeing , United Technologies, Lockheed Martin, ועוד. חברות ענק אלו נהנות בשנים האחרונות מהצמיחה בשווקים המתעוררים ומהפתיחות ההולכת וגדלה של מדינות אלו למערב.
למרות שמניות הסקטור עשו כבר מהלך נאה בשנים אחרונות, אנו צופים לפחות 4-5 שנים נוספות של גידול בתקציבי הביטחון בעולם מהסיבות הבאות:
• המשך הצמיחה העולמית שיביא להמשך הגידול בהזמנות מטוסים חידוש ציי חברות תעופה.
• מיני מירוץ חימוש באסיה, יחד עם ההתעוררות הכלכלית.
• חידוש התחמשותה של רוסיה.
• לקחי המלחמה בעיראק מצביעים על צורך נוסף בציוד חדש, שונה ויקר.
• שיקום יקר של הצבא העיראקי.
• גידול מתמיד בכמות הכוחות החמושים בעולם מביא לעלויות גבוהות.
• מודרניזציה ותוכניות השדרוג שנמצאות בתהליך מתקדם לא ניתנים לעצירה.
• גידול מתמיד בהוצאות תכניות החלל, בעיקר עם כניסת חברות אזרחיות לתחום.
ניתן להשקיע בסקטור Aerospace & Defense באמצעות תעודות הסל הבאות: ITA, PPA.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת בלבד. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. הכותב עשויי להחזיק בניירות הערך המוזכרים בסקירה וברור לקורא הסקירה כי אין המדובר ביועצי השקעות ו/או מנהלי תיקים ו/או נותני שירותים למקבל הסקירות, וכי אין הנאמר מהווה בכל דרך, תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?
הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.
למה נועד הפטור?
להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.
מה החשש של הקמעונאים?
תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.
טענת המתנגדים העיקרית?
אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.
הצרכנים באמת יחסכו?
כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.
מי ירוויח הכי הרבה?
עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.
איך דואר ישראל יתמודד?
כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.
מה עם נקודות איסוף?
יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.
השפעה על חברות ישראליות?
פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.
כמה המדינה תפסיד?
כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.
יש קשר פוליטי?
רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.
עמדת אתרי הסחר הישראליים?
חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.
יש חלופות טובות יותר?
פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.
מתי זה נכנס לתוקף?
צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.
מה אומר הדרג המקצועי?
התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.
ילכו לבג"ץ?
איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.
