הדולר נחלש ב-0.12% לשפל מזה 3 חודשים - 4.174 שקל
שערו היציג של הדולר נחלש לרמה של 4.1790 והמשיך את המגמתו מתחילת החודש והבוקר נסחר הדולר סביב 4.174 שקל. מטרתו העיקרית של בנק ישראל נותרה יעד האינפלציה והעליה הנוכחית במחירי הנפט נותנת תמיכה להשגת היעד של 1%-3% ומורידה את הסבירות לקיצוץ קרוב בריבית. הסוחרים צופים כי חוסנו של השקל יימשך ומגמת ההתחזקות אל מול הדולר עשויה להגיע לרמות של 4.0000 שקלים לדולר.כעת נסחר השקל ברמה של 4.1730 אל מול הדולר.
מפינוטק נמסר, כי הדולר התאושש אל מול היין לרמה של 117.00 ,ונסחר בשינוי קל אל מול האירו סביב הרמות של 1.3310.
דברי ברננקי אמש כי ה"פד" רואה באינפלציה איום גדול יותר מהבעיות בשוק הדיור הביאו את המשקיעים למסקנה כי הסבירות לקיצוץ קרוב בריבית נמוכה." דברי ברננקי מרמזים על המשך הנטיה של ה"פד" כלפי מדיניות מוניטרית צרה וכי שינוי המדיניות ימשיך להיות תלוי בנתונים" מסרה סו סרין אסטרטגית מטבעות בכירה ב RBC Capital Markets .ברננקי הוסיף כי כרגע אין עדויות לזליגה של המשבר בשוק המשכנתאות המשני לשווקים נוספים וכי ה"פד" ימשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחיות בשוק זה.כעת נסחר הדולר ברמה של 1.3320 אל מול האירו,117.15 כנגד היין ו1.9645 כנגד הסטרלינג.
היין נחלש אמש אל מול הדולר לרמה של 117.00 ,כנגד האירו לרמה של 155.70. לאחר דברי ברננקי התמתנו הירידות בבורסה האמריקאית ,שווקי ההון באסיה חזרו לעלות כשמדד הניקיי עולה קלות במהל המסחר ב0.15% .אי הוודאות בתקופה האחרונה והחרדה מפני הימשכות ירידות חדות בשווקי ההון הן שהביאו את היין להתחזק כנגד העיקריים אולם כעת ,משירדו מעט רמות הסיכון ואי הוודאות חזרו המשקיעים למכור את היין כנגד נכסים ומטבעות בעלי תשואה גבוהה יותר והביאו להחלשותו חזרה של המטבע היפני. כעת נסחר היין סביב רמות של 117.20 כנגד הדולר ,156.10 כנגד האירו ו 230.10 כנגד הסטרלינג.
היום יפורסמו מספר נתונים קארדינליים על שלוש הכלכלות המובילות: בארה"ב יפורסם ב 12:30 (GMT) תמ"ג סופי ודיפלציוני לרבעון האחרון של 2006 וייתן אינדיקציה מהימנה לגבי מצבה של הכלכלה ,שיעור האינפלציה יפורסם ב 12:30 (GMT) ועשוי לבהר את התמונה לגבי המדיניות המוניטרית העתידית. ביפן יפורמו ב 23:50 (GMT) מדד המחירים לצרכן ליבה ושיעור האבטלה.. בגוש האירו, גרמניה תפרסם את שיעור האבטלה ב 08:00 (GMT) ובבריטניה יפורסם סקר CBI יצור ב10:00(GMT) ,ב12:00 (GMT) ינאם טרישה ,המשקיעים ינסו לדלות רמזים לגבי מדיניות הריבית הצפויה להמשך השנה בגוש האירו.
זהב: מחירו של הזהב נגע אמש ב 669.50$ לאונקיה שיא של אבעה שבועות על רקע המתיחות הגוברת עם איראן. "הדברים אינם פשוטים כעת. בהתחשב בסיכונים הקיימים בשני הצדדים לא תיקנה וגם לא תימכור.אני מניח כי כדאי לקנות סביב הרמות של 660$ לאונקיה אך עלולים להפסיד בביצוע רכישות באיזור ה670$ לאונקיה" מוסר קנמן קוגון ממחלקת המחקר של Okato Shojis Co.Ltd. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 665.00$ לאונקיה.
נפט: מחירו של חוזה עתידי על הזהב השחור ניסגר ברמה של 64.08$ לחבית רמתו הגבוהה ביותר מזה שישה חודשים. ירידה של 900K חביות בעתודות הנפט והמתיחות הגוברת עם איראן הביאו להמשכות העליות במחירי הנפט. המזכיר הכללי של אופ"ק ציין כי אין כוונה להגדיל את מכסות הייצור מכיוון שהעליה הנוכחית במחירי הנפט נובעת מסיבות גיאופוליטיות. "העליה הינה תולדה של המצב גיאופוליטי ,זוהי פרמיית הסיכון. אני מקווה שהמצב יפתר בדרכי שלום" מסר אבדולה אל ברדי. כעת נסחר חוזה עתידי על הנפט סביב רמות של 63.900$ לחבית.
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
טיל SM3 (RTX)כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
טיל בליסטי המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.
