ת"א אדומה למרות הדוחות הוורודים: דיסקונט נפלה 8.5%
המדדים המובילים באחד העם נסחרות רוב שעות היום במגמה חיובית כשבשעות האחרונות עברו להסחר בירידות שערים, על רקע פתיחה שלילית של המסחר בוול סטריט.
במרכז המסחר בארץ, שלל דו"חות כספיים של ענקיות ישראליות כגון לאומי, כי"ל, החברה וישראל, קבוצת דלק ובנק דיסקונט. חברות נוספות שפרסמו הבוקר את דוחותיהם הם: בי קונטקט, אשטרום נכסים, מבני תעשיה, קרדן ישראל, ביוקנסל וארזים. נזכיר, כי סוף החודש הוא התאריך האחרון להגשת הדו"חות.
מדד המעו"ף ירד 0.66% לרמת 982 הנקודות, מדד ת"א-100 ירד 0.87% לרמה של 981 הנקודות, מדד התל-טק נחלש ב-1.54% לרמה של 384 נקודות ומדד הבנקים איבד 2.27%.
מניות במרכז
מניית בנק לאומי איבדו 0.93% על רקע פרסום תוצאות החברה לשנת 2006. הבנק הציג גידול של 65.4% בשורת הרווח השנתי, שהסתכם ב-3.534 מיליארד שקל ומבטא תשואה על ההון העצמי בשיעור של 22.1%. הרווח הרבעוני זינק ב-132% בעיקר על רקע רווחי הון ממכירת לאומי פיא וחלק מקופות הגמל. לכתבה המלאה.
למרות דוחות מעורבים של חברת כיל מהבוקר, המניה חתמה בעליות שערים של 0.8%. כיל הציגה גידול של 1% ברווח הנקי. בנוסף, החברה הודיעה כי תחלק דיבידנד בגובה כל הרווח הנקי של 2006 - 373 מיליון דולר. לכתבה המלאה.
מניית החברה לישראל הוסיפו 0.09% למרות פרסום דו"חות החברה. החברה הציגה דו"חות חלשים וצניחה של 46% ברווח הנקי לרמה של 855 מיליון שקל. ההכנסות הסתכמו בשנה שעברה ב-27.9 מיליארד שקל, עלייה של 5.5% לעומת 2005. מהדו"ח עולה, כי רווחי חברת צים של החברה לישראל היו הגורם המרכזי לנפילת הרווח. לכתבה המלאה.
אלביט הדמיה דיווחה היום על רווח שיא של 561 מיליון שקל בשנת 2005. הכנסות החברה בשנת 2006 הסתכמו בכ-1.42 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-816.7 מיליון שקל בשנת 2005, גידול של כ-40%. בשורה התחתונה, הרווח הנקי זינק ב-553% הסתכם בכ- 561.1 מיליון שקל לעומת כ- 85.8 מיליון ש"ח בשנת 2005. מתוך הרווח הנקי, כ-667 מיליון שקל הם רווחי הון חד פעמיים כתוצאה מהנפקת חברת הבת, Plaza Centers בבורסה הראשית בלונדון בחודש אוקטובר. למרות הדוחות המרשימים, מניות החברה הגיבו בירידות שערים של 2%.
מניות חברת ריטליקס השילות 3.5% לאחר שזינקו אתמול כ-6% בת"א. ריטליקס הודיעה אתמול על חוזה אסטרטגי עם חברת הנפט והגז השלישית בגודלה בעולם -BP, אשר בחרה בפתרונות התוכנה של ריטליקס להתקנה ביותר מ-27 אלף תחנות דלק, חנויות נוחות ומסעדות מזון מהיר ב-18 מדינות ברחבי העולם. היקף החוזה נאמד בעשרות מיליוני דולרים.
חברת הנדל"ן אלדן טק , בשליטתו של יוסף בודנשטיין, מתרחבת בניו יורק. החברה הודיעה היום כי חברה בת אמריקאית (80%) חתמה על הסכם לרכישתם של 14 בנייני מגורים ברובע ברונקס בניו- יורק תמורת כ- 83.6 מיליון שקל (כ- 20 מיליון דולר).
בנק דיסקונט (דיסקונט א ), הבנק השלישי בגודלו במדינה, דיווח הבוקר על תוצאותיו הכספיות לשנת 2006 והציג רווח שנתי של 836 מיליון שקל, זינוק של 82.5%. התשואה על ההון עמדה על 12.2% לעומת 7.2% ב-2005. אנליסטים שמסקרים את ניית דיסקונט התאכזבו מהיעדים הלא שאפתניים שקבע הבנק ומניות הבנק נפלו 8.56%. לכתבה המלאה
מדווחת נוספת היום, חברת אשטרום נכסים סיימה את שנת 2006 עם עלייה חדה ברווח הנקי לכ-20.3 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-2.1 מיליון שקל בשנת 2005. הגידול ברווח נבע הן מהגדלת הכנסות החברה מדמי שכירות, והן מרווח בסך של כ-4.2 מיליון שקל (לפני מס) שנוצר ממכירת הזכויות במתחם השופטים בתל-אביב. מניות החברה הוסיפו 1.5% במהלך המסחר.
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
טיל SM3 (RTX)כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
טיל בליסטי המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.
