הבורסה סגרה יום של ירידות: המעו"ף נחלש 1.82%

שווקי העולם הכתיבו את המגמה והבורסה בת"א התישרה. ת"א-100 נפל 1.82% ומדד הנדל"ן צנח 2.94%. קבוצת דלק ואפריקה ירדו 3% כ"א ואלביט מערכות ירדה 2.6% למרות דו"חות טובים
עפרה ברון |

הבורסה בתל אביב סגרה את יום המסחר בירידות שערים חדות, ירידות שליוו את יום המסחר מתחילתו ועד סופו. הירידות היום נגרמו בעיקר על רקע הירידות החדות שנרשמו אמש בוול סטריט והירידות שנרשמו בתגובה באסיה. מדד הניקיי איבד כ-3% ובאירופה גל המימושים נמשך ומוביל לירידות של כ-2% במדדים המובילים. גם פתיחה חיובית היום בארה"ב לא הצליחה למתן את הירידות בת"א.

המגמה השלילית החלה בעקבות נתונים מדאיגים של שוק המשכנתאות האמריקני, שבעקבותיו חתמו המדדים בוול סטריט בירידות חדות של כ-2% ומשכו עימם גם את הבורסות באסיה, באירופה ובישראל.

בשלב זה לא ברור היכן תעצר המגמה השלילית, אבל בניגוד לגל הירידות הקודם שלאחריו נשמעו הצהרות אופטימיות ממרבית האנליסטים והכלכלנים, הבוקר נשמעים גם קולות אחרים. אנליסטים באסיה אמרו הבוקר, כי ההתאוששות לא נראית באופק, ועד שהמשק האמריקני לא יתייצב נמשיך לראות מגמה של תנודתיות בשווקים.

עונת הדוחות הכספיים נמצאת בשיאה בימים אלו, כשעד כה דווחו 171 חברות על תוצאותיהן הכספיים. היום בין המדווחות הבולטות: אלביט מערכות, כור, טלדור, סיביל ג'רמני, ג'יטסי, ודלתא. בנוסף, דווחו אמש לאחר סיום המסחר וריפון, ודור אלון.

כאמור, הסיבה לירידות החדות בוול סטריט, נבעה מנתונים קשים התומכים במגמה - שהבעיות סביב שוק משכנתאות ה-subprime ממשיכות ללא הפוגה. נוסף על כך נתון מכירות הקמעונאיות, אשר התפרסם אמש הראה עלייה, הקטנה מהציפיות, של 0.1% וחיזק פעם נוספת את חששות המשקיעים שישנה האטה בצמיחה הכלכלית.

נתון המשכנתאות המדאיג הצביע על כך שמספר רב של בעלי בתים לא הצליחו לעמוד בתשלומי המשכנתאות שלהם ברבעון הרביעי, כאשר שיעור הבתים הנכנסים לתהליך העיקול הגיע לשיא של 0.54% ושיעור הזנחת המשכנתאות עלה ל-4.95% מ-4.67% שעליו עמד ברבעון השלישי.

בתל אביב, מדד המעו"ף נפל 1.82% לרמה של 955 הנקודות. מדד ת"א 100 השיל 1.82% לרמת 960 נקודות, התל-טק ירד 1.37% לרמת 380 הנקודות, מדד הבנקים ירד ב-1.61%.

מניות במרכז

אלביט מערכות סגרה בירידות שערים של 2.62%, למרות שהציגה הבוקר דוחות שנתיים ורבעוניים טובים עם קפיצה של 45% בהכנסות ברבעון האחרון ב-2006 ל-467 מיליון דולר. החברה מציגה מעבר ברבעון לרווח של 24 מיליון דולר מול הפסד של 7.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

מניות כור סגרו היום בירידות חדות. החברה פרסמה דו"חות ודיווחה אל מעבר להפסד של 40 מיליון שקל לעומת רווח של 308 מיליון שקל ב-2005. עיקר ההפסד נובע מתוכנית ההתיעלות בטלרד וההפרשות הגבוהות במכתשים אגן, החברות המוחזקות ע"י כור.

מניות ברן נסחרו היום בעליות שערים ובניגוד למגמה. החברה הודיעה, כי חתמה על חוזה לשיפוץ בתי זיקוק במדינה במזרח אירופה בהיקף של 650 מיליון ד'. היקף התמורה לברן הנדסה יעמוד על כ-190 מיליון דולר, ולאחר תשלום לקבלנים וספקים צפויה ברן להשאר עם רווח של 40 מיליון דולר.

מניית טלדור, הפועלת בתחום תעשיית טכנולוגיית המידע (it) כמו גם בתחומים נוספים, סגרה בירידות קלות לאחר שדיווחה היום על תוצאותיה הכספיות לרבעון האחרון ולשנת 2006 כולה. החברה הודיעה על זינוק בשורת הרווח לרמה של 10.2 מיליון שקל לעומת רווח של 0.3 מיליון שקל ב-2005.

כלל תעשיות, אשר נמצאת בשליטת אידיבי פיתוח (60.5%) רשמה היום ירידות קלות ברקע לפרסום אתמול תוצאות מאכזבות לרבעון האחרון ולשנת 2006 כולה. רווחי החברה רשמו ירידה של 35% והסתכמו ב-265 מיליון שקל.

מניית מכתשים אגן ירדה ב-2.84%. רווחי החברה הצטמקו ב-60% בשנת 2006 והסתכמו ב-83 מיליון דולר, זאת למרות שהכנסות החברה צמחו מעט (כ-2.2%) לרמה של 1.78 מיליארד דולר. בא.בי.אי הותירו היום את המלצתם למניות החברה על "ניטרלי" ואת מחיר היעד על 24 שקל, נמוך ב-4.5% ממחיר המניה בעת ההמלצה.

מניות חברת המלט, העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של ברזים ושסתומים למערכות תעשייתיות מתקדמות, הציגו אתמול תוצאות מעולות לשנת 2006. מהדוחות עולה כי החברה רשמה גידול מרשים של 233% בשורת הרווח השנתי שהסתכם ב-10.4 מיליון דולר. מכירות החברה צמחו ב-39% לעומת מכירות 2005. מניות החברה סגרו בירידה של 2.44%.

מניית אורכית נפלו 4.45%, לאחר שאתמול רשמה עליות לאחר שתשומת לב המשקיעים למניה עלתה בעקבות הערכות בדבר לקוח חדש לחברת ציוד התקשורת. ב-"מעריב" דווח על עסקה צפויה בהיקף של עשרות מיליוני דולרים עם לקוח חדש. אך יש לציין כי השמועה הזו סובבת את החברה כבר חודש לפחות, עד כה בלא אישור רשמי.

ענקית הפרמצבטיקה, טבע רשמו היום ירידה של 0.53%. אתמול דווח על תחילתו של שלב ההצעות לרכישת חטיבת הגנריקה של ענקית התרופות הגרמנית, חברת מרק. לפי דיווחי העיתונות מחיר המינימום הוא 4 מיליארד יורו, ובין החברות הרבות שמעוניינות בחטיבה הגנרית של merck kgaa נמצאות: טבע, נוברטיס, מיילן ואחרות. בנוסף מעוניינות ברכישה גם קרנות השקעה פרטיות.

החברה הגרמנית לא מחויבת להודיע על הצעות שקיבלה או על כל דבר אחר וכרגע ידוע רק שרנבקסי ההודית הגישה הצעה. בבית ההשקעות - אי.בי.איי מעריכים שמבחינה אסטרטגית עבור טבע אשר ממקמת את עצמה כחברה הגנרית הגדולה בעולם חשוב לנצל הזדמנויות חד פעמית זו לרכוש חברה בסדר גודל כזה.

חברת א. ורדינון, שעיקר עיסוקה בהשקעות נדל"ן בארץ ובחו"ל רשמה היום עליות שערים במחזור דליל לאחר שדיווחה היום על תוצאות הדוחות הכספיים לרבעון הרביעי ול-2006 כולה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.