הפועלים: תחזיקו מניות אבל תגנו על עצמכם

בבנק חושבים שאת הסיכון הגלום בתיק ממניות כדאי להפחית על ידי פיזור גיאוגרפי, פקודות Stop loss ואופציות PUT תוך ניצול סטיות התקן הנמוכות יחסית בשוק המעו"ף
שי פאוזנר |

"אנו מאמינים, כי מדד ת"א 100 ומדד המעו"ף ייסחרו בטווח שערים צר יחסית בתקופה הקרובה, כשקיימת סבירות למימושי רווחים, בעיקר נוכח העליות של החודשים האחרונים", חוזרים בסוף השבוע כלכלני בנק הפועלים על הערכתם מהשבועות האחרונים.

הערכה זו, כותבים בבנק, מביאה אותנו להמליץ על המשך האחזקה בחשיפה המנייתית, "כשללקוח מומלץ להתמקד במניות הליבה של התיק, קרי מניות ערך יציבות ובעלות מדיניות דיבידנד מוכחת לאורך זמן".

בפועלים כותבים השבוע, כי "לפי שעה לא צפויות ירידות חדות מחד, אולם גם לא צפוי פרץ של עליות חדות נוספות".

עניין נוסף ששב וחוזר כבר כמה שבועות בגרסאות שונות בהמלצות בנק הפועלים, היא האמירה, כי "נוכח התשואות האלטרנטיביות הנמוכות, מומלץ להמשיך ולהביע אמון באפיק המנייתי, כשאת הסיכון הגלום בתיק מומלץ להפחית על ידי פיזור גיאוגרפי בין שוקי המניות השונים, וכן על ידי הצבת פקודות מסוג Stop loss ורכישת אופציות PUT תוך ניצול סטיות התקן הנמוכות יחסית הגלומות בשוק המעו"ף".

על השוק הסולידי

באגרות השקליות - אומרים בבנק, המק"מ – כמנהגו לאחרונה, אינו מגלם המשך הורדות ריבית גם השבוע, ואף מעניק תשואת יתר של 0.2% מעל ריבית בנק ישראל. להערכת הפועלים, מצב זה הינו זמני, ולכן המלצת כלכלני הבנק לגבי המק"מ חיובית.

על הגילונים כותבים בבנק - "המחסור בסחורה ותוספות התשואה של הגילונים יתמכו בהם בטווח הבינוני, ולכן המלצתנו לגבי אפיק זה חיובית, למרות שכל עוד קיים סיכוי להורדת ריבית נוספת, יתכן המשך הלחץ על הגילונים".

על השחרים הם אומרים, כי "כל עוד קיים סיכוי להורדות ריבית נוספות, האווירה החיובית באפיק השקלי תימשך. עם זאת, ברגע שהשפעת הורדת הריבית תמוצה על ידי השווקים, ישובו התשואות בארה"ב להשפיע על השחרים. המלצתנו לפיכך, להמשיך ולנקוט מידה של זהירות, ולהתמקד במח"מ בינוני, אותו ניתן להשיג גם על ידי השקעה בשחר הארוך ברכיב קטן, ושילובו עם אג"ח שקלי במח"מ קצר".

בסקירת כלכלני הפועלים על שוק האגרות הצמודות הם מחלקים ההתייחסות של צמודים קצרים מחד, שלדעתם יש עדיין מקום בעניינן לירידה נוספת בציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון. עם זאת, כותבים הכלכלנים, "תגובתו המינורית של הדולר, והצפי למדדים שליליים נוספים ימשיכו להעיב על אפיק זה". המלצתם בעניין הצמודים הקצרים חיובית, "כל עוד הציפיות האינפלציוניות הנגזרות עומדות על פחות מאחוז, אם כי יש לשלבו ברכיב קטן בתיק".

על הצמודים הבינוניים הם כותבים, "נחישותו של הנגיד להחזיר את האינפלציה אל יעדה תומכת באפיק זה, אולם התהליך צפוי להימשך עד המחצית השנייה של 2007". בפועלים מעריכים, כי תוספות התשואה באגרות הקונצרניות בדירוג גבוה, מצדיקות השקעה בהן, תוך הקפדה על פיזור, ומתן עדיפות לאגרות של חברות המתאפיינות במינוף נמוך.

בבנק מוסיפים לעקוב גם אחרי הצמודים הארוכים - גם האפיק הצמוד הארוך, הם מציינים, נהנה המשקיע מהפחתת הריבית.

בבנק מזכירים, כי תשואת האיגרת הצמודה הארוכה ירדה לרמה של 3.6% והעניקה ריווחי הון של יותר מ-1% על ההשקעה. בשל התנודתיות הנמוכה יחסית של אפיק זה והריבית הריאלית הגבוהה אותה הוא מעניק, המלצתם של כלכלני הבנק לקראת הקתופה הקרובה היא חיובית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.