מהו העניין הזה שנקרא תיקון טכני?
מאז השתרשה השיטה הטכנית בפיהם של פרשני שוק ההון, קיימת נטייה לייחס לכל תנודת שוק, עם כיוון המגמה או נגדה, את המונח "תיקון טכני". בדרך כלל תשמעו או תקראו על המונח הזה כאשר הפרשן לא ממש מבין מה נעשה סביבו ולכן ישרבב את המונח העלום הזה לסקירותיו. "השוק תיקן היום בחצי אחוז מעלה". או "השוק תיקן מטה". אופן השימוש, אם כן, אינו מדויק. לתיקונים טכניים ישנם אפיונים ויעדים ברורים וסביבם אפשר לבנות מפת דרכים מדויקת יותר ולשפר את תזמונה של העסקה.
מי שיביט על התנהגותם של שווקים ומניות בכל מקום שהוא ובכל תקופה, יגלה עד מהרה כי שווקים אינם נעים בקו ישר אלא יוצרים מבנה הנראה כשיני משור. לאחר מהלך מגמתי, ינוע השוק בכיוון הנגדי לאותו מהלך, ינוח קמעה, יאגור כוח ואז ישוב ויפרוץ. אותן תקופות בהן נח השוק, נסוג כנגד כיוון המגמה ומלווה ברב המקרים במחזורי מסחר נמוכים, קרוי "תיקון טכני". עם זאת, לא כל תזוזה אנטי מגמתית מוגדרת כתיקון. לתיקון אמיתי, כפי שכתבתי, ישנם מאפיינים ברורים ומוגדרים הנוטים להתקיים במרבית הזמן.
תיקון טכני הוא "תנודת שוק אנטי מגמתית הנוטה לחסל בין 33% - 66% מן המהלך המגמתי הקודם". נניח כי מהלך עליות נמשך לאורכן של 100 נקודות. מרמת השפל 100 ועד לרמת השיא 200. בשלב זה, יוצא לדרכו תיקון טכני שיעדיו הראשונים מצויים בין 167 – 134 הנקודות.
התקדים
אחד מהתקדימים הידועים יותר מושתתים על משפט מעניין שטבע בזמנו אחד מגדולי הסוחרים, וויליאם גאן. אותו גאן, וסיבותיו עמו, היה אדם דתי שנסמך בכתביו על התנ"ך ולא היסס להשתמש בפראזות מסוימות. אחת מהן לקוחה מספר קהלת פרק א' פסוק ט': "מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש".
בהקשר לציטטה זו טוען גאן כי אחד החוקים הבסיסיים ואחד התקדימים הנוטים לחזור על עצמם פעם אחר פעם בדייקנות מפליאה הוא תיקון טכני שנוטה להסתיים בטווחים בהם נקבתי. היינו בין 33% - 66% מהמהלך המגמתי הקודם. יש ואפשר לעשות שימוש בחיתוכים מעודנים יותר הידועים כחיתוכי פיבונאצ'י המצביעים של יעדים שנעים בין 38% - 62%. ההבדל אינו משמעותי.
כיצד מחשבים תיקון טכני
בחירת התנודה הרלוונטית תתבצע אחרי ניתוח המגמות הקיימות. אפשר לאמוד תיקונים טכניים על כל מגמה שהיא. ראשית, משנית או מינורית. אחרי שאיתרת את המהלך הרלוונטי שעומד לתיקון יש לבצע את הפעולות הבאות :
קבע את אורכה של התנודה האחרונה. במגמת עלייה, החסר את הנקודה הנמוכה ביותר בתנודה מן הנקודה הגבוהה ביותר. נניח כי מניה מסוימת ביצעה מהלך מרמת 504 לרמת 565 הנקודות ומשם החל תיקון בכיוון ממטה. הדרך לשם הייתה נטולת תיקונים מהותיים ורציפה באופייה. כדי לקבוע את אורך התנודה חסר 565 מ-504 ולכן התוצאה 61 נקודות. במגמת ירידה התהליך זהה לחלוטין אם כי החישוב הפוך.
יש לציין כי חישוב אורכה של התנודה האחרונה אינו יכול להתבצע אלא אם כן ברור מעל לכל ספק כי מפנה משמעותי אכן יצא לדרכו.
מיד לאחר יציאת התיקון לדרך מתבצע חישוב פשוט הנקרא חיתוך, במטרה לקבוע יעדי התיקון. תוכנת בורסהגרף מצוידת בכלים הנדרשים כדי להקל על תהליך החישוב. חישוב זה מתבצע על ידי חלוקה לשניים של אורך התנודה האחרונה והוספת או החסרת התוצאה מן השער הגבוה או הנמוך. בהתבסס על הדוגמה האחרונה אפשר לקבוע כי מאחר והמגמה היא מגמת עלייה הרי שטווחי התיקון ינועו בין 525 לבין 544. שם אמור השוק להיעצר.
מה קורה לאחר התיקון
התקדים קובע שסיומו של התיקון בטווח שבין 33% - 66% אמור לסמן על תחילתה של מגמת חדשה ובמסגרתה העפלה מעל לרמת השיא הקודמת, במקרה של מגמת עלייה. במקרה של מגמת ירידה אמור התקדים להורות על חידושה של מגמת הירידה כאשר היעד מצוי מתחת לרמת השפל הקודמת. דוגמה לאמור להתרחש לאחר תיקון טכני אפשר לראות בגרף המצורף של מניית כלכלית ירושלים.
יש לציין כי טכניקת עבודה זו מתאימה רק בעתות בהן השווקים מגמתיים. כלומר, מצויים במגמת עליה ברורה או במגמת ירידה ברורה. לא רצוי לנסות ולכפות את הטכניקה על שוק שאינו עונה לקריטריונים הללו.
- 2.מבין עניין 03/10/2021 06:44הגב לתגובה זואוקיי, יש תיקון. ו... איך ניתן לזהות מתי יגיע התיקון? איך אפשר לזהות אם מדובר בתיקון או יותר מזה? תיקון נע בין 33%-66%. למה? אתה לא אומר בכתבה הזאת כלום. היה ניתן לסכם
- 1.יונתן 19/01/2020 21:21הגב לתגובה זויחכה לתיקון לפני קניה
מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוקבשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה
במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.
במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.
בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.
המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.
- מערכות בנייה מתקדמת - כל מה שלא חשבתם עליו
- סלינגר: "רשות שוק ההון יוזמת ומקדמת השקעות חברתיות של המוסדיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.
קבלת טיפול רפואי בקופה קרדיט: chat gptלמרות השקעה נמוכה, מערכת הבריאות בישראל היא מהיעילות בעולם
למרות השקעה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD, בישראל קיימת מערכת בריאות שנמצאת ברמה גבוהה שמקבלת ציונים טובים ברוב המדדים
מערכת הבריאות הכותרות נוטות להכות במערכת הבריאות בישראל על כך שההשקעה בה נמוכה מדי ביחס למדינו המערב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר נתונים שהראו כי ההוצאה הלאומית על בריאות בשנת 2024 עמדה על כ‑7.3% מהתוצר, כאשר ההוצאה לנפש הגיעה לכ‑3,900 דולר לפי שווי כוח הקנייה. מדובר ברמה נמוכה בהשוואה לרוב מדינות רבות ב‑OECD, אך ראו זה פלא: ישראל בכל זאת מובילה בשירות הרפואי שהיא מעניקה לאזרחים ובפער, משאר המדינות שאנחנו נוטים להשוות את עצמנו אליהן.
שיעור הכיסוי הביטוחי הוא מהגבוהים בעולם, כאשר כל תושב מקבל סל שירותים אחיד הכולל גם טיפולים שגרתיים, ניתוחים ועד לתרופות מצילות חיים. נוסף על כך, מערכות המידע הרפואיות של קופות החולים נחשבות למתקדמות במיוחד, כך שהיסטוריית הטיפול הרפואי נגישה לרופאים בזמן אמת. מדובר ביתרון שמאפשר קיצור תהליכים, הפחתת טעויות ושיפור איכות הטיפול.
המצב הזה גורם לכך שישראל מציגה נתונים טובים ביחס למדינות מפותחות בלא מעט תחומים, כמו רפואה מונעת ושיעורי תמותה נמוכים ממחלות מסוימות. ישראל מדגימה מודל שבו יעילות ניהולית מצמצמת את השפעת מגבלות התקציב. מערכת הקהילה מפותחת, והשילוב בין רפואה מתקדמת ושירותים דיגיטליים מאפשרים שמירה על רמת טיפול טובה, גם אם לא בכל הפרמטרים ישראל מובילה. כנראה ניהול ממוקד, תמריצים תפעוליים ופריסת שירותים רחבה הם חלק מהגורמים המאפשרים לה להמשיך להציג ביצועים טובים בתחומים מסוימים.
תוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל הגיעה לכ-83.8 שנים, מה ששם אותנו במקום 4 בדירוג ה-OECD בתוחלת החיים. נגישות וטיפול: בספר Health in a Glance 2023 של ארגון ה-OECD מצוין כי ישראל מפגינה ביצועים טובים במדדים של איכות וטיפול בהשוואה למדינות בהכנסה גבוהה. הדוח מצוטט כי "המערכת מתפעלת ביצועים טובים יותר מהממוצע ב-OECD ברוב המדדים הנוגעים לזמן המתנה, איכות וטיפול רפואי". בשל ההוצאה הנמוכה יחסית לעומת ביצועים לא רעים, ניתן לומר כי קיימת אפקטיביות במערכת: כלומר, "מה שמתקבל ביחס למה שמושקע" הוא גבוה באופן יחסי. היעילות הזו מתאפשרת הודות למבנה מערכת הבריאות והשירות שניתן לציבור דרך קופות החולים. רפואה בקהילה דרך הקופות פועלת בהיקף רחב, כך שעומס משמעותי מוסת מבתי החולים ונותר במרפאות המשמשות מקור מרכזי לטיפול שוטף. זה מסביר כנראה כיצד ישראל מצליחה להישאר באזור ביצועים איכותיים בחלק ממדדי השירות והאיכות, כולל רפואה מונעת, טיפול במחלות כרוניות ושמירה על קשר טיפולי הדוק בין רופא למטופל. הרפואה בקהילה. לפי הדו״ח של Observatory, כ-41% מההוצאה על בריאות בישראל מוקצית לטיפול בקהילה ומניעה. במילים אחרות, קיימת תשתית ארגונית יעילה שמאפשרת להפיק תועלת גבוהה יחסית מכל שקל שהממשלה משקיעה במערכת הבריאות.
