מהו העניין הזה שנקרא תיקון טכני?
מאז השתרשה השיטה הטכנית בפיהם של פרשני שוק ההון, קיימת נטייה לייחס לכל תנודת שוק, עם כיוון המגמה או נגדה, את המונח "תיקון טכני". בדרך כלל תשמעו או תקראו על המונח הזה כאשר הפרשן לא ממש מבין מה נעשה סביבו ולכן ישרבב את המונח העלום הזה לסקירותיו. "השוק תיקן היום בחצי אחוז מעלה". או "השוק תיקן מטה". אופן השימוש, אם כן, אינו מדויק. לתיקונים טכניים ישנם אפיונים ויעדים ברורים וסביבם אפשר לבנות מפת דרכים מדויקת יותר ולשפר את תזמונה של העסקה.
מי שיביט על התנהגותם של שווקים ומניות בכל מקום שהוא ובכל תקופה, יגלה עד מהרה כי שווקים אינם נעים בקו ישר אלא יוצרים מבנה הנראה כשיני משור. לאחר מהלך מגמתי, ינוע השוק בכיוון הנגדי לאותו מהלך, ינוח קמעה, יאגור כוח ואז ישוב ויפרוץ. אותן תקופות בהן נח השוק, נסוג כנגד כיוון המגמה ומלווה ברב המקרים במחזורי מסחר נמוכים, קרוי "תיקון טכני". עם זאת, לא כל תזוזה אנטי מגמתית מוגדרת כתיקון. לתיקון אמיתי, כפי שכתבתי, ישנם מאפיינים ברורים ומוגדרים הנוטים להתקיים במרבית הזמן.
תיקון טכני הוא "תנודת שוק אנטי מגמתית הנוטה לחסל בין 33% - 66% מן המהלך המגמתי הקודם". נניח כי מהלך עליות נמשך לאורכן של 100 נקודות. מרמת השפל 100 ועד לרמת השיא 200. בשלב זה, יוצא לדרכו תיקון טכני שיעדיו הראשונים מצויים בין 167 – 134 הנקודות.
התקדים
אחד מהתקדימים הידועים יותר מושתתים על משפט מעניין שטבע בזמנו אחד מגדולי הסוחרים, וויליאם גאן. אותו גאן, וסיבותיו עמו, היה אדם דתי שנסמך בכתביו על התנ"ך ולא היסס להשתמש בפראזות מסוימות. אחת מהן לקוחה מספר קהלת פרק א' פסוק ט': "מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש".
בהקשר לציטטה זו טוען גאן כי אחד החוקים הבסיסיים ואחד התקדימים הנוטים לחזור על עצמם פעם אחר פעם בדייקנות מפליאה הוא תיקון טכני שנוטה להסתיים בטווחים בהם נקבתי. היינו בין 33% - 66% מהמהלך המגמתי הקודם. יש ואפשר לעשות שימוש בחיתוכים מעודנים יותר הידועים כחיתוכי פיבונאצ'י המצביעים של יעדים שנעים בין 38% - 62%. ההבדל אינו משמעותי.
כיצד מחשבים תיקון טכני
בחירת התנודה הרלוונטית תתבצע אחרי ניתוח המגמות הקיימות. אפשר לאמוד תיקונים טכניים על כל מגמה שהיא. ראשית, משנית או מינורית. אחרי שאיתרת את המהלך הרלוונטי שעומד לתיקון יש לבצע את הפעולות הבאות :
קבע את אורכה של התנודה האחרונה. במגמת עלייה, החסר את הנקודה הנמוכה ביותר בתנודה מן הנקודה הגבוהה ביותר. נניח כי מניה מסוימת ביצעה מהלך מרמת 504 לרמת 565 הנקודות ומשם החל תיקון בכיוון ממטה. הדרך לשם הייתה נטולת תיקונים מהותיים ורציפה באופייה. כדי לקבוע את אורך התנודה חסר 565 מ-504 ולכן התוצאה 61 נקודות. במגמת ירידה התהליך זהה לחלוטין אם כי החישוב הפוך.
יש לציין כי חישוב אורכה של התנודה האחרונה אינו יכול להתבצע אלא אם כן ברור מעל לכל ספק כי מפנה משמעותי אכן יצא לדרכו.
מיד לאחר יציאת התיקון לדרך מתבצע חישוב פשוט הנקרא חיתוך, במטרה לקבוע יעדי התיקון. תוכנת בורסהגרף מצוידת בכלים הנדרשים כדי להקל על תהליך החישוב. חישוב זה מתבצע על ידי חלוקה לשניים של אורך התנודה האחרונה והוספת או החסרת התוצאה מן השער הגבוה או הנמוך. בהתבסס על הדוגמה האחרונה אפשר לקבוע כי מאחר והמגמה היא מגמת עלייה הרי שטווחי התיקון ינועו בין 525 לבין 544. שם אמור השוק להיעצר.
מה קורה לאחר התיקון
התקדים קובע שסיומו של התיקון בטווח שבין 33% - 66% אמור לסמן על תחילתה של מגמת חדשה ובמסגרתה העפלה מעל לרמת השיא הקודמת, במקרה של מגמת עלייה. במקרה של מגמת ירידה אמור התקדים להורות על חידושה של מגמת הירידה כאשר היעד מצוי מתחת לרמת השפל הקודמת. דוגמה לאמור להתרחש לאחר תיקון טכני אפשר לראות בגרף המצורף של מניית כלכלית ירושלים.
יש לציין כי טכניקת עבודה זו מתאימה רק בעתות בהן השווקים מגמתיים. כלומר, מצויים במגמת עליה ברורה או במגמת ירידה ברורה. לא רצוי לנסות ולכפות את הטכניקה על שוק שאינו עונה לקריטריונים הללו.
- 2.מבין עניין 03/10/2021 06:44הגב לתגובה זואוקיי, יש תיקון. ו... איך ניתן לזהות מתי יגיע התיקון? איך אפשר לזהות אם מדובר בתיקון או יותר מזה? תיקון נע בין 33%-66%. למה? אתה לא אומר בכתבה הזאת כלום. היה ניתן לסכם
- 1.יונתן 19/01/2020 21:21הגב לתגובה זויחכה לתיקון לפני קניה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
מוריס קאהן. קרדיט: רשתות חברתיותמוריס קאהן נפטר בגיל 96 ומשאיר מורשת של תשתיות מידע, טלקום והון ישראלי שעובד בשקט
ממדריכי דפי זהב דרך מערכות החיוב שהפכו את אמדוקס לשחקנית גלובלית ועד פרויקט בראשית, קאהן מחבר בין תשתיות מידע, עסקים ארוכי טווח ופעילות ציבורית
אמדוקס מוריס קאהן נפטר בגיל 96. הוא נתפס כאחד היזמים הוותיקים שצמחו כאן עוד לפני שהמילה הייטק נכנסת לכל סלון, ואחד האנשים שמזהים מוקדם איפה יושב הכסף הגדול, לא במכונות ולא בבטון, אלא במידע ובמערכות שמחזיקות את העסק ביום יום.
קאהן מזוהה בעיקר עם אמדוקס, חברה שנולדת מתוך עולם הטלקום הישן ומגיעה לשוקי ההון בארה״ב כחברת תוכנה שמוכרת מערכות חיוב, ניהול לקוחות ותפעול לרשתות תקשורת. במקביל, הוא בונה עוד שכבות של פעילות עסקית ומבסס עם השנים דמות שמחברת בין טכנולוגיה, תשתיות, שוק ההון ופעילות ציבורית, בלי רעש מיותר ועם הרבה עבודה מאחורי הקלעים.
אמדוקס נולדת מהצורך הכי בסיסי של חברות תקשורת
אמדוקס קמה סביב בעיה די פשוטה, איך חברת תקשורת גובה כסף בצורה מסודרת מלקוחות על שירותים שהולכים ונהיים מורכבים. זה נשמע טכני, אבל בפועל זה אחד המנועים המרכזיים של הענף. בלי מערכות חיוב אין הכנסות ואין שליטה על הלקוח, בטח כשהשוק עובר מטלפוניה בסיסית לחבילות, נדידה, שירותי ערך מוסף ובהמשך גם אינטרנט ונתונים.
קאהן שותף להקמה ולבנייה של החברה בשנים שבהן ישראל עדיין לא נתפסת כבית חרושת של חברות תוכנה גלובליות. אמדוקס מצידה מתפתחת לחברה גדולה שמוכרת בעיקר לגופי טלקום גדולים, בדיוק הסוג של לקוחות שמעדיפים ספק יציב שמנהל תהליכים קריטיים, לא מוצר שמייצר כותרות ואז נעלם.
- אמדוקס עקפה במעט את התחזיות אבל הציגה תחזית פושרת
- אמדוקס מקימה חטיבה ייעודית להטמעת AI ליבת החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהזווית הכלכלית זה מודל ברור. אמדוקס יושבת על חוזים ארוכי טווח, פרויקטים כבדים והכנסות שחוזרות על עצמן. זו לא חברה של מכה מהירה, אלא עסק שנמדד ביכולת להחזיק מערכות שעובדות שנים, לעמוד ברגולציה, ולהעביר ארגונים גדולים שדרוג בלי להפיל להם את המערכת באמצע היום.
