מהו העניין הזה שנקרא תיקון טכני?

קיימת נטייה לייחס לכל תנודת שוק, את המונח "תיקון טכני". בדרך כלל תשמעו או תקראו על המונח הזה כאשר הפרשן לא ממש מבין מה נעשה סביבו
אייל גורביץ | (2)

מאז השתרשה השיטה הטכנית בפיהם של פרשני שוק ההון, קיימת נטייה לייחס לכל תנודת שוק, עם כיוון המגמה או נגדה, את המונח "תיקון טכני". בדרך כלל תשמעו או תקראו על המונח הזה כאשר הפרשן לא ממש מבין מה נעשה סביבו ולכן ישרבב את המונח העלום הזה לסקירותיו. "השוק תיקן היום בחצי אחוז מעלה". או "השוק תיקן מטה". אופן השימוש, אם כן, אינו מדויק. לתיקונים טכניים ישנם אפיונים ויעדים ברורים וסביבם אפשר לבנות מפת דרכים מדויקת יותר ולשפר את תזמונה של העסקה.

מי שיביט על התנהגותם של שווקים ומניות בכל מקום שהוא ובכל תקופה, יגלה עד מהרה כי שווקים אינם נעים בקו ישר אלא יוצרים מבנה הנראה כשיני משור. לאחר מהלך מגמתי, ינוע השוק בכיוון הנגדי לאותו מהלך, ינוח קמעה, יאגור כוח ואז ישוב ויפרוץ. אותן תקופות בהן נח השוק, נסוג כנגד כיוון המגמה ומלווה ברב המקרים במחזורי מסחר נמוכים, קרוי "תיקון טכני". עם זאת, לא כל תזוזה אנטי מגמתית מוגדרת כתיקון. לתיקון אמיתי, כפי שכתבתי, ישנם מאפיינים ברורים ומוגדרים הנוטים להתקיים במרבית הזמן.

תיקון טכני הוא "תנודת שוק אנטי מגמתית הנוטה לחסל בין 33% - 66% מן המהלך המגמתי הקודם". נניח כי מהלך עליות נמשך לאורכן של 100 נקודות. מרמת השפל 100 ועד לרמת השיא 200. בשלב זה, יוצא לדרכו תיקון טכני שיעדיו הראשונים מצויים בין 167 – 134 הנקודות.

התקדים

אחד מהתקדימים הידועים יותר מושתתים על משפט מעניין שטבע בזמנו אחד מגדולי הסוחרים, וויליאם גאן. אותו גאן, וסיבותיו עמו, היה אדם דתי שנסמך בכתביו על התנ"ך ולא היסס להשתמש בפראזות מסוימות. אחת מהן לקוחה מספר קהלת פרק א' פסוק ט': "מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש".

בהקשר לציטטה זו טוען גאן כי אחד החוקים הבסיסיים ואחד התקדימים הנוטים לחזור על עצמם פעם אחר פעם בדייקנות מפליאה הוא תיקון טכני שנוטה להסתיים בטווחים בהם נקבתי. היינו בין 33% - 66% מהמהלך המגמתי הקודם. יש ואפשר לעשות שימוש בחיתוכים מעודנים יותר הידועים כחיתוכי פיבונאצ'י המצביעים של יעדים שנעים בין 38% - 62%. ההבדל אינו משמעותי.

כיצד מחשבים תיקון טכני

בחירת התנודה הרלוונטית תתבצע אחרי ניתוח המגמות הקיימות. אפשר לאמוד תיקונים טכניים על כל מגמה שהיא. ראשית, משנית או מינורית. אחרי שאיתרת את המהלך הרלוונטי שעומד לתיקון יש לבצע את הפעולות הבאות :

קבע את אורכה של התנודה האחרונה. במגמת עלייה, החסר את הנקודה הנמוכה ביותר בתנודה מן הנקודה הגבוהה ביותר. נניח כי מניה מסוימת ביצעה מהלך מרמת 504 לרמת 565 הנקודות ומשם החל תיקון בכיוון ממטה. הדרך לשם הייתה נטולת תיקונים מהותיים ורציפה באופייה. כדי לקבוע את אורך התנודה חסר 565 מ-504 ולכן התוצאה 61 נקודות. במגמת ירידה התהליך זהה לחלוטין אם כי החישוב הפוך.

יש לציין כי חישוב אורכה של התנודה האחרונה אינו יכול להתבצע אלא אם כן ברור מעל לכל ספק כי מפנה משמעותי אכן יצא לדרכו.

מיד לאחר יציאת התיקון לדרך מתבצע חישוב פשוט הנקרא חיתוך, במטרה לקבוע יעדי התיקון. תוכנת בורסהגרף מצוידת בכלים הנדרשים כדי להקל על תהליך החישוב. חישוב זה מתבצע על ידי חלוקה לשניים של אורך התנודה האחרונה והוספת או החסרת התוצאה מן השער הגבוה או הנמוך. בהתבסס על הדוגמה האחרונה אפשר לקבוע כי מאחר והמגמה היא מגמת עלייה הרי שטווחי התיקון ינועו בין 525 לבין 544. שם אמור השוק להיעצר.

מה קורה לאחר התיקון

התקדים קובע שסיומו של התיקון בטווח שבין 33% - 66% אמור לסמן על תחילתה של מגמת חדשה ובמסגרתה העפלה מעל לרמת השיא הקודמת, במקרה של מגמת עלייה. במקרה של מגמת ירידה אמור התקדים להורות על חידושה של מגמת הירידה כאשר היעד מצוי מתחת לרמת השפל הקודמת. דוגמה לאמור להתרחש לאחר תיקון טכני אפשר לראות בגרף המצורף של מניית כלכלית ירושלים.

יש לציין כי טכניקת עבודה זו מתאימה רק בעתות בהן השווקים מגמתיים. כלומר, מצויים במגמת עליה ברורה או במגמת ירידה ברורה. לא רצוי לנסות ולכפות את הטכניקה על שוק שאינו עונה לקריטריונים הללו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מבין עניין 03/10/2021 06:44
    הגב לתגובה זו
    אוקיי, יש תיקון. ו... איך ניתן לזהות מתי יגיע התיקון? איך אפשר לזהות אם מדובר בתיקון או יותר מזה? תיקון נע בין 33%-66%. למה? אתה לא אומר בכתבה הזאת כלום. היה ניתן לסכם
  • 1.
    יונתן 19/01/2020 21:21
    הגב לתגובה זו
    יחכה לתיקון לפני קניה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.