מהו העניין הזה שנקרא תיקון טכני?
מאז השתרשה השיטה הטכנית בפיהם של פרשני שוק ההון, קיימת נטייה לייחס לכל תנודת שוק, עם כיוון המגמה או נגדה, את המונח "תיקון טכני". בדרך כלל תשמעו או תקראו על המונח הזה כאשר הפרשן לא ממש מבין מה נעשה סביבו ולכן ישרבב את המונח העלום הזה לסקירותיו. "השוק תיקן היום בחצי אחוז מעלה". או "השוק תיקן מטה". אופן השימוש, אם כן, אינו מדויק. לתיקונים טכניים ישנם אפיונים ויעדים ברורים וסביבם אפשר לבנות מפת דרכים מדויקת יותר ולשפר את תזמונה של העסקה.
מי שיביט על התנהגותם של שווקים ומניות בכל מקום שהוא ובכל תקופה, יגלה עד מהרה כי שווקים אינם נעים בקו ישר אלא יוצרים מבנה הנראה כשיני משור. לאחר מהלך מגמתי, ינוע השוק בכיוון הנגדי לאותו מהלך, ינוח קמעה, יאגור כוח ואז ישוב ויפרוץ. אותן תקופות בהן נח השוק, נסוג כנגד כיוון המגמה ומלווה ברב המקרים במחזורי מסחר נמוכים, קרוי "תיקון טכני". עם זאת, לא כל תזוזה אנטי מגמתית מוגדרת כתיקון. לתיקון אמיתי, כפי שכתבתי, ישנם מאפיינים ברורים ומוגדרים הנוטים להתקיים במרבית הזמן.
תיקון טכני הוא "תנודת שוק אנטי מגמתית הנוטה לחסל בין 33% - 66% מן המהלך המגמתי הקודם". נניח כי מהלך עליות נמשך לאורכן של 100 נקודות. מרמת השפל 100 ועד לרמת השיא 200. בשלב זה, יוצא לדרכו תיקון טכני שיעדיו הראשונים מצויים בין 167 – 134 הנקודות.
התקדים
אחד מהתקדימים הידועים יותר מושתתים על משפט מעניין שטבע בזמנו אחד מגדולי הסוחרים, וויליאם גאן. אותו גאן, וסיבותיו עמו, היה אדם דתי שנסמך בכתביו על התנ"ך ולא היסס להשתמש בפראזות מסוימות. אחת מהן לקוחה מספר קהלת פרק א' פסוק ט': "מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש".
בהקשר לציטטה זו טוען גאן כי אחד החוקים הבסיסיים ואחד התקדימים הנוטים לחזור על עצמם פעם אחר פעם בדייקנות מפליאה הוא תיקון טכני שנוטה להסתיים בטווחים בהם נקבתי. היינו בין 33% - 66% מהמהלך המגמתי הקודם. יש ואפשר לעשות שימוש בחיתוכים מעודנים יותר הידועים כחיתוכי פיבונאצ'י המצביעים של יעדים שנעים בין 38% - 62%. ההבדל אינו משמעותי.
כיצד מחשבים תיקון טכני
בחירת התנודה הרלוונטית תתבצע אחרי ניתוח המגמות הקיימות. אפשר לאמוד תיקונים טכניים על כל מגמה שהיא. ראשית, משנית או מינורית. אחרי שאיתרת את המהלך הרלוונטי שעומד לתיקון יש לבצע את הפעולות הבאות :
קבע את אורכה של התנודה האחרונה. במגמת עלייה, החסר את הנקודה הנמוכה ביותר בתנודה מן הנקודה הגבוהה ביותר. נניח כי מניה מסוימת ביצעה מהלך מרמת 504 לרמת 565 הנקודות ומשם החל תיקון בכיוון ממטה. הדרך לשם הייתה נטולת תיקונים מהותיים ורציפה באופייה. כדי לקבוע את אורך התנודה חסר 565 מ-504 ולכן התוצאה 61 נקודות. במגמת ירידה התהליך זהה לחלוטין אם כי החישוב הפוך.
יש לציין כי חישוב אורכה של התנודה האחרונה אינו יכול להתבצע אלא אם כן ברור מעל לכל ספק כי מפנה משמעותי אכן יצא לדרכו.
מיד לאחר יציאת התיקון לדרך מתבצע חישוב פשוט הנקרא חיתוך, במטרה לקבוע יעדי התיקון. תוכנת בורסהגרף מצוידת בכלים הנדרשים כדי להקל על תהליך החישוב. חישוב זה מתבצע על ידי חלוקה לשניים של אורך התנודה האחרונה והוספת או החסרת התוצאה מן השער הגבוה או הנמוך. בהתבסס על הדוגמה האחרונה אפשר לקבוע כי מאחר והמגמה היא מגמת עלייה הרי שטווחי התיקון ינועו בין 525 לבין 544. שם אמור השוק להיעצר.
מה קורה לאחר התיקון
התקדים קובע שסיומו של התיקון בטווח שבין 33% - 66% אמור לסמן על תחילתה של מגמת חדשה ובמסגרתה העפלה מעל לרמת השיא הקודמת, במקרה של מגמת עלייה. במקרה של מגמת ירידה אמור התקדים להורות על חידושה של מגמת הירידה כאשר היעד מצוי מתחת לרמת השפל הקודמת. דוגמה לאמור להתרחש לאחר תיקון טכני אפשר לראות בגרף המצורף של מניית כלכלית ירושלים.
יש לציין כי טכניקת עבודה זו מתאימה רק בעתות בהן השווקים מגמתיים. כלומר, מצויים במגמת עליה ברורה או במגמת ירידה ברורה. לא רצוי לנסות ולכפות את הטכניקה על שוק שאינו עונה לקריטריונים הללו.
- 2.מבין עניין 03/10/2021 06:44הגב לתגובה זואוקיי, יש תיקון. ו... איך ניתן לזהות מתי יגיע התיקון? איך אפשר לזהות אם מדובר בתיקון או יותר מזה? תיקון נע בין 33%-66%. למה? אתה לא אומר בכתבה הזאת כלום. היה ניתן לסכם
- 1.יונתן 19/01/2020 21:21הגב לתגובה זויחכה לתיקון לפני קניה
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
