שוק הרכב /ענף הליסינג בשנת 2007 - לאן?

ענף הרכב בכלל וענף הליסינג בפרט עומדים לפני שורה של "רפורמות מס", המחייבות היערכות באופן מובנה ומסודר. השלכות הרפורמות עלולות להיות מרחיקות לכת: הן לגבי חברות הליסינג, והן, ובייחוד, גם בדבר אופן התנהלותם הפיננסית של הלקוחות העסקיים הקיימים ואף על גבם של מאות אלפי עובדים בכלל, ובענף ההיי-טק בפרט ! נראה, שכללי המשחק עומדים להשתנות בחדות ולעתים גם בצורה מוקצנת. הרוגע היחסי, שהענף כולו שרה בו, עומד להיות נחלת העבר. במערכת, שבה הכללים עומדים להשתנות בחדות, צפויות תגובות פראיות. כאן - ננסה לתאר ולתמצת את הגישות והעמדות של המשתתפים הרבים בסדנאות הרכב-ליסינג אשר אני [כותב המאמר] מקיים, כולל הערכות הכותב לשינוי המהותי, שכל הענף עלול / עשוי לחוות כבר בקרוב. תחילה - רענון של כמה ממושגי היסוד העיקריים; וזאת, כדי להביא למכנה משותף מושגי מפתח פופולריים. מה היא סגירת המעגל המהותי של "רכב עסקי" ? בבואנו לדון בסוגיה כל כך טעונה של אחזקת "רכב עסקי", חייבים אנו לתחום את גבולות הגזרה. למעשה, אנו עוסקים במאמר זה, ובכמעט כל הדיונים, בשאלת מסחטת המסים המאסיבית, המוטלת על בעלי הרכב בתצורותיהם השונות. כלומר: מהו נטל המס המכביד, ועל אילו סוגי רכבים [?]. אומדים את נטל המס הכללי, שהאוצר סופג מדי שנה מתעשייה זו, בכ-40 מיליארדי ש"ח. זה סכום פנטסטי, אשר כל תקציב המדינה מושתת על גביית מס זה. ( CASH COW). מכאן עולה, כי השאלה היא: האם הרכב שבבעלותי הינו חלק ממעגל גזירות המס או שמא הצלחתי להיחלץ ממנו ? אם, וכאשר, כלי הרכב שבבעלותי איננו חלק ממסחטת המס המאורגנת, או שספציפית הפגיעה בו קטנה יחסית, הרי מתייתר כל הדיון הנוסף. אולם, בפסקה הבאה נבין, כי זו פריבילגיה של קבוצת מיעוט מזערית בלבד. מה הן ההגדרות הפורמליות השונות של "רכב עסקי" ? מי בעצם מחליט בעבורנו מה ייחשב "רכב עסקי" ? באופן פורמלי, המחליט הוא משרד התחבורה, באמצעות ההגדרות ב"פקודת התעבורה" (פקודה מנדטורית, ועדיין לא חוק שהכנסת חוקקה...). שם מוגדרים סוגים שונים של רכבים בתצורות שונות. לענייננו, מה שבאמת חשוב הוא ההגדרה "רכב עסקי", במובן של נשוא ספיגת כל הגזירות - והוא רכב, שמשקלו הכולל הינו עד 3,500 ק"ג. מפה ניתן להבין, כי "השמן הוא יפה"; כלומר: כל רכב, שמעל משקל נקוב זה, הינו כבר מחוץ למסגרת גזירות המס המוכרות, ובוודאי לכל ענייני שווי השימוש. פועל יוצא נוסף הוא העובדה, כי זה מכבר אין עוד אבחנה בין רכבים "פרטיים" לבין רכבים "מסחריים". כולם, כיום, תחת ההגדרה המטעה: "עסקיים". יוצא מן הכלל הוא רכב המוגדר "רכב עבודה" - רכב, שציוד עבודה קבוע מותקן עליו; והוא מוכר ככזה ואינו מיועד להובלת משא או נוסעים. זהו, למעשה, היעד החדש של רבים. שכן, "רכב עבודה" פטור מעולה של מסחטת המס הכללית. מה היא, למעשה, "הוצאה מוכרת" לרכבים העסקיים ? רבים נוטים לחשוב, בטעות, כי בנושא זה, וזאת כשאר ההוצאות בעסק - ככל שנציג הוצאות רכב גבוהות יותר, כן תגדל גם ההוצאה המוכרת לצורכי מס. זה, כמובן, אינו נכון. ההגדרה ל"הוצאות אחזקת רכב" מורחבת מאוד. בקצרה: אלה הן כל ההוצאות ששולמו לאחזקת הרכב, כולל מה שכינינו בעבר "הוצאות משתנות" ו"הוצאות קבועות", פחת בגין הרכב, והוצאות חנייה שאינן במקום העיסוק הקבוע. מה שכחנו ? - את הזרז למפץ הליסינג הגדול, שהחל למעשה משנת 1995. מאז, גם הוצאות שכירות, שכר מכר, וליסינג מוכרות לרכבים "רכים" שעד 3,500 ק"ג. לא נגזים, אם נציין שמאות אלפי "רכבי ליסינג" הוצאו לשוק החם בעקבות הרחבה זו. אם כך הוא - היכן כאן העוקץ ? כאן נכנסו לתמונה שלטונות מס ההכנסה והגדירו את כל נושא "הרכב העסקי" מנקודת מבטם שלהם. בשפה המקצועית - זה מכונה "נוסחת ההתרה לרכב". דהיינו: מה יכירו שלטונות המס כהוצאה מוכרת. ההפתעה, אשר כלל אינה נעימה, היא, כי, למעשה, כל הוצאות הרכב לאחזקתם של 9,900 ק"מ שנתיים ראשונים אינן מוכרות כלל !! דהיינו: במציאות המקומית - שבה, על פי נתוני הלמ"ס, ממוצע הנסיעות השנתי הינו רק כ-13,000 ק"מ - המשמעות חמורה מאין כמותה: רוב רובן של הוצאות הרכב לא יוכרו מעצם הגדרת נוסחת ההתרה ! צאו וחשבו, כי אם הרכב העסקי נסע כ-20,000 ק"מ בשנה - הרי ההוצאה המוכרת היא בשיעור 50%, נסיעות לאורך 30,000 ק"מ בשנה יובילו להכרה בשיעור 66% וכן הלאה. תמיד תמיד - מכסת ה-9,900 ק"מ הראשונים היא על חשבון העסק. זאת ועוד. מבחינת שלטונות המס, הוצאה לא מותרת זו נחשבת "הוצאה עודפת", ובגינה יש להשליש מדי חודש "מקדמה בשיעור 45% בשל הוצאה עודפת". אכן, הכבדה ממשית. מה הן "ההקלות" שכה מפתות רבים ? נקבעה ברירת מחדל, שלפיה יוכרו לפחות 25% מהוצאות הרכב. נוסף על זאת, שווי שימוש שנזקף (נושא, המצית את כל הדיון הנוכחי; ועליו - בהמשך) יקוזז מהסכום החייב ב"הוצאה עודפת". למעשה, זה נראה ברור מאליו: לא כדאי להחזיק "רכב עסקי" בשירות העסק; אולם, כאמור, הפסיכולוגיה משחקת כאן, מנגד, תפקיד רב ערך. מה הן גזירות מס המוטלות על שכמם של העובדים השכירים - "זקיפת שווי שימוש" ? האוצר סופג מסים משני הצדדים, מן המעביד כמוצג למעלה ומן העובדים השכירים דרך מנגנון "זקיפת שווי שימוש". זה מושג, השגור כיום במודעותם של מאות אלפי שכירים במשק בעלי "רכב צמוד" . המנגנון פשוט מאוד. נקבעו 7 קבוצות רכבים, המחלקות למעשה את כל סוגי הרכב הקיימים (כאמור רק את הרכבים העסקיים) לשבע תת-קבוצות על פי קריטריוני מחיר הרכב. למעשה, שלטונות מס הכנסה קובעים באופן די מובהק את התנהגות שוק הרכב וטעמיו. מדוע ? שכן, מאחר שאחזקת רכב צמוד נחשבת על פי שלטונות המס כטובת הנאה, ומאחר שטובת הנאה כמוה כשכר לצורכי מס - מודגש[!] כאן המושג "זקיפת שווי שימוש". דהיינו: לכל עובד נזקוף שווי שימוש לפי "מידת ההנאה" מהרכב, או בשפת שלטונות מס ההכנסה: לפי קבוצת המחיר של הרכב, שננקבה בעת רכישתו במקור ונשארה כזו לאורך השנים. למשל, נכון לשנת 2006: בקבוצה 2 - נכללים כל הרכבים הפופולריים, שעלות רכישתם הייתה עד 120,500 ש"ח. למחזיק רכב מקבוצת מחיר זו נזקוף שווי שימוש בסך 1,330 ש"ח לחודש. כלומר: לשכרו הרעיוני של העובד מתווספים 1,330 ש"ח לחודש; זו תוספת, שדינה תשלומי מס ודמי ביטוח לאומי עליה עד לרמת מס שולי בשיעור 49%. טבלת שווי שימוש ברכב לשנת 2006 קבוצות המחיר לצורך חיוב בשווי שימוש ברכב עודכנו בתוקף מתאריך 1 במאי 2006. פירוט קבוצות המחיר לרכב חדש, שנרכש לאחר 1 במאי 2006, ושווי השימוש שיש לזקוף בשל שימוש ברכב בכל אחת מקבוצות המחיר האלה קבוצת מחיר מחיר רכב חדש שווי שימוש מסכום עד סכום 1 1 91,000 1,180 2 91,001 120,500 1,330 3 120,501 141,000 1,740 4 141,001 160,000 2,160 5 160,001 209,000 3,030 6 209,001 299,000 3,850 7 299,001 ומעלה 4,850 טבלת קבוצות המחיר, נכון עד ליום 31.12.2006 קב' המחיר קבוצות המחיר: מ-1 במאי 2005 עד 30 באפריל 2006 קבוצות המחיר: החל מ-1 במאי 2006 ואילך שיעור השינוי 1עד 92,000 עד91,000 1.10%- 2מ- 92,001 עד122,000 מ-1,001 עד120,500 1.20%- 3מ- 122,001 עד144,000מ-120,501עד141,000 2.10%- 4מ- 144,001 עד165,000 מ-141,001 עד 160,000 2.40%- 5מ- 165,001 עד215,000 מ-160,001 עד 209,000 2.80%- 6מ- 215,001 עד307,000 מ-209,001עד 299,000 2.60%- 7מ- 307,001 ש"ח ומעלה מ- 299,001 ש"ח ומעלה מה צפוי להתרחש, בתחום זה, משנת 2007 ? צפוי, כי משרד האוצר יעדכן, בינואר 2007, את קבוצות המחיר לצורך קביעת שווי השימוש ברכב. מדובר בקבוצות המחיר, שעל פיהן מחושב הבסיס לתשלום המס בעבור השימוש ברכב, שנתן מקום העבודה. על פי הודעת משרד האוצר, בכוונתו להפחית את שווי קבוצות המחיר בשיעור ממוצע של כ-5%. העדכון מושפע משלושה רכיבים עיקריים: הפחתת מס הקנייה על רכבים חדשים (ההוזלה הקרובה בינואר 2007 תהיה בשיעור 5%); ההפחתה האחרונה במע"מ בשיעור 1%; והייסוף של השקל אל מול המטבעות, שבהם נרכשות המכוניות מיצרניות הרכב (דולר, אירו, ין יפני). מודגש בזה, כי עדכון שווי השימוש ייעשה בינואר ולא במאי (כפי שהיה נהוג עד כה), בשל שינוי שיטת קביעת שנת המודל. לכאורה, רק בשורות טובות לציבור הנהגים ולמשק בכלל. אם כך הוא - על מה "המהומה" לרגל הציפייה לשינויי "זקיפת שווי שימוש" ? זה כשנה נסב לו ויכוח ערני, שמלבים אותו גורמים אינטרסנטיים רבי-עוצמה מכל המגזרים, בשאלה: מהי ההטבה הממשית שבהצמדת הרכב לעובד [?] - האם אכן "רק" 1,330 ש"ח כבטבלת שווי השימוש הנוכחית, או בשווי הכלכלי האמיתי [?]. לדוגמה: כל ההערכות לשווי אחזקת רכב מקבוצת מחיר 2, הפופולרית, נעות בין 2,700 ש"ח לבין 3,500 ש"ח לחודש. צאו וחשבו, כי, למעשה, מתכוון האוצר לשלש את מחיר שווי השימוש. דהיינו: ההכנסה הרעיונית שתיזקף לשכרו של העובד תהיה כ-3,000 ש"ח; ומסכום זה ייגזרו מס ההכנסה ודמי הביטוח הלאומי לפי שיעור המס השולי הפרטני. לא ניכנס במסגרת זו לאין סוף התחשיבים וההצדקות, שכל גורם מגייס לטובת עצמו ולהצדקת התיזה שעליה הוא מגן. מטרתנו היא: לנסות לחזות את תגובת השרשרת, שתוצאתה מי ישורנה. מכל מקום, מדובר ב"רעידת אדמה" ממשית; והשאלה היא: מה היא עוצמתה. בעניין זה - ינסה האוצר, כנראה, לשלוט בגובה הלהבות. מה היו עד עתה המודלים, אשר שגורים במסגרת הצמדת הרכב לעובד (כולל ליסינג ב"הייטק") ? אומדים את מספר הרכבים המוצמדים לעובדים בכ-250,000, מתוכם כחצי בעסקאות ליסינג שונות. אפשר למנות שלושה מודלים: 1. המעביד מגלם (משלם בעצמו את שווי עלויות המס ודמי הביטוח הלאומי) את מלוא הוצאות המס. 2. העובד נושא במלוא הנטל של זקיפת שווי השימוש לפי סוג הרכב שמוצמד לו. 3. "מודל ה-הייטק"- העובד מוותר על חלק משכרו ועל הרכיבים הנלווים לשכר תמורת הצמדת רכב בידי המעביד. ההשלכות והאפשרויות לעתיד הקרוב מגוונות ובעלות עוצמה משתנה ביחס לגובה השינויים. תמצית הממצאים מניתוח רגישות שערכתי לדוגמה למחזיקי רכב צמוד בקבוצה 2 נתוני יסוד: ● העובד מוותר: על שכר ממוצע ברוטו בסך 3,000 ש"ח, על הרכיבים הנלווים לשכר בכ-20%, במס שולי בשיעור 49%. ● בשווי שימוש קיים [דהיינו: 1,330 ש"ח לחודש] - יש לעובד עדיין סנטימנט חיובי להמשיך בהסדר הקיים. ● בשווי שימוש חדש בסך 1,995 ש"ח לחודש (העלאה בשיעור 50%) - נשאר לעובד סנטימנט חיובי שולי. ● בשווי שימוש חדש בסך 2,325 ש"ח לחודש (העלאה בשיעור 75%) - לעובד ישנו סנטימנט שלילי. ● בשווי שימוש חדש בסך 2,660 ש"ח לחודש (העלאה בשיעור 100%) - לעובד יהיה סנטימנט שלילי חזק. מה הן ההשלכות הצפויות כתוצאה ממהפכת שווי השימוש ? ברמת המאקרו - רשימה כללית אפשרית: ● פגיעה מיידית בספיגת המסים של האוצר כתוצאה מנטישה מאסיבית של רכבים צמודים. ● שינויים מהותיים בהרגלי הצריכה של רכבים פרטיים בכלל ורכבים צמודי עובד בפרט. ● זעזועים מיידיים ברמת רכישות רכב חדש בשנת 2007 בכלל ובענף הליסינג באופן מיידי. ● גלגולו של כדור שלג צרכני אל פתחו של האוצר עד כדי פגיעה ממשית בתקציב המדינה. ● שינויים מבניים והאצת עליית המסים הישירים על כלל השכירים במשק ושיעורי מס החברות. ברמת העסקים והחברות - רשימה כללית אפשרית: ● פתיחה מחדש של הסכמי עבודה קיבוציים, מפעליים ואישיים - עקב הכבדת נטל המס. ● המעבידים יספגו בדרך מן הדרכים עלויות שכר גבוהות יותר ויגלגלו את הפער אל הצרכנים. ● חברות, שהיו רגילות לגלם את שווי הזקיפה, עלולות למצוא את עצמן בנתיב ללא מוצא. ● חברות ועסקים ינקטו מדיניות שכר אגרסיבית כלפי קבוצות עובדים חלשות ועל גבם. ● חברות ועסקים "ישברו" עסקאות ליסינג, ובפשטות - יחזירו כמות רכבים גדלה והולכת. ● משמעות קריטית לגבי חברות הליסינג: הן עלולות, בסיטואציות קיצוניות, אף להתמוטט. ● לענף הרכב בכלל ולחברות הליסינג בפרט - צפויה תקופת הקפאה, ולו מסוימת. ברמת העובדים השכירים - רשימה כללית אפשרית: ● לפי ניתוח הרגישות - כל העלאת שווי שימוש מעבר ל-50% תגרור סנטימנט שלילי למצב הקיים. ● שכירים רבים ילחצו על המעבידים לספוג את עליית שווי השימוש. החזקים, כרגיל, יצליחו. ● שכירים רבים ידרשו להחזיר את המצב לקדמותו; דהיינו - ביטול הוויתור על השכר והחזרת הרכב הצמוד. ● יופעל לחץ מצטבר; ובמקביל - על המעבידים, לפתוח הסכמי שכר בכל המגזרים. ● הצמדת רכבים לעובדים תחזור לקדמותה; דהיינו - רק לשכבת המנהלים הבכירה, וזו שאין לגביה ברירה. אם כך - לאן צועד כל שוק הליסינג ? לאור התחזיות דלעיל - שוק הליסינג צועד, להערכתי, לכיוון שינוי רדיקלי. מעסקאות עם חברות ועסקים יוסט הדגש אל המגזר הפרטי. צאו וראו, כי במגזר זה אין לחברות הליסינג כמעט דריסת רגל. שינוי הטעם של השכירים - מעסקאות ליסינג באמצעות מעבידים אל רכישה, באופן פרטי, של רכבים משומשים כמקודם - יעודד, להערכתי, את חברות הליסינג לפתח מודל WIN WIN למשקי הבית. גודל השוק, האפשרויות והמגוון הוא - נכון לעכשיו - כמעט אין סופי. כמגזר, האמון על קידום מכירות אגרסיבי, חזקה על המצויים במגזר זה, שיימצאו דרכים שיווקיות יצירתיות למתקפה ממוקדת על פוטנציאל החדש של השוק. סיכום במאמר - יש ניסיון לחזות, כי ענף הרכב בכלל וענף הליסינג בפרט עומדים לפני שורה של "רפורמות מס" המחייבות היערכות שונה. הוצג במאמר, כי השלכות הרפורמות עלולות להיות מרחיקות לכת ולעתים גם בדמות תגובות לא שקולות; וזאת - הן לגבי חברות הליסינג, והן, ובייחוד, לגבי אופן התנהלותם הפיננסית של הלקוחות העסקיים הקיימים, ובייחוד שבייחוד לגבי דפוס רכישת רכב בידי העובדים השכירים כפרטיים ומשקי הבית כמגזר פוטנציאלי צרכני ענק. שנת 2007 טומנת בחובה שידוד מערכות כללי לענף הרכב. ימים יגידו. הכותב - מנכ"ל "ניצן גולדברג ניהול כספים והדרכה פיננסית", מומחה בהקמה, בליווי ובהדרכה של מערכי רכב / ליסינג בארגונים ובחברות.