בין השורות: איפה יהיו 5% מהטלוויזיה שלכם - ומתי?

פסטיבל ראש פינה סימן במדוייק את מצב ענף הטלוויזיה התקוע בישראל. התחזית: הממשלה תמשיך להקשות על התקדמות הענף - ואתם עדיין רחוקים מלקנות נעליים בטלוויזיה
שי פאוזנר |

זה לא המדיום זה לארג'. לא נסעתי השבוע לפסטיבל הטלוויזיה בראש פינה, כי לא היה לי מה לחפש שם. נכון, בשלוש השנים האחרונות אני כותב מידי פעם בכל מיני מקומות את דעתי על תחום תקשורת ההמונים ומדווח גם על הנעשה מאחורי הקלעים של ענף המדיה בישראל ובעולם - אך לפסטיבל לא נסעתי - פשוט כי היה ברור שלא יגידו שם שום דבר חשוב.

"פסטיבל ראש פינה" (גם כן - פסטיבל) הוא המפגש השנתי של ראשי ענף הטלוויזיה בישראל. במפגש הזה אמורים להיות מוצגים כל התכנונים השנתיים של הגופים המובילים בענף, הזכיינים, חברות ההפקה, חברות החדשות וכו'...

אבל אף אחד לא באמת בא לראות כיצד יראו שעות הפריים טיים בטלוויזיה בישראל בחודשים הבאים. כולם באים לראש פינה כדי לרכל. החצר היפה, מרוצפת האבנים במרכז בו מתקיים האירוע בכל שנה, הפכה מזמן לעניין עצמו. עובדה - הכותרות היחידות שיצאו מהאירוע השנה היו איומים (מנכ"ל ערוץ 10 מאיים לכאורה, לפטר את החזאי היקר מאוד שלו, דני רופ) והכפשות (אילן שילוח מפרסום מקאן מבטיח שערוץ 10 לא יהיה רווחי לעולם) אישיים ולא רציניים.

האבסורד הגדול של המפגש הזה הפעם היה הרגע בו, האמירה החשובה באמת על הטלוויזיה בישראל, נאמרה על ידי אדם מחברה שאיננה קשורה - לא לטלוויזיה ולא לישראל. הכוונה היא לישראלי, משה ליכטמן, שהינו מראשי מיקרוסופט העולמית, אשר הבהיר לבאי המפגש כי בתוך 5 שנים, משהו כמו 5% מהפעילות בתחום הטלוויזיה בכל העולם (וכנראה גם אצלנו) - יהיו שידורים באינטרנט. למה איש מאנשי הטלוויזיה בישראל לא אמר את זה? מפני שאיש מהעובדים בענף הזה בארץ לא יכול. פשוט לא יכול.

כל מי שעיניו בראשו וידו על השלט מבין, כי השינוי האמיתי שצפוי לעבור על הטלוויזיה בשנים הקרובות איננו שינוי בתחום התוכן. אנחנו נמשיך לצפות כל ערב בתוכניות טוק-שואו משמימות בערוץ 10, שהפורמט שלהן הועתק ממדינה מערבית כלשהי, נתקע שוב ושוב מול תוכנית "נולד ל..." בערוץ 2 ביבוא אישי מארה"ב, ונהיה שוב מתוסכלים כשנצפה עוד הפעם במהדורת חדשות בלתי מסתיימת בערוץ הממלכתי שלנו.

למה זה לא קרה כבר? כל זה יקרה עד לשינוי שבו יבוא - למרות שהרגולציה הטיפשית של המשרדים הרלוונטיים בממשלת ישראל ממשיכה לעכב אותו. הכוונה היא לחיבור הבלתי נמנע בין הטלוויזיה לאינטרנט. המכירה של YouTube (בסכום עתק של 1.65 מיליארד דולר) לגוגל היא הסמן הברור לעניין המתרגש ובה עלינו בקרוב מאוד. הרגע בו נוכל לעבור בלחיצת כפתור בשלט הטלוויזיה לגלישה באינטרנט ולהיפך - הרגע בו התוכנית בטלוויזיה תאפשר לעבור בלחיצה אל אתר האינטרנט המשלים אותה, והרגע בו נוכל כולנו לשדר על הטלוויזיה תכנים אישיים שלנו, אינם רחוקים.

בתוך שנים אחדות יקרה כנראה מה שהיה יכול כבר לקרות על המסך שלכם. יום אחד אתם תצפו בתוכנית על מסך הטלוויזיה בביתכם, וכשהדמות בסדרה האהובה עליכם תנעל נעלים חדשות שנראות מתאימות לטעמכם, תוכלו ב-2-3 לחיצות על השלט להזמין לעצמכם נעליים כאלה מרשימת חנויות שתופיע בצד המסך לבקשתכם. באותו יום - תוכלו גם להעביר מסר מיידי (מסנג'ר, ICQ) לסבתא בחדרה על מסך הטלוויזיה, ולבקש ממנה להציץ על במסך שבסלון שלה, בסרטון הוידאו שהכנתם בבוקר במסיבת ה'יומולדת' של הילד בגן.

בעברית פשוטה. השלב הבא באבולוציה של הטלוויזיה שלכם, הוא שידורים משולבים של אינטרנט ותוכניות טלוויזיה.

במשרד התקשורת החלו בשבוע שעבר - בעיתוי מגוחך של קירבה לפסטיבל ראש פינה, לבחון את נושא שידורי הטלוויזיה על גבי רשת האינטרנט.

זה נחמד, אבל...

ברור לכל הענף, כי המשרד יצהיר בקרוב שהוא בעד הרחבת התחום, וינסה לייצר תחרות בין קבוצות התקשורת הגדולות על הבכורה בו. לצד זאת - ברור לכל הענף גם, כי הרגולטורים יקשו מאוד את הכניסה אל התחום - באמצעות הצורך לשלם הון על רישיון שידורים. מישהו הרי צריך לתקצב את משרד התקשרות. לא יתכן שישבו שם עשרות אנשים כל יום ויבטלו את זמנם, בלי שמישהו ישלם להם משכורת. נכון?

כמה חבל שבשלט של כולנו אין כפתור שמבטל את משרד התקשורת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.