שנת הבדק ובדיקות ליקויי בנייה
"כל מי שרכש דירה מקבלן נתקל במושג "שנת הבדק", אולם מסתבר כי רק שליש מרוכשי הדירות החדשות בארץ מודעים למלוא זכויותיהם במסגרת חוק המכר המגדיר הן את תקופת הבדק והן את תקופת האחריות אשר נועדו להגן על ציבור זה", כך טוען צחי ברדוגו, מנכ"ל בדק-בית מקבוצת קו מנחה המתמחה בשרותי בדיקות ומידע לרוכשי דירה.
לפני שנים אחדות כאשר רואיין נתן שרנסקי בהיותו שר בממשלה, הוא נשאל ע"י המראיין מתי לראשונה הוא התחיל להרגיש כישראלי. שרנסקי חייך וענה כי ביום שבו הוא הבין כי הקבלן שלו "סידר" גם אותו, או אז הוא התחיל להרגיש ישראלי לכל דבר "כמו כולם".
התופעה הזאת הפכה למכת מדינה. בתי המשפט מוצפים בתביעות נגד קבלנים בגין ליקויי בנייה בהיקף ממוצע של כ-4000 תביעות בשנה בסכום כולל של מעל 500 מיליון שקל, המהוות כשליש מס"ה התביעות האזרחיות. הללו גורמות עומס עצום על המערכת המשפטית, וכן טרחה, התשה ועוגמת נפש לרוכשי הדירות. "רוב התביעות מתגלות כמבוססות ונשענות על ליקויי בנייה אמיתיים שנתגלו בדירה, אולם חלקן היו יכולות להסתיים מחוץ לכותלי בית המשפט, במידה והקבלנים היו מיישמים גישה שירותית ואחראית יותר, ולא מתייחסים לתלונות הדיירים כאל הצקה קנטרנית, או כאל "ניסיון סחטנות" כפי שחלקם מגדירים זאת", אומר ברדוגו.
זאת ועוד. בחודש יוני פרסם משרד השיכון כי להערכתו כמחצית מהבתים צמודי הקרקע בארץ נבנים על ידי קבלנים 'חאפרים' שאינם מאושרים על פי החוק ואינם רשומים כמתחייב בפנקס רשם הקבלנים. לפני שבועות ספורים פורסם מקרה טרגי שארע בהוד השרון בבניין מגורים די חדש, שבו נשר לפתע לוח חיפוי שיש מקומה עליונה ופגע באורח אנוש בראשו של ילד בן 5 ופצע גם את אימו.
במודיעין קרס גג של חניון בפרוייקט מגורים חדש וקבר תחתיו, לתוך בור שנפער, את המכוניות של הדיירים. במכבים דווח על וילה תלת-מפלסית שהקירות שלה החלו להתפרק ולשקוע עקב בנייה לקוייה של היסודות. דוגמאות אלה ורבות אחרות מלמדות שלא בכדי התפתחה כאן תעשיית תביעות ליקויי בנייה נגד קבלנים. תעשייה זו מקיפה מעל 10% מכלל רוכשי הדירות החדשות, בעוד שבאנגליה, למשל, שיעור התביעות הזהות אינו מגיע אף לא לאחוז אחד.
"המודעות של צרכני הדירות מאוד התפתחה בשנים האחרונות, כמו בכל תחומי הצרכנות האחרים. הבעיה היא שדירה היא מוצר מאוד מורכב, ולצרכני הדירות אין עדיין כלי בקרה כדי לבחון אם הם קיבלו מוצר תקין או פגום, מלבד הפגמים שנראים לעין. לכן הם פונים לעזרת אנשי מקצוע מיומנים על מנת לקבל חוות דעת בלתי תלוייה", מציין ברדוגו. ואולם מסקר שערכה חברת בדק-בית באמצעות חברת מחקרי הגל החדש, עולה כי רק כשליש מרוכשי הדירות מבצעים בדיקה מקצועית של מהנדס לאיתור ליקויי בנייה במסגרת מיצוי זכויותיהם בתקופת "שנת הבדק". הם מאופיינים בהשכלה תיכונית ומעלה, מרביתם משתייכים לקבוצת הגיל 35-44, בעלי הכנסה ממוצעת ומעלה, וכשני שליש מהם מאזור גוש דן, השרון והשפלה. כמו כן כ-63% מהם צברים ילידי הארץ. נתון יותר מפתיע הוא שדווקא הנשים הן אלה שמגלות מודעות גבוהה יותר בנושא זה ויוזמות את הזמנת הבדיקות לאיתור ליקויי בנייה. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של כלל רוכשי הדירות החדשות בארץ.
שני מושגים שראוי להבהיר
1. תקופת הבדק, המכונה "שנת הבדק", מתייחסת לתקופה שבה האחריות לתיקון הליקויים המתגלים בדירה מוטלת על הקבלן שממנו היא נרכשה, אלא אם כן הוא מוכיח כי הם נגרמו באשמתו של הרוכש. תקופה זו מתחילה ממועד מסירת הדירה לרוכש והיא מתפרסת משנה אחת ועד שבע שנים בהתאם לסוג הליקויים, כמפורט בחוק המכר:
צנרת כולל מערכת הסקה ומרזבים שנתיים
חדירת רטיבות בגג, בקירות, במקלט 3 שנים
מכונות, מנועים, דודים 3 שנים
קילוף חיפויים בחדרי מדרגות 3 שנים
שקיעת מרצפות בקומת קרקע 3 שנים
שקיעת מרצפות בחניות, במדרכות, בשבילים בשטח הבניין 3 שנים
סדקים עוברים בקירות ובתקרות 5 שנים
קילופים ניכרים בחיפויים חיצוניים 7 שנים
כל אי התאמה אחרת, שאינה אי-התאמה יסודית שנה אחת
2. תקופת האחריות היא בת שלוש שנים ומתחילה עם סיום תקופת הבדק. בתקופת האחריות על רוכש הדירה מוטלת חובת ההוכחה כי הליקויים שנתגלו במהלכה אינם באשמתו, אלא באשמת הקבלן. יצויין כי במקרים של אי התאמה יסודית, כמו למשל ליקויים בשלד הבניין, לא קיימת מגבלת זמן לאחריות הקבלן.
רוכשי הדירות חייבים לתעד במפורט את כל הליקויים שנתגלו בדירתם ולהעביר בכתב לקבלן בפרק זמן סביר, על מנת לאפשר לו לתקן אותם. מומלץ לתייק ולשמור את כל התכתובת עם הקבלן באופן מסודר למקרה שהדברים יגיעו לכלל תביעה משפטית. זכרו, מה שלא כתוב – לא קיים.
בפועל אין כמעט דירה שאי אפשר לאתר בה ליקויי בנייה, אך ישנם ליקויים זניחים שניתן לחיות איתם, ולעומתם ליקויים פונקציונליים או בטיחותיים הגורעים באופן משמעותי בתיפקוד ובערך של הנכס. כדי למנוע ליקויים עד כמה שניתן טרם היווצרותם, ישנם כיום רוכשי בתים המצמידים ליווי של מהנדס מקצועי מטעמם, המופקד על פיקוח כל שלבי תהליך הבנייה ורמת האיכות שלה לרבות במעמד פרוטוקול המסירה.
לפי נתוני המחלקה ההנדסית של בדק-בית, הליקויים השכיחים ביותר מתרכזים בעיקר בשלבי הגמר של תהליך הבנייה, ופחות בשלב המוקדם של הנחת היסודות והקמת השלד. הסיבה לכך היא כי בשלב המוקדם רמת הפיקוח הדוקה ומחייבת יותר, ואילו בשלבי הגמר הלו"ז מתחיל ללחוץ ורמת הפיקוח פחות מחייבת ולכן 'מעגלים פינות' כדי לסיים כמה שיותר מהר. לפיכך הליקויים הנפוצים ביותר הם בתחום: חיפויים קרמיים, טיח, צבע, ריצוף, התקנת אביזרי חשמל, הרכבת כלים סניטריים, גימורי איטום והתאמת אחידוּת. כאשר על כל הכשלים הללו מוסיפים גם את הנושא הכאוב של אי עמידה בלוחות זמנים ואי מסירת הדירה במועד המובטח, קורה לא אחת שרוכשי הדירות מגיעים לשלב האיכלוס עם עצבים שחוקים ו'בטן מלאה' אכזבות מהקבלן, אשר מהווים קרקע פורייה לשתדלנים למיניהם שחדרו לענף ומזינים את תעשיית התביעות בגין ליקויי בנייה.
מצב זה יצר שוק פרוץ של "מומחים מטעם עצמם" שאיש לא עמד על כישוריהם ורמתם המקצועית.הם מנפחים את כמות הליקויים באופן מופרז ומנותק מהמציאות, ומשכנעים את הדיירים לתבוע את הקבלן על סכומים מוגזמים ברמה אבסורדית. חלקם אף מגדילים עשות בכך שהם משדלים את הלקוח בדברי חלקלקות כי שכר טרחתם יגזר באחוזים מדמי הפיצוי הענקיים שיקבלו מהקבלן, להוציא "תשלום סמלי" עבור "דמי טיפול". ביניהם אפשר למצוא גם כאלה שבדלת האחורית מוכרים אף שירותי שיפוצים עם הפתיון של "אני יעשה לך מחיר". לפעמים נוצרים מצבים מביכים שמהנדס עצמאי שנשכר על ידם לצורך הכנת דוח ליקויים לקראת התביעה, מופיע כעבור מספר שנים כשמתחיל המשפט, מצידו השני של המתרס בו הוא מייצג את הקבלן.
כדי לא ליפול קורבן בסבך האינטרסים הזרים הללו, מומלץ לבדוק היטב האם יש לאותם אנשי מקצוע תעודת מהנדס מוסמך ממוסד אקדמי מוכר, האם הם רשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים, האם הרשיון שלהם בר תוקף, כמה שנות ניסיון יש להם בתחום של איתור ליקויי בנייה, האם הם מצויידים במכשירי המדידה החיוניים לבדיקות, האם הם בקיאים בכל התקנים המתחייבים על פי החוק, האם אפשר לראות דוחות לדוגמא שהם ביצעו ללקוחות אחרים, האם יש להם המלצות, האם הם מאפשרים לדייר להיות נוכח בזמן הבדיקות ולשאול שאלות תוך כדי, האם הם משתייכים לגוף רציני מוכר ומבוקר, האם איכות התוצר שהם מפיקים הוכיחה את עצמה.
מגיפת התביעות יצרה זילות של ענף שרותי הבדיקות לאיתור ליקויי בנייה, אולם חשוב להדגיש כי החברות המובילות אינן שותפות לגל העכור הזה והן מקבלות בברכה את היוזמה המתוכננת של מכון התקנים להנפיק תעודת אחריות על טיב הבנייה לכל דירה נרכשת וסרט מצולם על מהלך הבדיקות שהתבצעו בה.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)בית המשפט העליון עוצר את סגירת גלי צה"ל: מה עומד מאחורי ההחלטה?
בית המשפט העליון החליט לעצור זמנית את הליכי סגירת גלי צה"ל עד לקבלת הכרעה סופית בעתירות שהוגשו נגד ההחלטה. נשיא בית המשפט, השופט יצחק עמית, קבע כי העיכוב נדרש לאור חוסר התחייבות מצד הממשלה להימנע מפעולות בלתי הפיכות עד להכרעה משפטית. ההחלטה מבטיחה כי פעילות התחנה תימשך במתכונתה הנוכחית לפחות בשלב זה, ומונעת התקדמות נוספת בתהליך הסגירה.
מדוע הוחלט לסגור את התחנה?
ממשלת ישראל החליטה לסגור את התחנה הצבאית ולהפסיק את פעילותה, אך חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לממשלה, גליה בהר, הצביעה על כך שההחלטה התקבלה ללא סמכות חוקית מלאה. לפי ניתוחה, סגירת התחנה אפשרית רק באמצעות חקיקה ראשית. בנוסף, בהר ציינה כי ההחלטה התבססה על המלצות ועדה שהליך מינוי חבריה וסמכויותיה סבלו מבעיות מהותיות.
עם קבלת ההחלטה, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על תחילת פעולות מעשיות לסגירת התחנה, שכללו עצירת מיונים לשירות בתחנה, הפסקת שיבוץ חיילים בסדיר ובמילואים, וסיום העסקתם של עובדים רבים. מהלך זה הוביל להגשת עתירות לבג"ץ ויצר מחלוקת משפטית ומדינית סביב הסגירה.
העימות המשפטי והראיות
ועד עובדי גלי צה"ל פנה לבית המשפט בבקשה דחופה להוצאת צו ביניים. הוועד טען כי משרד הביטחון פועל לפגוע בשידורים ובהתקשרויות עם עובדי התחנה, ביניהם שדרנים מוכרים כמו רזי ברקאי ורונן כהן. המדינה ושר הביטחון הכחישו את הטענות והאשימו את הוועד בהגשת תצהיר שקרי. עם זאת, הוועד הגיש לבית המשפט ראיות מתוך מערכות פנימיות במשרד הביטחון שמחזקות את טענותיו.
באופן מפתיע, גם היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים ותמכה בבקשה להוצאת צו ביניים. בדיון נקבע כי הדיונים בעתירות ייערכו בסוף ינואר, אך עד אז יושעה הליך הסגירה. השופט עמית הודיע כי יש להיעתר לבקשה ולמנוע פעולות בלתי הפיכות עד להכרעה סופית.
- TGI: אחרי הדחת ברדוגו, גל"צ איבדה את הבכורה לכאן רשת ב'
- ברדוגו דורש לחזור לשדר בגל"צ - ופיצוי של חצי מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נציגי ועד עובדי התחנה בירכו על ההחלטה וציינו כי היא מאפשרת להמשיך ולשמר את פעילות התחנה המהווה חלק חשוב מחופש הביטוי והעיתונות. גם דמויות בולטות בזירה התקשורתית, כמו ראשי פורום בוגרי התחנה, הביעו תמיכה בהחלטה והדגישו את החשיבות בשמירת התשתית התקשורתית שגלי צה"ל בנתה במשך 75 שנה.
