מרקורי: הישראלית הטובה בחו"ל מינואר - זינקה 85%

אי.סי.איי המוצלחת בניו יורק בספטמבר, עלתה 16%. המניה הישראלית הגרועה בחודש שעבר בארה"ב - און טראק שירדה 16.7%
שי פאוזנר |

נתונים שמפרסמת היום חברת מיטב לגבי ביצועי המניות הישראליות הנסחרות בחו"ל מגלים, כי את הביצועים הטובים ביותר בחודש ספטמבר, מבין 40 מניות "מדד מיטב ניו יורק 40" השיגו: אי.סי.איי - 16%, נס - 15.5% וסייפן - 15.2%. את הביצועים הגרועים ביותר בחודש ספטמבר השיגו: און-טראק (16.7%-), קריקס (13.8%-) וצורן (9.8%-).

מדד מיטב אירופה 25 online ירד בשיעור של 0.8%. 11 מניות מבין ה- 25 המרכיבות את מדד האירופאיות השיגו בספטמבר תשואה חיובית. מדד מיטב ניו יורק 40 Online עלה בחודש ספטמבר בשיעור של 0.6% בלבד, לעומת עלייה של 3.4% במדד מניות הנאסד"ק. 18 מניות מתוך 40 מניות מדד הישראליות השיגו תשואה חיובית.

במוצלחות: אי.סי.איי שהגיעה למחיר שיא בחודש אפריל השנה, ומאז עוד הספיקה לצנוח בחדות למחיר שפל של למעלה משנה וחצי, החלה במסע התאוששות מהיר בחודשיים האחרונים. את הדלק לעליות החודש סיפק בית ההשקעות סיטיגרופ שהחל לסקר את המניה בהמלצת קנייה אוהדת.

נס, השנייה, החלה את הטיפוס כבר בתחילת החודש לאחר שדיווחה על חוזה חדש עם חברת החשמל של צ'כיה לה תספק נס את פתרונותיה בתחום טכנולוגיית ה-IT. זרז נוסף לעליות התקבל לאחר שהחברה הודיעה על הרחבת ההסכם האסטרטגי עם חברת NEC US, חברת הבת של NEC היפנית וכי תסייע בהקמת מרכז הפיתוח והשירות של ריטליקס בהודו. סייפן - השלישית, רשמה זינוק חד בתחילת החודש לאחר שהודיעה על הרחבת שיתוף הפעולה עם חברת ספנשן האמריקאית, אחת מיצרניות שבבי הפלאש הגדולים בעולם, אשר הינה לקוחה מהותית של סייפן. בהמשך הודיעה החברה על הרחבת שיתוף הפעולה עם חברת טאואר הישראלית ועל לקוח חדש: חברת NEC היפנית שתעשה שימוש בטכנולוגיה של החברה.

בגרועות: און טראק - הראשונה, "מככבת" בראש רשימת הגרועות זה החודש השני ברציפות. זאת, לאחר שבחודש שעבר הודיעה הנהלת החברה, כי הכנסותיה במחצית השנייה של השנה צפויות להשאר בהיקף דומה להכנסות המחצית הראשונה. המשקיעים אף נותרו אדישים בחודש החולף לעסקאות חדשות עם הבנק הטורקי גרנטי וענקית האנרגיה Chevron עליהן דיווחה החברה, והמגמה השלילית נותרה בעינה.

במקום השני כאמור, ניצבה קריקס, ללא כל סיבה מיוחדת ברקע שתסביר את הירידות. השלישית, צורן, אשר ייתכן ותצטרף לרשימת החברות אשר הואשמו בשערוריית הקצאת האופציות, הינה מועמדת למחיקה מהנאסד"ק בעקבות עיכוב בהגשת הדו"ח המורחב לרבעון השני של השנה. במקביל, הוגשו כנגד החברה תביעות ייצוגיות בגין עבירה על חוק ניירות ערך.

מדד מיטב אירופה 25 Online ירד בספטמבר בשיעור של 0.8%. בלטו בעלייה: קארד גארד (26.9%), שחל (20.5%) ופילת גלובל מדיה (17.1%). הראשונה, נהנתה ממומנטום חיובי לאחר שקיבלה את אישור ה-FDA לשיווק מערכת ה-lifestar בארה"ב. מדובר במערכת לבקרת פעימות לב והחברה תחל את שיווקה כבר ברבעון הרביעי של השנה, וצופה כי הכנסות ראשונות ירשמו ב-2007. השנייה, ללא כל סיבה מיוחדת ברקע. השלישית, רשמה זינוק חד לאחר שבסוף אוגוסט דיווחה על תוצאות טובות לרבעון השני של השנה. הכנסות החברה צמחו בשיעור דו ספרתי גבוה לעומת התקופה המקבילה אשתקד ומעבר לרווחיות. כמו כן העריכה הנהלת החברה, כי 2006 כולה תאופיין בשיעורי צמיחה גבוהים בהתאם לתחזיות השוק.

באירופה בלטו בירידה בחודש ספטמבר הישראליות: ויג'ילנט (50.9%-), אורקה (32.6%-) ו-FTS שאיבדה 28.6%.

מתחילת השנה: מדד "מיטב ניו-יורק 40 Online" עלה ב-4.3%, לעומת עלייה של 2.4% מתחילת השנה במדד הנאסד"ק. עם זאת, רק 18 מניות מתוך ה-40 המרכיבות את המדד עלו מתחילת השנה.

הבולטות בעליות מתחילת השנה הן: מרקורי (85.4%), גילת (58.6%) ואמדוקס (44%). בלטו בירידתן המניות: אורכית (64.1%-), און-טראק (45.1%-) וסינרון , שירדה המתחילת 2006 ב-27.2%.

מרקורי היא אחד הסיפורים הכי חזקים השנה בוול סטריט - החברה לא נחה, ותחת שרביטו של המנכ"ל טוני זינגלה, ממשיכה לככב בכותרות מתחילת שנת 2006, למרות שהודחה מהמסחר בנאסד"ק על רקע אי בהירות לגבי תזמון חלוקת האופציות ואי עמידה בזמני הגשת הדו"חות הכספיים.

את מסע העליות המרשים שביצעה המניה, ניתן לזקוף בעיקר לעסקת הענק במסגרתה רכשה HP את מרקורי תמורת 4.5 מיליארד דולר. במקביל נזכיר, כי כבר מתחילת השנה סיפקה החברה הודעות חיוביות, ביניהן, ההודעה על רכישת חברת התוכנה הצ'כית סיסטניט תמורת 105 מיליון דולר ועל מכירת תוכנה מתוצרתה לחברה הסלולרית השלישית בגודלה בצרפת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.