לאומי: יש לתת דגש בתקציב על הפחתת יחס החוב-תוצר

כלכלני בנק לאומי מגיבים על פרסום לגבי החלטה על צמצום החוב הממשלתי ל-540 מיליון שקל והעמדתו על 89% מהתוצר המקומי הגולמי. בבנק אומרים, כי "זו ירידה משמעותית ומעודדת לכיוון שנדרש על פי אמנת מאסטריכט", ומחווים את דעתם, כי צריך להינתן דגש מרכזי במדיניות התקציבית להפחתת יחס החוב/תוצר.

יחד עם זאת, אומרים הכלכלנים, כי אין להתעלם מהשלכות המלחמה בצפון וסבורים, כי השווקים הפיננסיים יבקשו בקרוב לקבל איתותים שיעידו אם ההשפעות הכלכליות של המלחמה הן פרמננטיות או זמניות בלבד. נזכיר, כי השבוע פורסם המדד המשולב לבחינת מצב המשק המתפרסם על ידי בנק ישראל, עלה בחודש יולי בכ-2% וכי מתחילת השנה הסתכמה עלייתו בכ-3.9%. המדד הושפע רק בחלקו מהלחימה בצפון: רכיב היצוא ליולי הושפע מכך לשלילה בעוד נתוני רכיבים מרכזיים אחרים מתייחסים עדיין רק לחודש יוני.

רכיב מרכזי במדד המשולב למצב המשק הוא הייצור התעשייתי. במחצית הראשונה של השנה נרשם גידול מואץ בתחום זה עד כדי צמיחה בקצב דו-ספרתי. המגמות בחודשים אלה, מצביעות לצד הגידול הניכר בייצור, על קצב התרחבות איטי במיוחד בשעות העבודה. מכאן שהיצור לשעת עבודה, המהווה מדד לפריון העבודה בתעשייה, גדל אף הוא בקצב מהיר. לנתון זה, המתואר בגרף, השפעה על שכר העבודה והרווחיות של הפירמות. בפרט, גידול בפריון העבודה מאפשר גידול בשכר העבודה מבלי לפגוע ברווחיות הפירמות.

בבנק לאומי אומרים, כי מגמתו ארוכת הטווח, המצביעה על גידול לקצב שנתי העולה על 3.5%, תומכת בהתרחבות פוטנציאל הייצור בתעשייה וכתוצאה מכך, גם של התוצר העסקי במשק.

בבנק אמרו עוד, כי אין ספק שיישום לקחי המלחמה, המהווה נושא חשוב לא פחות שיעלה כסף רב, ועל סמך ניסיון המלחמות קודמות, קיים חשש של ממש מפני עליית מדרגה "פרמננטית" בהוצאות הביטחוניות. בעקבות כך, הזעזוע הביטחוני שפקד את ישראל לאחרונה, עלול להביא להתמקדות ביעדים אחרים, תוך כדי מתן עדיפות נמוכה מדי מצד קובעי המדיניות הכלכלית לנושא הפחתת יחס החוב/תוצר.