תביעת פיצויים בגין נזק עקיף - שאלות ותשובות

רשות המסים בישראל פרסמה ביום 8/8/2006 שאלות ותשובות נפוצות הקשורות לתביעות פיצויים בגין "נזק עקיף".
עו"ד לילך דניאל |

נושאים כלליים שאלה: ------ מי זכאי לפיצוי על נזק עקיף לפי "המסלול הירוק" ? תשובה: ------- הזכאים לתבוע פיצוי ב"מסלול הירוק" הם: בעלי עסק בתחום התעשייה, המסחר והשירותים. 1. מי שמעסיק עובדים, לרבות עובדי קבלן כוח אדם (חברה, בעל עסק עצמאי, מלכ"ר זכאי, קיבוץ). 2. מי שהוא בעל עסק עצמאי ואינו מעסיק עובדים. ככלל, הזכאות לפיצוי היא לגבי עסק שמצוי באזורים שנקבעו (אזורי הגבלה) ומפורטים בנספח 5 לטופס, או לגבי עסק הממוקם באזור אחר ושהעובדים שנעדרו ממנו מתגוררים באזור ההגבלה. שאלה: ----- האם מסעדה נכללת בענף שירותים ? תשובה: ------- כן. שאלה: ------ האם ניתן לקבל פיצוי בגין מטפלות או עוזרות בית במשק הבית הפרטי ? תשובה: ------ לא. שאלה: ----- האם קבלן בניין שבונה בצפון הארץ זכאי לפיצוי בגין שכר העובדים בבניין ? תשובה: ------- אם מדובר בפרוייקט בנייה מתמשך ויש בו עובדים המגיעים אליו על בסיס קבוע (ולמקום ספציפי קבוע), ניתן לראות את הפרוייקט כסניף ואם הוא נמצא באיזור ההגבלה יש לו זכאות לפיצוי. פרוצדורה שאלה: ------ תוך כמה זמן משולם הפיצוי על פי תביעה שהוגשה ? תשובה: ------ בתביעה שתאושר ישולם הפיצוי בתוך כ-20 יום ממועד הגשתה. שאלה: ------ עד מתי ניתן להגיש את התביעה לפי "המסלול הירוק" ? תשובה: ------ בשלב זה וכל עוד לא יוחלט ויפורסם אחרת, ניתן להגיש תביעה עד תום אוקטובר 2006. שאלה: ------ מתי יתפרסמו הוראות לגבי עסקי התיירות ועסקי החקלאות ? תשובה: ------ בימים הקרובים. שאלה: ------- האם ניתן לשלוח את טופס התביעה בפקס ? תשובה: ------- לא ניתן לשלוח את טופס התביעה בפקס. יש להגיש את טופס התביעה המקורי על נספחיו, באחד ממשרדי מס-הכנסה ומיסוי מקרקעין של רשות המסים או באחד ממוקדי מס רכוש בצפון הארץ. מי שמעסיק עובדים שאלה: ------ על מי חלה חובת תשלום המשכורת לעובד בגין ההיעדרות ? תשובה: ------- חובת תשלום המשכורת הנה על המעסיק (המעסיק יפוצה בגין תשלומים אלו על ידי המדינה אם הוא זכאי על פי הכללים). שאלה: ------ כיצד יש למלא בטופס את מספר העובדים, ימי העבודה ומספר ימי ההיעדרות של עובד במשרה חלקית לשם חישוב "השכר היומי הממוצע של עובד" ? תשובה: ------ יש למלא בנספח לטופס (ובטופס) את מספר הימים (ימי היעדרות וימי עבודה) בהתאם לחלקיות המשרה. לכן, בנתון מספר העובדים (קיימים / שנעדרו) בטופס יש להתייחס לעובד במשרה חלקית כחלק של עובד על פי שיעור המשרה החלקית (למשל עובד ב-1/4 משרה ייחשב 1/4 עובד). בנספחים: בנתון מספר ימי ההיעדרות בנספח לטופס יש לכפול את מספר ימי ההיעדרות בחלק המשרה החלקית. בנתון שכר ברוטו בחודשים אפריל-יוני 2006 בנספח לטופס יש להתייחס לשכר ששולם בפועל, ויש לוודא שלא יפחת משכר המינימום המוכפל בשיעור חלקיות המשרה. בנתון סה"כ ימי העבודה לתקופה אפריל-יוני 2006 יוכפל מספר ימי העבודה השלמים בחלקיות המשרה. לדוגמא: עובד 1/4 משרה עבד רק בחודש יוני 2006 והשתכר 2,200 ש"ח. העובד נעדר מהעבודה במשך 5 ימים. מספר העובדים: 1/4 מספר ימי ההיעדרות בתקופת הנזק: 1.25 = 1/4X5 שכר ברוטו לחודשים אפריל-יוני 2006: 2,200 ש"ח (ולא פחות משכר מינימום ל-1/4 משרה) סה"כ ימי העבודה בתקופה אפריל-יוני: 5.5 = 22 1.4X השכר היומי הממוצע לעובד: 400 = 5.5 / 2,200 הסכום לפיצוי בשל עובד זה: 500 = 400X1.25 בעל העסק העצמאי שהעסיק את העובד האמור זכאי לקבל פיצוי בגין עצמו כאילו הוא מהווה 2 עובדים במשרה מלאה בסכום: 4,000 = 2 X 400 5X ימי היעדרות. שאלה: ----- האם ישולם פיצוי בגין עובדים שהחלו את עבודתם בחודש יולי ? תשובה: ------ כן, החישוב בגינם יערך עפ"י "השכר היומי הממוצע לעובד" (ראה חישוב לעיל). שאלה: ------ כיצד מחושב "השכר היומי הממוצע לעובד"?; אילו רכיבים יילקחו בחשבון לצורך חישוב השכר שבגינו ניתן פיצוי ? תשובה: ------- השכר שנלקח בחשבון הוא סה"כ המשכורת ברוטו ששולמה בחודשים אפריל- מאי-יוני ושדווחה על ידי המעביד בטופס 102. סה"כ השכר כאמור יחולק בסה"כ ימי העבודה בפועל של כל העובדים באותם חודשים. לעניין זה, יחושב לגבי כל עובד ועובד, השכר היומי הממוצע, כאשר לא יובא בחשבון חלק השכר העולה על 2.5 פעמים השכר הממוצע במשק (860 ש"ח ליום) וחלק השכר שמתחת לשכר מינימום ליום (143 ש"ח ליום או 165 ש"ח ליום, לפי 6 ימי עבודה או 5 ימי עבודה, בהתאמה). שאלה: ------ מהו השכר שידווח בנספח לטופס בשל עובדת שבמהלך החודשים אפריל, מאי, יוני שהתה בחופשת לידה וחזרה לעבודה בתחילת יולי ? תשובה: ------ השכר שידווח הוא השכר שהיה הבסיס, שעליו חושבו תקבולי המוסד לביטוח לאומי. כמובן, שבמקרה זה, תחושב תקופת הלידה במניין ימי העבודה. שאלה: ----- כיצד תדווח היעדרות חלקית של עובד שכיר מיום עבודה ? תשובה: ------ היעדרות חלקית של עובד שכיר מעבודתו תיחשב להיעדרות של יום מלא. שאלה: ------ לניזוק המעסיק עובדים, שני עסקים בתחום המסחר - האחד מתנהל בישוב ספר והשני ביישוב קו-העימות. האם תינתן לניזוק אפשרות לבחור פיצוי בגין עסק אחד לפי המסלול הרגיל (ישוב ספר - תקנות ישנות) ופיצוי בגין העסק בקו העימות לפי "המסלול הירוק" ? תשובה: ------ לא. לכל ניזוק (בתחום המסחרי) יש רק מסלול אחד. לכן עליו לבחור אם ברצונו לקבל פיצוי לפי "המסלול הירוק" בגין שני העסקים, או פיצוי לפי המסלול הרגיל בגין העסק שבישוב הספר בלבד. אם מדובר במעביד שהוא עצמאי יש לבחון אם הוא מעסיק עובדים או לא. שאלה: ------ כיצד יחושב סכום הפיצוי בגין עובד המועסק בשני מקומות עבודה שונים אצל מעבידים שונים וששכרו הכולל בשני מקומות העבודה עולה על התקרה המזכה בפיצוי ? תשובה: ------ החישוב והתביעה לפיצוי נעשים על ידי כל מעביד לחוד, ללא קשר למעביד השני. כל מעסיק בנפרד יהיה זכאי לפיצוי בגין השכר המשולם על ידו, ולא יותר מהתקרה. עצמאי שלא מעסיק עובדים שאלה: ------ כיצד יפוצה בעל עסק עצמאי שאינו מעסיק עובדים ושהפסיק את פעילותו בעסק בשל המצב הביטחוני ? תשובה: ------ בעל עסק עצמאי שאינו מעסיק עובדים יפוצה על בסיס הרווח לצורכי מס (ההכנסה החייבת) בשנת 2005. הפיצוי יחושב כדלקמן: 132.5% כפול מספר ימי הפסקת הפעילות בעסקו (בהתאם לתקופה שנקבעה לישוב) כפול "ההכנסה החייבת ליום". "ההכנסה החייבת ליום" היא הרווח לצורכי מס כפי שדווח בשנת 2005 כשהוא מחולק ב-365 ימים, כשהסכום האמור לא יעלה על השכר המרבי ליום (860 ש"ח) ולא יפחת משכר המינימום. יש להוסיף לרווח לצורכי מס הכנסה פטורה של נכה 100% או עיוור ולהוסיף את סכום ההפסד משנים קודמות שקוזז מהכנסתו ב-2005. אם העסק נפתח רק בשנת 2006 (עד סוף חודש יוני) יחושב הפיצוי על בסיס דוח משוער שיוגש עם התביעה לתקופה 1.1.2006 - 30.6.2006. שאלה: ------ אני בעל עסק עצמאי ולא העסקתי עובדים בחודש יוני 2006 - האם אני זכאי לפיצוי ? תשובה: ------- כן. בעל עסק עצמאי (לא חברה) שלא העסיק עובדים בחודש יוני 2006 זכאי לקבל פיצוי המתבסס על רווחי שנת 2005 (ראה דוגמא לעיל). שאלה: ----- לבעל עסק עצמאי שלא מעסיק עובדים שני סניפים - בחיפה ובתל אביב, ונעדר מעסקו בחיפה. כיצד יחושב לגביו הפיצוי ? תשובה: ------ בעל עסק עצמאי (לא חברה) שלא מעסיק עובדים זכאי לפיצוי על בסיס הרווח לצורכי מס בשנת 2005 ללא קשר למקום הסניפים. הפיצוי יחושב רק על בסיס ההיעדרות שלו מהעסק בחיפה. שאלה: ------ לעסק סניפים בטבריה ורמת-גן. כיצד יחושב השכר היומי הממוצע לעובד - על בסיס כל העובדים ? תשובה: ------- ללא קשר להיעדרות העובדים, השכר היומי הממוצע לעובד בעסק יחושב על בסיס כל עובדי העסק בכל הסניפים. כמובן, פיצוי יינתן רק בשל עובדים שנעדרו שמקום מגוריהם באזור הגבלה או לסניף הנמצא באזור הגבלה. שאלה: ------- מה כוללת ההכנסה החייבת ? תשובה: ------ ההכנסה החייבת כוללת את הרווח לצורכי מס ללא שבח מקרקעין והיא לפני קיזוז הפסדים מועברים משנים קודמות ולפני פטור הניתן לעיוור או נכה 100%. שאלה: ------ מה דינו על עסק עצמאי שלא העסיק עובדים ושבשנת 2005 פעל רק בחלק מהשנה ? תשובה: ------- במקרה כזה תחולק ההכנסה החייבת רק לתקופת הפעילות (מיום ההודעה על פתיחה ועד לסוף השנה) ולא ל-365. שאלה: ------ לבעל עסק עצמאי שלא העסיק עובדים - האם יש לכלול במניין הימים שבגינם הוא זכאי לפיצוי גם ימי שישי שבת ? תשובה: ------- אם תקופת ההיעדרות / אי ההפסקה המשיכה ברציפות מיום ה' ועד יום א' יש לקחת בחשבון גם את ימי שישי שבת במניין הימים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?

בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס

עמית בר |

קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה. 

חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק. 

חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.

 לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.

בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.