כמה נמוך יכולים עוד השווקים בארה"ב לרדת?
כמה נמוך עוד יכולים המדדים האמריקנים לרדת? כולם שואלים בוול סטריט את שאלת מיליון הדולר, ממנהלי קרנות הגידור, דרך המנתחים הטכניים, דרך האנליסטים של בית ההשקעות וכמובן גם האזרח הקטן. אז האם המשקיעים עדיין מחפשים את הקרקעית או שפסיכולוגיית הפחד ושלל אפשרויות הניתוח גורמת להם לחשוב שהם בטח האחרונים שמבינים? להלן כמה עובדות.
למרות שגל הירידות האחרון השיל ממדד ה-S&P 500 האמריקני רק 5% מערכו, העובדה שהשווקים בעולם, לרבות הנאסד"ק, לא חוו ירידה של 10% בטווח הזמן של השלוש שנים האחרונות הותירה אפילו את המשקיעים, היציבים והבטוחים ביותר, קצת חוששים מהעתיד לבוא.
החשש הולך וגדל כאשר מסתכלים על מצבם של השווקים שמעבר לים (אם נראה עצמנו כאמריקנים לרגע). המדדים המובילים ביפן צנחו בשבועות האחרונים בשיעור של 12.7% ומולם נפלו המדדים המובילים באירופה, דוגמת הדאקס הגרמני והקאק הצרפתי ב9.7% ו-7.3%, בהתאמה. המדדים ברוסיה ובטורקיה נפלו אפילו בשיעור חד יותר, כך שלמעשה לא ניתן היה למצוא חוף מבטחים מסביב לעולם.
על פי הניתוח הטכני של מארק ניוטון, מבית ההשקעות מורגן סטנלי, ניתן למצוא מספר תמיכות למדדי ה-S&P 500 והדאו ג'ונס. ניוטון מותח קווים ומנסה להבין עד כמה השוק באמת פגיעה ומוכן לגל ירידות נוסף. לדבריו הנקודה הקריטית למדד ה- S&P 500 היא רמת 1230 נקודות. פריצה של רמה זו עלולה לגרום להתדרדרות משמעותית במצב. לגביי מדד הדאו, ניוטון מוצא תמיכות לטווח הקצר ברמה של 10,735 נקודות וברמה של 10,684 לדבריו "הדאו ממש חייב להישאר מעל רמת 10,500, רמתו הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2004".
לדברי ניוטון, תיזמון גל הירידות בשווקים כלל וכלל אינו אמור להפתיע את הותיקים שמבינינו שכן, מאז 1960, 90% מגלי הירידות המשמעותיים התרחשו בטווח הזמן שבין 16-24 חודשים לאחר הבחירות בארה"ב.
ניוטון מוסיף גם, כי אנו נמצאים בתקופה "הנכונה" מבחינת מחזור ארבעת השנים של הירידות בבורסה ומביא כראייה את הירידות של 2002, 1998, 1994 ,1990. ולכן, למרות שניתן להגיד על גל הירידות האחרון, כי הוא בהחלט מכאיב, לא ניתן להגיד עליו כי היה בלתי צפוי במונחים היסטוריים.
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
פנסיה תקציבית לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
