כמה נמוך יכולים עוד השווקים בארה"ב לרדת?

זה שלוש שנים שהשווקים בעולם לא חוו גל ירידות של מעל 10%, האם פסיכולוגיית הפחד מתחילה לשחק תפקיד מכריע?
יוסי פינק |

כמה נמוך עוד יכולים המדדים האמריקנים לרדת? כולם שואלים בוול סטריט את שאלת מיליון הדולר, ממנהלי קרנות הגידור, דרך המנתחים הטכניים, דרך האנליסטים של בית ההשקעות וכמובן גם האזרח הקטן. אז האם המשקיעים עדיין מחפשים את הקרקעית או שפסיכולוגיית הפחד ושלל אפשרויות הניתוח גורמת להם לחשוב שהם בטח האחרונים שמבינים? להלן כמה עובדות.

למרות שגל הירידות האחרון השיל ממדד ה-S&P 500 האמריקני רק 5% מערכו, העובדה שהשווקים בעולם, לרבות הנאסד"ק, לא חוו ירידה של 10% בטווח הזמן של השלוש שנים האחרונות הותירה אפילו את המשקיעים, היציבים והבטוחים ביותר, קצת חוששים מהעתיד לבוא.

החשש הולך וגדל כאשר מסתכלים על מצבם של השווקים שמעבר לים (אם נראה עצמנו כאמריקנים לרגע). המדדים המובילים ביפן צנחו בשבועות האחרונים בשיעור של 12.7% ומולם נפלו המדדים המובילים באירופה, דוגמת הדאקס הגרמני והקאק הצרפתי ב9.7% ו-7.3%, בהתאמה. המדדים ברוסיה ובטורקיה נפלו אפילו בשיעור חד יותר, כך שלמעשה לא ניתן היה למצוא חוף מבטחים מסביב לעולם.

על פי הניתוח הטכני של מארק ניוטון, מבית ההשקעות מורגן סטנלי, ניתן למצוא מספר תמיכות למדדי ה-S&P 500 והדאו ג'ונס. ניוטון מותח קווים ומנסה להבין עד כמה השוק באמת פגיעה ומוכן לגל ירידות נוסף. לדבריו הנקודה הקריטית למדד ה- S&P 500 היא רמת 1230 נקודות. פריצה של רמה זו עלולה לגרום להתדרדרות משמעותית במצב. לגביי מדד הדאו, ניוטון מוצא תמיכות לטווח הקצר ברמה של 10,735 נקודות וברמה של 10,684 לדבריו "הדאו ממש חייב להישאר מעל רמת 10,500, רמתו הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2004".

לדברי ניוטון, תיזמון גל הירידות בשווקים כלל וכלל אינו אמור להפתיע את הותיקים שמבינינו שכן, מאז 1960, 90% מגלי הירידות המשמעותיים התרחשו בטווח הזמן שבין 16-24 חודשים לאחר הבחירות בארה"ב.

ניוטון מוסיף גם, כי אנו נמצאים בתקופה "הנכונה" מבחינת מחזור ארבעת השנים של הירידות בבורסה ומביא כראייה את הירידות של 2002, 1998, 1994 ,1990. ולכן, למרות שניתן להגיד על גל הירידות האחרון, כי הוא בהחלט מכאיב, לא ניתן להגיד עליו כי היה בלתי צפוי במונחים היסטוריים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.