כמה נמוך יכולים עוד השווקים בארה"ב לרדת?
כמה נמוך עוד יכולים המדדים האמריקנים לרדת? כולם שואלים בוול סטריט את שאלת מיליון הדולר, ממנהלי קרנות הגידור, דרך המנתחים הטכניים, דרך האנליסטים של בית ההשקעות וכמובן גם האזרח הקטן. אז האם המשקיעים עדיין מחפשים את הקרקעית או שפסיכולוגיית הפחד ושלל אפשרויות הניתוח גורמת להם לחשוב שהם בטח האחרונים שמבינים? להלן כמה עובדות.
למרות שגל הירידות האחרון השיל ממדד ה-S&P 500 האמריקני רק 5% מערכו, העובדה שהשווקים בעולם, לרבות הנאסד"ק, לא חוו ירידה של 10% בטווח הזמן של השלוש שנים האחרונות הותירה אפילו את המשקיעים, היציבים והבטוחים ביותר, קצת חוששים מהעתיד לבוא.
החשש הולך וגדל כאשר מסתכלים על מצבם של השווקים שמעבר לים (אם נראה עצמנו כאמריקנים לרגע). המדדים המובילים ביפן צנחו בשבועות האחרונים בשיעור של 12.7% ומולם נפלו המדדים המובילים באירופה, דוגמת הדאקס הגרמני והקאק הצרפתי ב9.7% ו-7.3%, בהתאמה. המדדים ברוסיה ובטורקיה נפלו אפילו בשיעור חד יותר, כך שלמעשה לא ניתן היה למצוא חוף מבטחים מסביב לעולם.
על פי הניתוח הטכני של מארק ניוטון, מבית ההשקעות מורגן סטנלי, ניתן למצוא מספר תמיכות למדדי ה-S&P 500 והדאו ג'ונס. ניוטון מותח קווים ומנסה להבין עד כמה השוק באמת פגיעה ומוכן לגל ירידות נוסף. לדבריו הנקודה הקריטית למדד ה- S&P 500 היא רמת 1230 נקודות. פריצה של רמה זו עלולה לגרום להתדרדרות משמעותית במצב. לגביי מדד הדאו, ניוטון מוצא תמיכות לטווח הקצר ברמה של 10,735 נקודות וברמה של 10,684 לדבריו "הדאו ממש חייב להישאר מעל רמת 10,500, רמתו הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2004".
לדברי ניוטון, תיזמון גל הירידות בשווקים כלל וכלל אינו אמור להפתיע את הותיקים שמבינינו שכן, מאז 1960, 90% מגלי הירידות המשמעותיים התרחשו בטווח הזמן שבין 16-24 חודשים לאחר הבחירות בארה"ב.
ניוטון מוסיף גם, כי אנו נמצאים בתקופה "הנכונה" מבחינת מחזור ארבעת השנים של הירידות בבורסה ומביא כראייה את הירידות של 2002, 1998, 1994 ,1990. ולכן, למרות שניתן להגיד על גל הירידות האחרון, כי הוא בהחלט מכאיב, לא ניתן להגיד עליו כי היה בלתי צפוי במונחים היסטוריים.
לסיכום, פרשנויות, ניתוחים סטטיסטיים, ניתוחים טכניים, קריאת נתוני מאקרו והקשבה ברוב קשב למוצא פיו של הנגיד האמריקני הכל בהחלט עוזר אבל כשיש כל כך הרבה כלים לניתוח וכאשר, יום אחרי יום, אנחנו שומעים על אנשי עסקים מהשורה הראשונה שלא מצליחים לקרוא את המפה הכלכלית (על כל עוזריהם הטובים) ניתן להבין כי כנראה פרשנותו של האזרח הקטן שקולה, בימים אלו, לפרשנותו של גדול המומחים.
