מאקרו ארה"ב: גירעון הסחר מתרחב: הנפט עומד במרכז
כשעה לפני תחיל המסחר פירסם היום (יום ו') משרד המסחר האמריקני את נתוני מאזן המסחר הבינ"ל. מאזן הסחר הבינלאומי מודד את ההפרש בין ייבוא לבין ייצוא של סחורות במדינה. עליה בגרעון יכולה לשקף עלייה בצריכה ולאותת על התחזקות הכלכלה האמריקנית אך גם על התגברות הלחצים האינפלציוניים.
לאחר צמצום בגירעון בחודש מרץ, לרמה של 61.9 מיליארד דולר, צפו האנליסטים התרחבות בגירעון לרמה של 64.8 מיליארד דולר בחודש אפריל. בפועל רשם גירעון הסחר התרחבות מתונה יותר משצפו האנליסטים ומסתכם כעת ב- 63.4 מיליארד דולר (התרחבות של 2.5%). הסיבה העיקרית להרתחבות גירעון הסחר היא העליה התלולה במחירי הנפט. מחירה הממוצע של חבית נפט במהלך חודש אפריל עמד על 56.82 דולר.
באופן כללי גדל היקף היבוא אל ארה"ב בשיעור של 0.7% והסתכם ב-179.1 מיליארד דולר בזמן שהיקף היצוא מארה"ב פחת ב-0.2% והסתכם ב- 115.7 מיליארד דולר. היקף יבוא הנפט בלבד עמד על סכום של 23.4 מיליארד דולר (לאחר שבחודש מארס עמד היקף יבוא הנפט על 21.5 מיליארד דולר).
נתון נוסף שפורסם היום הוא מחירי היבוא והיצוא של המשק האמריקני לחודש מאי. נתון זה, הינו חשוב ביותר כיוון שהוא עשוי לתת אינדיקציה באשר למצב האינפלציה במחירי הסחורות. צפי האנליסטים עמד על עליה של 0.7% במחירי הייבוא במאי לאחר עליה חדה של 2.1% בחודש אפריל האחרון. בפועל רשם הנתון עליה, חדה מהצפוי, בשיעור של 1.6%.
מחירי היבוא של מוצרי הנפט זינקו בחודש אפריל בשיעור של 5.2% (לאחר שבחודש מארס זינקו מחירי יבוא הנפט ב- 11.5%)ובניכוי עליה חדה זו, רשם הנתון עליה של 0.6% בלבד במחירי היבוא. במהלך 12 החודשים האחרנים רשם נתון יבוא הנפט עליה של 46% דבר שיצר לחצים איפלציוניים אדירים.
לסיכום, העליה במחירי הנפט יוצרת מצב לפיו הבנק המרכזי מבין כי אחת האפשרויות של המשק האמריקני, לנוכח נסיקת מחירי הנפט, היא לגלגל את המחיר הגבוה אל הצרכן, כלומר ייקור מחירים. אפשרות זו יוצרת לחצים אינפלציוניים גדולים ולפי דבריו של נגיד הבנק המרכזי האמריקני, בן ברננקי, ייגרמו לחצים אלה להאטה כלכלית.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.