תכנוני מס המחייבים דיווח
רשות המסים בישראל פרסמה את רשימת תכנוני המס המחייבים דיווח, שכנראה תוגש בקרוב לאישור ועדת הכספים של הכנסת.
לאחר ימים של מתח וחרושת של שמועות, חסה רשות המסים בישראל על בריאותם של מומחי המס והסכימה לפרסם את רשימות תכנוני המס המחייבים דיווח, שכנראה תוגש בקרוב לאישור ועדת הכספים של הכנסת.
המהלך בכללותו הינו רגיש ושנוי במחלוקת, שהרי מדובר בדרך כלל בפעולות שנעשו במסגרת החוק, וגם מציאת שביל הזהב בין טווית רשת דיווחים הדוקה (שתביא מן הסתם להצפת הרשות בדווחים) לבין הכנת רשימה דלילה (שלא תביא לתוצאה המבוקשת) אינה דבר של מה בכך.
ואלו המקרים שיחייבו דיווח פרטני:
(*) ברשימה שהוכנה על ידי רשות המסים (כפי שנתפרסמה ביום 23.5.2006) נכללו בראש ובראשונה שלושה סוגים של פעולות, שנעשו בין "צדדים קשורים" והביאו להפחתת מס (דמי ניהול ויעוץ; מכירת נכסים תוך יצירת הפסדים למוכר; מכירה "נטולת מס" של נכסים שהגיעו בפטור ממס מצד קשור, וטרם חלפו 3 שנים מיום העברתם למוכר), אם הסכומים הרלוונטיים היו של 2,000,000 ש"ח, או יותר.
(*) מחילת חוב בין צדדים קשורים, שבעטיה נוצר למוחל הפסד (בסכום של מליון ש"ח לפחות) אשר קוזז מהכנסותיו בעוד שהרווח שנוצר לנמחל קוזז מהפסדיו - תחייב בעתיד דיווח לרשות המסים.
(*) כן נכלל ברשימה מקרה של פרעון יתרת חובה ברבעון האחרון של השנה (בסכום של מליון ש"ח לפחות) של יחיד בעל מניות בחברה, אם גדלה יתרת החובה שלו ברבעון העוקב ב-25% לפחות.
(*) רכישה של 50% ומעלה מאמצעי השליטה של חברה (במהלך תקופה שלא עלתה על שנתיים), כשלחברה יש הפסד בר-קיזוז בסכום של 3,000,000 ש"ח לפחות, ורכישת אמצעי שליטה בחבר-בני-אדם תוך כדי רכישת יתרת זכות תמורת מקצת החוב, נכללו אף הם ברשימת התכנונים המחייבים דיווח.
(*) חובת הדיווח תחול על תושב ישראל המחזיק 25% או יותר מאמצעי השליטה בחבר בני אדם תושב חוץ, שאינו תושב מדינת אמנה, וכן על תושב ישראל המחזיק 25% או יותר מאמצעי השליטה בחבר בני אדם תושב מדינת אמנה, שמעל מחצית משווי נכסיו או מהשימוש בהם מתקשרים לישראל.
(*) נישום מייצג, בחברה משפחתית, ידווח על העברת הפסדים בסכום של 500,000 ש"ח או יותר, שמקורם בתשלומים ששילמה לו החברה וניכתה כהוצאה לצרכי מס.
(*) מכירת קרקע המלווה בהתקשרות למתן שירותי בניה, וכל התקשרות הכרוכה בתמורה עתידית שנגזרת ממכירת מקרקעין (ללא העברת הבעלות בהם בין הצדדים), יתחייבו בעתיד בדיווח מיוחד למשרדי מיסוי המקרקעין.
(*) החזקת "עוסק", בשיעור של 75% או יותר, על ידי מלכ"ר או על ידי מוסד כספי תדווח באופן פרטני (כדי למנוע ניכוי מס תשומות בדרכי עקיפין).
אין אנו מתיימרים להעיד על טעמו של התבשיל הסופי, לאחר התבלינים שיוסיפו לו בוודאי חברי ועדת הכספים של הכנסת, אך כבר בשלב מוקדם זה נבקש להעיר כי אין זה מן הנמנע שהעכבר הוליד הר ונפנה את תשומת הלב לשלוש הערות:
1. החומרה היתרה, שבה נוהגת רשות המסים לבחון התקשרויות בין "צדדים קשורים", עלולה לגרום, במקרים מסוימים, לפגיעה בלתי מידתית בזכויותיהם של הנישומים.
2. הנישומים המתוחכמים ובעלי האמצעים נוהגים לעשות שימוש בשירותיהם של מומחי מס מהשורה הראשונה, ובמקרים רבים מצליחים לצאת מההתמודדות עם המערכת כשידם על העליונה. מכאן, שמהלכים "אנטי-תכנוניים" עלולים להחמיר בפועל את התופעה של אי השוויון (היחסי) בין הנישומים.
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
