הבורסה בתל אביב תחפש כיוון הבוקר נוכח מחירי השיא
הבורסה התל אביבית צפויה לפתוח הבוקר את שבוע המסחר ביציבות יחסית ולהיסחר סביב רמות הפתיחה. הפעילים בשוק ההון ינסו להעריך לאן נושבת הרוח, כאשר מצד אחד, מגמה מעורבת בוול סטריט ובקרב הדואליות, ומצידו השני של המתרס נסיקת מחירי הנפט. נזכיר, כי ביום חמישי האחרון חתמו המדדים המובילים בת"א את המסחר ברמות שיא שלוו במחזורי מסחר גבוהים - בעיקר במניות הבנקים. בשוק מקווים, כי הפעילות הערה שנרשמה ביום חמישי תימשך גם השבוע, זאת על רקע העניין שמגלים הזרים בשוק נוכח התבהרות במישור המדיני-פוליטי.
מדד ת"א 25 יחל להיסחר ברמת 856.32, מדד ת"א 100 יפתח ברמת 879.89, מדד הטל תק יפתח ברמת 422.32.
בסיום שבוע המסחר החולף בוול סטריט חתמו המדדים המובילים במגמה מעורבת, כאשר מדד הדאו ג'ונס טיפס לשיא של 6 שנים. פערי ארביטראז' מעורבים נרשמו גם בקרב המניות הדואלית, כך שההשפעה מכיוונם היא ניטראלית ולא מצביעה על כיוון ברור.
בקרב הבנקים, הפועלים ולאומי, הציגו בסוף השבוע תחזית מעורבת לטווח הקצר, כאשר פועלים נוקטים בזהירות ביחס להשקעה במניות וממליצים לשמר את האחזקה הקיימת, בעוד שבלאומי אופטימיים יותר וסבורים, כי אנו צפויים להמשך גל העליות וקביעת שיאים חדשים.
במישור הפוליטי, מתחילה להתבהר התמונה לגבי הקואליציה החדשה העתידה להתגבש בעתיד הקרוב, זאת לאחר התקדמות דרמטית במגעים הקואליציוניים בסוף השבוע האחרון בין מפלגת עבודה לקדימה. בפגישה חשאית בין ראש הממשלה אהוד אולמרט ויו"ר העבודה, עמיר פרץ סוכם, כי העבודה תקבל שבעה תיקים ובהם הביטחון, חינוך וחקלאות. בכך הוסר המכשול העיקרי לכינון ממשלה חדשה וכן נסתם הגולל על האפשרות שהעבודה תקבל את. תיק האוצר.
הדולר ממשיך לאבד גובה לשפל חדש לאחר ששערו היציג נחתם ברמת 4.561 שקל, הרמה הנמוכה ביותר מאז ספטמבר 2005. ההחלשות נובעת בעיקר מהיחלשותו של הדולר בעולם.
מחירי הנפט ממשיכים במסעם צפונה וכובשים פסגות חדשות ומאיימות. המתח הגיאופוליטי, השורר בשווקי העולם על רקע סוגיית הגרעין באיראן, וכן בשל חוסר השקט של המורדים בניגריה, יוצר חששות מוגברים נוכח הביקוש הגובר לנפט מצד צרכניות העולם, בראשם ארצות הברית. מחירה של חבית נפט למסירה בחודש יוני עלה בסוף השבוע וטיפס לשיא חדש של 75.2 דולר. גורמים בשוק הישראלי טוענים, כי המצב הנוכחי בו המניות ומחירי הנפט נעים באותו כיוון - ואף שוברים שיאים, הוא אינו שכיח, וכי סביר להניח שהנפט הוא זה שצפוי לתקן בקרוב על רקע הראלי שביצע בחודשים האחרונים.
המניות הבולטות
נוכח הזינוק במחירי הנפט, חברות הדלק פז ודלק ירכזו עיניין, שכן כבר בסוף השבוע, החלו להעלות את מחירי הסולר לתחבורה. סונול ודור אלון צפויות אף הן להצטרף למגמה. נזכיר כי העידכון הרשמי של מחירי הדלק מתבצע ב-1 למאי. מניות אל על, ירכזו עניין גם הן על רקע רמות השיא של מחירי הנפט, והעלייה המחירי הדלק למטוסים.
מניית טבע תפתח את המסחר בפער ארביטראז' שלילי של 0.81%. לאחר שבסוף השבוע הודיעה על קבלת אישור מותנה מה-FDA לייצר ולשווק גרסה גנרית לטבליות Protonix של חברת Wyeth. מכירות התרופה הסתכמו בשנה האחרונה ב-2.4 מיליארד דולר. בנוסף, הודיעה טבע בסוף השבוע, כי בית המשפט לעירעורים בוושינגטון החליט להשהות את האישור הסופי ל-Pravachol, עד לבירור הערעור של אפוטקס בנוגע לבלעדיות שניתנה לטבע לשיווק התרופה.
מגל,יצרנית מערכות האבטחה, הודיעה בסוף השבוע, כי לקוח אירופי שלה הודיע על סיום ההתקשרות ביניהן באופן חד צדדי. יו"ר מגל, יעקב אבן עזרא, מסר בעקבות הידיעה: "גם בשעה שההנהלה לא מאמינה, כי לביטול החוזה תהיה השפעה ארוכת טווח על ביצועיה אנחנו סבורים, כי תהיה לכך השפעה שלילית על הכנסות החברה בשישה חודשים הראשונים של השנה". מניות החברה ירדו בסוף השבוע ב-6% ויצרו פער ארביטראז' של 3.2%.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
