טכנית: בדולר-ין - הפוגה זמנית
מבין שלל התקדימים ההתנהגותיים המתקיימים לאורך 115 השנים האחרונות, תופס הדשדוש מקום מכובד ולא בכדי. התנהגות זו, בה מתקיים איזון בין כוחות הביקוש לכוחות ההיצע, וחילוקי הדיעות לגבי המשך הדרך, מקבעים את המטבעות במקומם ומספקים שפע של מידע חיוני המאפשר תהליך קצר וברור של הסקת מסקנות ובניית אסטרטגיית עבודה. במקרה הזה, הצמד דולר ין, הוא המובהק ביותר מבין המטבעות העיקריים.
בטווח הזמן המיידי
1. בטווח הזמן הקצר, הכולל את השבועות האחרונים, אפשר לראות שלאחר שנסוג ממחיר של כ-121 ין לדולר, החל המטבע האמריקני בתהליך של דשדוש. על גרף העמודות היומי המצורף אפשר לראות בבירור את התנודות לשני הכיוונים ובמהלכם נחלש הדולר עד לשפל של 115.50 ין, ומתחזק מיד לאחר מכן עד לשיא של 119.40 ין לדולר.
2. תהליך זה של דשדוש נוצר על רקע חילוקי דיעות לגבי המשך הדרך. אפשר לראות בבירור את דעתם של הקונים המשוכנעים שהכיוון העתידי הוא כלפי מעלה. בשל כך, מוכנים לרכוש במחיר הנמוך. לעומתם, המוכרים אומרים את דברם בקול רם במחיר השיא. למשקיע הפרטי, תהליך זה מפשט ומבהיר את התמונה. ומדוע?
3. מהטעם הפשוט, כי קל לנתח את התנהגות הצמד, אפשר לקבל החלטות השקעה בתוך טווח הדשדוש עצמו, למי שחובב את הטווחים המיידיים כמובן. יתרה מזאת, לאלו המעדיפים את הטווחים הארוכים יותר, שמבטיחים פוטנציאל רווח גבוה, יחס סיכוי סיכון טוב ושקט נפשי, אפשר לבצע פעולה מיד עם הפריצה לאחד משני הכיוונים.
4. עומק הדשדוש הוא כ-400 פיפס, מה שמעיד על פוטנציאל הרווח המינימלי האמור להיות זהה לעומק הדשדוש. כלומר, פריצה של אחד מהגבולות תעלה מהותית את הסבירות למהלך נוסף באורך של לפחות 400 פיפס. פוטנציאל רווח כזה מאפשר יחס סיכוי סיכון של 1:3.
האיתות
בטווח הזמן המיידי יש לשים לב לשתי רמות משמעותיות. הראשונה, היא רמת ההתנגדות 119.4 ין לדולר, והשנייה היא רמת התמיכה 115.50 ין לדולר. שתי רמות אלו מגדירות את רצועת הניוד של הין מול הדולר. כל תנועה בטווח אותו הגדרתי תהיה תנועה לגיטימית במסגרת הרצועות. שבירה של אחת מהרמות אמורה לספק את האיתות לתחילתו של מהלך חד, האמור בעצמו להימשך פרק זמן של מספר ימים לפחות.
סיכום
יש לעשות הבחנה בין ההערכות לטווח הארוך, שם רב הסיכוי להתחזקות הדולר עד ליעד של 127 ין לדולר, לבין הטווח המיידי, בו מתקיים תהליך של דשדוש. היות והמגמה ארוכת הטווח מצביעה על סיכויים טובים יותר להתחזקות הדולר, הרי שקיים סיכוי גבוה יותר, לפיו יפרץ הרף העליון כלפי מעלה.
*הערת אזהרה - המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
