האם השלד אונמי פתח רשמית את "עונת השלדים"?

בשוק ההון שלנו החלו בימים האחרונים מחלשים בקול רם, כי החלה רשמית "עונת השלדים". בתנועה מחזורית, כמעט בכל פעם ששוק המניות מבצע גל עליות נאה - מגיע הרגע בו מתחילים ציידי השלדים להיות מורגשים בו עד מאוד.

לאחר כמה ימים בהם נשמעים שחקנים בשוק המתבטאים בנחרצות לגבי הגידול המהיר בעסקאות המתבשלות בתחום זה, עלה הנושא לדיון בשוק גם על רקע הודעת בעליו של השלד הבורסאי, אונמיי לבורסה בתל-אביב, כי החברה מנהלת משא ומתן עם יורם גלובוס להקמת מרכז בידור בראשון לציון, דוגמת הסינמה סיטי שבצומת גלילות. מאחורי הקלעים נראה כי מדובר למעשה השתלטות של גלובוס על השלד הבורסאי. בתגובה, זינקו מניות אונמי ב-28%, תוך מחזור של כ-5.2 מיליון שקל - פי 175 מהמחזור הממוצע בשנה האחרונה. נציין, כי שווי החברה הינו כ-8.5 מיליון שקל.

לצד סדרה ארוכה של שלדים הנחשבים "מעניינים", אפשר לבחור למשל את אחד הבולטים בקבוצה זו - חברת עדירון של יהושוע הרשקוביץ. החברה, כך נודע לנו היום, הגיע בימים האחרונים להסדר נושים. מה שהופך אותה לאטרקטיבית עבור "הציידים" וכאלה שירצו לבצע בעמצעותה גיוסים עתידיים תוך יציקת תוכן של ממש אל השלד. הרשקוביץ כבר עשה כמה "סיבובים" בתחום המסחר בשלדים. כך, הוא רכש לפני כשלוש שנים את השליטה בשלד, ארית מדיקל, ומאוחר יותר רכש גם את השליטה בשלדים, ארית מערכות, טים דיסיאל ובהמשך גם את אותה עדירון השקעות. לתוך השלד ארית מערכות (ששמו שונה בינתיים ל"די מדיקל") יצקו הרשקוביץ ורוכשי השלד פעילות עסקית של השקעות בחברות ביוטכנולוגיה, ובהמשך גייסו כסף ל"די מדיקל" בהנפקה ציבורית. השלד טים דיסיאל הפך גם הוא לחברת השקעות בתחום הביוטכנולוגיה תחת השם החדש ביומדיקס.

אז מה עומד בעצם מאחורי הרדיפה אחרי השלדים?

הסיבה העיקרית כרוכה בעובדה ששלד בורסאי רשום למסחר ובכך רכישת השלד מקצרת את תהליך הפיכתה של חברה פרטית לציבורית תוך חיסכון משמעותי בכל העלויות הכרוכות בתהליך זה. הרבה יותר קל לשכנע משקיעים להשקיע במניות של חברה ציבורית מאשר לתת להם אחוז מסוים בחברה פרטית.

סיבה נוספת - גיוס הון קל. בשנה האחרונה היינו עדים למספר רב של הנפקות ציבוריות. רוב ההנפקות היו באמצעות אג"ח להמרה ולא כנגד הון מניות. מה שמביא למסקנה שחברות מסוימות לא יצליחו לגייס כסף כנגד הון מניות, אך יצליחו לגייס מהציבור כסף כנגד אג"ח להמרה. הרבה מניות בשוק ההון אינן אטרקטיביות כיום ואילו האג"ח שלהן אטרקטיביות על פי מדדים פשוטים של כדאיות השקעה. מכאן, באמצעות השלד ניתן לגייס כסף ביתר קלות על ידי הנפקת אגרות חוב להמרה - רוכשים את השלד ומנפיקים את האג"ח.

משקיעים או חברה הרוכשים שלד בורסאי יוצקים לתוכה פעילות חדשה או פעילות קיימת, כאשר מניע נוסף לכך הוא נושא תיכנון המס, שכן שלד בורסאי צובר בתוכו הפסדים על פני השנים ובהם ניתן יהיה להשתמש בעתיד לצורך קיזוז כנגד הרווחים, ופועל יוצא מכאן - נרוויח יותר.

מחירי השלדים הם פונקציה של היצע וביקוש ושל טיב השלד. עבור שלד בורסאי עתיר במזומנים יהיו הרוכשים מוכנים לשלם פרמיה גבוהה, מאחר וקניית קופת מזומנים במחיר נמוך מסך המזומנים שבחברה מהווה למעשה גיוס של כסף אשר ניתן גם למנף אותו באמצעות אשראי בנקאי.

לדוגמה מחיר שליטה בשלד בורסאי שיש בו קופת מזומנים של 10 מיליון דולר ואשר שיעור אחזקות הבעלים היא 60% , יהיה חלק הרוכש בהון (6 מיליון דולר ) בתוספת פרמיית שליטה.

ימצאו קונים שיהיו מוכנים לשלם גם פרמיה של 1.5 מיליון דולר כי מבחינה מעשית הם משלמים 7.5 מיליון דולר עבור שליטה ב- 10 מיליון דולר.

מחירו של שלד בורסאי ריק או עם קופת מזומנים קטנה יושפע בעיקר מהיכולת לגייס הון דרך הבורסה. בשנים הקשות של שוק ההון ירדו מחירי השלדים והיו מי שניצלו זאת ורכשו אז שלדים בורסאיים במחיר זול , עם התאוששות הבורסה והעובדה שכיום ניתן לגייס כסף בבורסה בתל אביב עלה מחיר השלדים.

ועוד עניין שכדאי לשים לב אליו. רוכשי שלדים בורסאיים מעדיפים תמיד לרכוש שלד שעבר הסדר נושים על פני שלד שלא עבר הסדר נושים. במקרה של רכישת שלד שלא עבר הסדר נושים דורש קונה השלד שיפויים מהמוכר, ולעתים יש מקרים שעסקאות לא יוצאות לפועל, כי למוכר אין יכולת כספית מספקת כדי לעמוד בתנאי השיפויים.