הממציא הישראלי פוחד מהצל של עצמו

מרק ועידן זוטא משרד Patent4u לעריכת פטנטים מעניקים מספר טיפים שיעזרו לכם להגן על ההמצאה הפרטית שלכם. הטיפ המרכזי שיש להם לתת הוא: אל תחכו
חזי שטרנליכט |

"השאלה הראשונה בראשו של כל ממציא היא: האם חשבו על זה קודם?" אומר מרק זוטא - מהנדס ועורך פטנטים בכיר במשרד Patent4u. "לשם כך אני ממליץ בכל מקרה של רעיון לפטנט, לבצע חיפוש מוקדם ולוודא שהרעיון טרם הומצא והתפרסם. רבים בישראל מתחילים להשקיע במחקרי שוק, פיתוח טכני ובמערך ייצור מבלי לברר קודם אם הפטנט שבידם תפוס."

האם הפטנט מקורי? - חיפושים אחר פטנטים דומים נערכים במגוון רמות. חיפוש ראשוני עשוי לעלות כ-160 דולר - וניתן להיעזר לשם כך במשרד של עורך פטנטים. חיפושים מקיפים במאגרי מידע טכני, פטנטים ובקשות פטנט, כמו גם ניתוח פרטני של מידע על ידי עורך פטנטים - עלולים להיות יקרים יותר.

האם הפטנט כלכלי? – פיתוח פטנט מבוסס על הכרעה כלכלית הדומה לפתיחת עסק. יש להעריך כמה יעלה הייצור והשיווק של המוצר, בכמה ניתן למכור את המוצר הסופי או את הפטנט עצמו. פטנט הוא כלי לקידום עסקי, וכדאי לבקש פטנט רק אם צפוי רווח מההמצאה או הטכנולוגיה החדשה.

תיאור ההמצאה - על הממציא לשרטט ולהסביר איך ההמצאה בנויה ואיך היא עובדת בדיוק. רצוי לארגן תיק מסודר לנושא ולכתוב בו את תיאור ההמצאה וכל מידע רלוונטי לגביה. בשלב זה רצוי מאד להיעזר בייעוץ מעורך פטנטים מוסמך – אחרת ייתכן מאד והעבודה כולה תהיה לשווא.

מהם סיכויי היישום? – בכל המצאה או סטארט-אפ כדאי לחשוב על יישום מעשי של ההמצאה - מי יקנה את ההמצאה, מי יכול לייצר אותה ולשווק אותה, ובאילו ארצות כדאי להפיץ את המוצר.

שמירה בפני העתקה - יש לשמור את ההמצאה בסוד, ולפעול לפי ההנחיות של עורך הפטנטים. בתי הקברות מלאים בממציאים מתוסכלים שנגנבה מהם המצאתם רק בגלל שלא שמרו עליה באופן יעיל מספיק.

המרוץ כנגד הזמן - הזמן הוא מרכיב חשוב בעולם הפטנטים. יש לזכור כי העולם הטכנולוגי עוסק כולו באותם תחומים ייחודיים בהם דרושות המצאות. כמו כן, גופים מסחריים ומדינות מקדישים תקציבים נדיבים לריגול תעשייתי – כך שגדל הסיכוי כי יוגשו שתי המצאות דומות אל לשכות הפטנטים בפרקי זמן סמוכים. אם שני ממציאים מגישים בקשות לפטנט על אותה המצאה, מי שהגיש ראשון יזכה בפטנט בדרך כלל – ולכן כדאי להזדרז.

הקונפליקט התמידי - שיווק מול סודיות - "אם אני אשמור את הרעיון בסוד, איך אוכל לשווק אותו?" שואלים רבים מהממציאים. אך לעיתים ניתן לחשוף מידע שלא יסכן בצורה קיצונית את הסוד שמאחורי ההמצאה, אך יאפשר שיווק וחקר שוק שהם חיוניים לקידום הרעיון. לדוגמא, אם מדובר בפיתוח מנוע חדש, ניתן לתאר בפני מהנדסים וגופים כלכליים את הביצועים שלו, התכונות שלו והיכן ניתן להשתמש בו מבלי להסגיר את מרכיביו ומבנהו.

"לא המצאתי את הגלגל" - הרבה ממציאים מזלזלים בהמצאה שלהם וחושבים שהיות והיא מסתמכת על ידע קיים, לא ניתן יהיה להגן עליה. זוהי שטות, ופעמים רבות מפסידים הממציאים הללו הזדמנויות מצוינות להתעשר רק מפני שלא טרחו להגן על "הרעיון הפשוט" שלהם. "לא כל פטנט חייב להיות מסובך" אומר מרק זוטא "יש גם המצאות מאד פשוטות שהוצע עליהן פטנט. היתרון בהמצאות פשוטות הוא שיכול להיות להם יותר סיכוי להצליח – מפני שקל יותר להסביר אותן, להשקיע בהן ולבסוף גם לפתחן".

עידן זוטא ממשרד Patent4u מוסיף כי באופן כללי, עדיף לחשוף את הרעיון בשלב כמה שיותר מאוחר, ולפעול בהקדם האפשרי להגנתו באמצעות הגשת בקשה לפטנט. בכל מקרה, אין תשובה אחת לסוגיה הזו, וכמובן קיימים שיקולים עסקיים לכאן ולכאן. אתר המשרד - www.Patent4u.co.il.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים
צילום: אילוסטרציה
דירוג הבנקים

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות

ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים הלוואות

השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה). 

מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.

ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.    

 


   הריבית החציונית על הלוואות פרטיות צמודות לפריים

אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%.  מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.


הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל  של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים. 

למעשה, 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.