פירוש המונח "שבת" הנמנה עם ימי המנוחה

מעסיקה של מירית, מלצרית במסעדה, העסיק אותה החל מיום שישי בשעות הצהרים ועד עשר בלילה של אותו היום. מעסיקה של מירית, מעונין לדעת מאיזה שעה עליו לשלם למירית גמול בעד עבודה במנוחה שבועית?
עו"ד לילך דניאל |

סעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"ח-1951 (להלן – חוק שעות עבודה ומנוחה או החוק), קובע כי -

א. לפחות 36 שעות רצופות לשבוע הן המנוחה השבועית של העובד.

ב. המנוחה השבועית תכלול:

(1) לגבי יהודי - את יום השבת.

(2) לגבי מי שאינו יהודי - את יום השבת או את היום הראשון או את היום הששי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.

סעיף 8 לחוק קובע כי שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע בתקנות לעבודות מסוימות, מנוחה שבועית שתחומה פחות מ-36 שעות, אך לא פחות מ-25 שעות רצופות.

את המונח "שבת" יש לפרש לאור המשמעות הנודעת לו במורשת ישראל. נפסק כי, המונח "שבת" הנמנה עם ימי המנוחה, צריך שיתפרש כמשמעותו על פי המסורת היהודית, דהיינו, מכניסת השבת בעת שקיעת השמש בערבו של יום שישי ועד צאת הכוכבים בערבו של יום השבת (ע"פ 1002/02 מדינת ישראל נ. עיוב יעקוביאן; ע"פ 1003/00 הנדימן – עשה זאת בעצמך נ. משרד העבודה והרווחה).

לפיכך, על מעסיקה של מירית לבדוק את מועד כניסת השבת ביום שישי בה העסיקה ולשלם לה, החל ממועד כניסת השבת, גמול עבודה בשיעור 150% משכרה הרגיל (סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה).

בהקשר זה ראוי לציין כי, ביום 4.4.2005 פסק בית המשפט העליון, בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק, כי חוק שעות עבודה ומנוחה, הקובע את יום השבת כיום המנוחה לעובד הוא חוק ההולם את ערכי מדינת ישראל, הן מבחינת התכלית הסוציאלית שלו, והוא אינו בלתי חוקתי. בית המשפט דחה את הטענה כי כל מעביד או עובד יוכל להחליט על שעות המנוחה השבועית הנוחות להם. קביעת שעות מנוחה אחידות לכל המשק הוא אינטרס חברתי-לאומי ומאפשר מיצוי המנוחה, ושילובה ברווחת העובד ומשפחתו (בג"ץ 5026/04 דיזיין 22 – שארק דלוקס רהיטים בע"מ נ. רוזנצוייג צביקה ואח').

בית המשפט העליון אישר בכך פסיקה קודמת שקבעה כי המחוקק שסבר, שיש להעניק יום מנוחה לעובד בחר את יום השבת מאחר שקיימת תמימות דעים בקרב בני העם היהודי, כי היום הראוי לכך הוא יום השבת, שבמשך דורות הפך לנכס לאומי-חברתי-תרבותי שאין עליו עוררין על היותו יום המנוחה של העם (ע"פ 1925/86 עירית ת"א נ. קולנוע דקל).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


בצלאל סמוטריץ
צילום: דוברות משרד האוצר

מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר

עבאדי בויאנג'ו כיהנה בתפקיד בין 2007 ל-2011 וכיום מכהנת כיו"ר קצא"א

הדס ברטל |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט למנות לתפקיד החשבת הכללית של האוצר את מיכל עבאדי-בויאנג'ו, כאשר סיום כהונתו הצפוי של החשב הכללי יהלי רוטנברג יגיע בסוף חודש ינואר. שר האוצר החליט להשיבה לתפקיד, כאשר כיום עבאדי בויאנג'ו מכהנת כיום כיו"ר קבוצת החברות קצא"א, לאחר שכיהנה כחשבת הכללית בעבר שהיתה בעבר ולאחר מכן כיהנה בשורת תפקידים בכירים במגזר הציבורי והפרטי וכיו״ר וכדירקטורית בגופים פיננסיים וציבוריים מרכזיים. לפי הודעת האוצר, מינויה יובא לאישור הממשלה בקרוב.

 לפי ההודעה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר כי "משרד האוצר וכלכלת ישראל זקוקים בעת הזו של אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים ליציבות ובגרות ולשילוב של ניסיון במגזר הציבורי ומגזר הפרטי. מיכל עבאדי-בויאנג'ו מביאה איתה את כל זאת ועוד, למען כלכלת ישראל בשנים הבאות. מיכל, דמות מקצועית חזקה ומוערכת, תצטרף לנבחרת הצמרת הכלכלית של מדינת ישראל ותתרום מניסיונה העשיר להמשך ניהול הכלכלה המוצלחת של מדינת ישראל. אני מודה לה על נכונותה להיקרא לדגל ולשוב לתפקיד שאותו ביצעה בעבר בהצלחה רבה. אני רוצה להודות מכל הלב לחשב הכללי יהלי רוטנברג שהוביל בכשרון ובמקצועיות שאין שני לה את האגף באחת התקופות המאתגרות ביותר בתולדות ישראל. יהלי היה עוגן משמעותי והותיר חותם של עשייה אדירה למען כלכלת ישראל ולייצוב אגף החשב הכללי כמוביל ודומיננטי. יהלי ידידי היקר, היית שותף להצלחות הלאומיות של מדינת ישראל. ניהלת בתבונה את החוב ואת התקציב של מדינת ישראל בתקופה הסוערת של מגיפת הקורונה וכן בזמן המלחמה. היית שגריר של הכלכלה שלנו ובנית את האמון של העולם בשוק הישראלי שתורגם לאגרות חוב כדאיות תחת תנאים מאתגרים - האדם הנכון בזמן הנכון. יש לך חלק משמעותי בניצחון הצבאי בזירות השונות ובתפקודה האזרחי של המדינה בשנתיים קשות של מלחמה. האדנים שהנחת בכלכלה ובפיתוח התשתיות במדינת ישראל יטביעו חותם עשרות שנים קדימה. אני מודה לך בשם ממשלת ישראל ובשם עם ישראל כולו" מינויה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו יבוא לאישור הממשלה בזמן הקרוב.