וול סטריט סגרה יום הפכפך בירידות שערים

מחירי הנפט שירדו לרמות ה-60 דולר לחבית לא הצליחו לשמור על עליות השערים. תשואות אג"ח אמריקניות זינקו לרמות גבוהות של כמה חודשים. אלווריון עלתה ב-2.24%, סינרון עלתה ב-5.7%
יניב לפן |

וול סטריט חתמה את יום המסחר בירידות שערים חדות. המדדים הספיקו להסחר בעליות של עד 0.6% עד שנכנעו, לאחר שעות של דשדוש סביב האפס, וסגרו בירידות. מחירי הנפט התרסקו היום לאיזור רמות ה-60 דולר לחבית אך הדבר לא הספיק על מנת לשמור על השוק באיזור הירוק. כידוע, החששות העיקריות בשווקים האמריקנים הינם להתגברות האינפלציה והמשך תהליך העלאת הריבית ולכן עיני המשקיעים היום התמקדו בתשואות האג"ח שעלו לרמות גבוהות של כמה חודשים.

בדרך כלל תשואות האג"ח צופות עתיד, כלומר ירידה במחיר האג"ח משמעותה עלייה בתשואת האג"ח ועלייה בתשואת האג"ח משמעותה שוק שצופה עלייה בשערי הריבית. מוקדם יותר היום ציין אנליסט בכיר בוול סטריט כי העלייה מביעה גם חששות מפני יו"ר הפד הנבחר ותכניותיו העתידיות בנוגע לריסון האינפלציה.

בשבועות האחרונים נראה שהשוק מתקשה להחליט על מגמה כאשר הוא נע בין עליות לירידות כמעט בכל יום מסחר.

החדשות הפיננסיות המשיכו להיות מעורבות בעוד זרם דו"חות ודיווחים המשיך להציף את הרחוב. פרט לנתון מאקרו עיקרי אחד הנוגע למצב מלאי הנפט בארה"ב שפורסם מוקדם יותר לא התפרסמו נתוני מאקרו חשובים אחרים במהלך המסחר. מחירי הנפט ונתונים פיננסיים הנוגעים לתוצאות הרבעון השלישי של חברות הנסחרות בוול סטריט הכתיבו את הטון בניו יורק.

מדד הנסדא"ק נסגר בירידה של 0.45% בשער של 2,100 נקודות. מדד הדאו נסגר בירידה של 0.32% לשער של 10,344 נקודות.

בשווקי הסחורות נסחר הנפט בירידות שערים חדות של 1.78 דולר לרמה של 60.66 דולר לחבית. לאחר שירד מתחת לרמות ה-60 דולר לחבית, עלה אתמול מחיר הנפט בשיעורים חדים לאור העלאת חששות למחסור בנפט לחימום.

מאקרו

בשבוע שעבר פורסם כי מלאי הנפט הגולמי קפץ בשיעור של 5.6 מיליון חביות, זאת לעומת תחזיות האנליסטים לעליה של 2 מיליון חביות. עם זאת, מלאי התזקיקים ירד ב-1.9 מיליון. השבוע פורסם כי מלאי הנפט הגולמי זינק ב-4.4 מיליון חביות אל מול צפי לעלייה של 1.9 מיליון חביות בקרב האנליסטים. מלאי התזקיקים רשם ירידה חדה של 1.6 מיליון חביות אל מול צפי לירידה של 800 אלף חביות.

אמריקניות במרכז

חברת אמזון (שסימולה: AMZN) פרסמה אתמול לאחר שעות המסחר את דו"חותיה הרבעוניים. החברה דיווחה על רווח נקי של 30 מיליון דולר או סנט למניה, לעומת רווח של 54 מיליון דולר או 13 סנט למניה ברבעון המקביל בשנה שעברה. הכנסותיה צמחו ב-400 מיליון דולר לרמה של 1.9 מיליארד דולר. למרות שפספסה קלות את התחזיות, האכזבה העיקרית של המשקיעים בוול סטריט היתה מהתחזית הזהירה למדי שסיפקה החברה באשר לתוצאות הרבעון הרביעי. אמזון צופה כעת מכירות של כ-3.01 מיליארד דולר, מתחת לקונצנזוס של וול סטריט להכנסות של 3.08 מיליארד דולר. עבור השנה כולה היא חוזה הכנסות של 8.37-8.67 מיליארד דולר, בעוד בשווקים חוזים לה הכנסות של 8.38-8.69 מיליארד. מניות החברה ירדו ב-13.95% לשער של 39.73 דולר למנייה.

חברת Medtronic (שסימולה: MDT), יצרנית הציוד הרפואי הודיעה מוקדם יותר היום כי קיבלה הזמנה לבית דין לספק מסמכים הנוגעים לייצור קוצבי לב ולהכשרה שעברו אנשי המכירות שלהם לאור העלאת חשד למרמה. מניות החברה ירדו ב-0.47% לשער של 56.70 דולר.

Wellpoint (שסימולה: WLP), חברת הביטוח הרפואי הגדולה ביותר בארה"ב פרסמה מוקדם יותר היום את דו"חותיה הרבעוניים. החברה, שנוצרה בחודש נובמבר האחרון על ידי מיזוג שתי ענקיות ביטוח פרסמה רווח של 640.7 מיליון דולר או 1.02 דולר למנייה אל מול רווח של 242.1 מיליון דולר או 85 סנט למנייה באותה תקופה בשנה שעברה. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים הייתה לרווח של 1.01 דולר למנייה. מניות החברה ירדו ב-5.65% לשער של 71.79 דולר.

חברת Boeing (שסימולה: BA) פרסמה מוקדם יותר את דו"חותיה הרבעוניים. החברה דיווחה על זינוק ברווחים ל- 1.01 מיליארד דולר או 1.26 דולר למנייה אל מול רווח של 456 מיליון דולר או 56 סנט למנייה ברבעון המקביל בשנה שעברה. הזינוק הגיע בעקבות הכנסות חד פעמיות ממכירת חטיבת ההנעה שלה. הרווח הרבעוני ללא הכנסות חד פעמיות פספס את תחזיות האנליסטים שצפו רווח של 78 סנט למנייה. מניות החברה ירדו ב-2.87% לשער של 65.05 דולר.

ConocoPhillips (שסימולה: COP) חברת הנפט והגז השלישית בגודלה בארה"ב פרסמה מוקדם יותר את דו"חותיה הרבעוניים. החברה דיווחה על זינוק של 89% ברווחים ל-3.8 מיליארד דולר או 2.68 דולר למנייה אל מול רווח של 2 מיליארד דולר או 1.43 דולר למנייה באותה תקופה בשנה שעברה. הדעה הרווחת בקרב האנליסטים הייתה לרווח של 2.57 דולר למנייה. סך הכל דיווחה החברה על זינוק של 43% בהכנסות הרבעוניות ל-49.66 מיליארד דולר. מניות החברה עלו ב-0.58% לשער של 62.80 דולר.

ישראליות במרכז

ענקית הפרמצבטיקה הישראלית טבע (שסימולה: TEVA) המשיכה לרכז את עניין המשקיעים. באי.בי.אי העריכו היום, כי טבע תציג בדו"חות הרבעון החולף מכירות של 1.272 מיליארד דולר - עליה של 2% אל מול הרבעון המקביל, לפני שנה ורווח למניה של 38 סנט - ללא שינוי מן הרבעון השלישי של 2004. בבית ההשקעות צופים כי החולשה בעסקי טבע באמריקה הצפונית תמשך, עקב התגברות התחרות, לחץ מחירים והעדר השקות משמעותיות. טבע, שהשלימה עלייה כמעט רצופה של קרוב ל-16%, נסוגה אמש בוול סטריט ב-0.6% מהשיא החדש שקבעה יום קודם לכן - 38.71 דולר. בשבוע שעבר הודיעה החברה מספר הודעות חשובות שגררו את גל העליות הנוכחי. מניות החברה ירדו ב-0.39% לשער של 38.24 דולר.

ECI (שסימולה: ECIL) מכרה רשת אופטית לבאיאנטל הפיליפינית. מקורות בשוק מעריכים את היקפה בכ-5 מיליון דולר. הרשת החדשה תספק רוחב פס של עד 100 Mbps למנויים פרטיים ועסקיים ונועדה להרחיב את יכולות השירות של החברה. מניות החברה עלו ב-1.19% לשער של 7.66 דולר.

מניות גיוון (שסימולה: GIVN) נהנו היום מסנטימנט חיובי על רקע מחקרים שפורסמו אשר ממליצים על הגלולה האנדוסקופית של החברה - הפילקם - באבחון מחלת הקרוהן. מניות החברה עלו ב-1.57% לשער של 21.34 דולר.

חברת צורן (שסימולה: ZRAN) המפתחת ומשווקת מעגלים משולבים ליישומי עיבוד אותות ספרתיים, תפתח היום לאחר הנעילה את עונת הדיווחים של המניות הישראליות הנסחרות בנכר. בשווקים צופים לחברה רווח פרופורמה של 15 סנט למניה על הכנסות של 114.8 מיליון דולר - נסיגה לא מבוטלת אל מול רווח פרופורמה של 24 סנט למניה על הכנסות של 119.7 מיליון דולר ברבעון המקביל, לפני שנה. מניות החברה עלו ב-0.31% לשער של 12.78 דולר.

נזכיר, כי בסוף חודש יולי, אז דיווחה החברה על תוצאות הרבעון ה-2, היא חזתה לרבעון החולף הכנסות של 112-117 מיליון דולר ורווח פרופורמה של 14-17 סנט למניה.

מניות אלדין (שסימולה: ALDN) נסחרו על רקע הודעה על חוזה חדש. החברה הודיעה כי מובילה עולמית בתחום הבידור והמדיה בחרה בפתרון ה-eToken של אלדין לניהול ססמאות וגישה מאובטחת. מניות החברה ירדו ב-0.87% לשער של 17.05 דולר.

תרו (שסימולה: TARO) הודיעה מוקדם יותר היום כי סניף החברה בארה"ב יחל בשלב ג' (phase 3) של בדיקות ה-FDA לייצור גרסה חדשה של משחת ה-Ovide לטיפול בכינים. כיום מייצרת החברה את משחת ה-Ovide lotion 0.5%. החברה צופה כי המשחה החדשה תשמר את היעילות של המשחה הוותיקה אך תצרוך זמן המתנה נמוך יותר ותהיה נעימה יותר לשימוש. מניות החברה ירדו ב-4.02% לשער של 20.31 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).