מומחי ההשקעות מציעים: מה עושים במאה אלף שקל?

ביקשנו מגופים מובילים בהשקעות בארץ המלצות להשקעת תיק של 100 אלף שקל. פסגות-אופק, כלל פיננסים בטוחה, תכלית, אייפקס-ד"ש, ובנק אגוד השתתפו ונתנו את המלצתם
מערכת Bizportal |

שוק המניות הולך ועולה ובימים האחרונים הוא נכנס לתזזית. לרגל עידן הריביות הנמוכות והחיפוש אחר אלטרנטיבות להשקעה, החלטנו לבקש את דעתם של מומחי השקעות מגופים מובילים בתחום תחת שאלה אחת: מה עושים עם 100 אלף שקל? איך לחלק את תיק ההשקעות ובאיזו דרך?

אייפקס-ד"ש

איתן יקותיאל, סמנכ"ל השקעות ב"איפקס קופות גמל" מציע לעשות עם 100 אלף שקל פנויים להשקעה סולידי (למי שמבקש לבנות תיק סולידי עם עד כ-15% מניות מסך התיק).

את המרכיב המנייתי בתיק הוא מציע להפנות בעיקר לשני הסקטורים שבכותרות: בנקים וביטוח. למרות העליות החדות בסקטור הבנקאות, בניטרול האחזקות הריאליות של הבנקים ניתן לראות ששני הבנקים הגדולים נסחרים קרוב להונם העצמי.

בהתחשב במסקנות ועדת בכר נראה כאילו הבנקים שיקבלו עמלות הפצה וחברות הביטוח שמן הסתם הן המועמדות הטבעיות לרכוש את נכסי הבנקים העומדים למכירה יהיו הנהנות העיקריות מהמכירה. מניות מומלצות: לאומי, פועלים, כלל ביטוח, הראל השקעות, ומנורה החזקות.

בנוסף מגזר האנרגיה נראה מאד מעניין ובהקשר זה נזכיר את אורמת תעשיות העוסקת בייצור חשמל ממקורות גיאותרמיים ובנוסף יש לה אחזקה בחברה לזיקוק נפט בקנדה. אורמת נהנית ממומנטום חזק בעסקיה ומחקיקה בארה"ב המחייבת מעבר לחשמל "ירוק".

בחלק הסולידי של התיק ממליץ יקותיאל להחזיק כ-25% באפיק השקלי שמתוכו 15% במק"מים ו-10% בסדרות השחר לפדיון עד 3 שנים בתשואות של 4.4%-4.9%. החלק הצמוד של התיק לדעתנו צריך להיות כ-50% כאשר רובו צריך להיות באג"חים הממשלתיים המספקים נזילות גבוהה.

30% באג"חים קצרים של עד 3 שנים, 15% באגח"ם ארוכים במח"מ של 13.5 שנה, ו-5% באג"חים קונצרניים בדירוג גבוה הנותנים תשואה עודפת על אגח"ים ממשלתיים באותו מח"מ.

את ה-10% הנותרים ממליץ יקותיאל להשקיע במט"ח באג"חים דולריים בדירוג A‏ ומעלה (לצורך השוואה מדינת ישראל מדורגת A-) למשך חיים של שנתיים. מכשיר הנותן הגנה דולרית עם תשואות מעל 4%.

פסגות אופק

להלן ההמלצה של המחלקה הכלכלית מבית ההשקעות פסגות-אופק:35% מהתיק באג"ח מסוג שחר בינוני, 35% מהתיק באג"ח מסוג צמוד ממשלתי ארוך או אג"ח חברות.

30% מהתיק במניות על פי הפירוט הבא: מתוכם 15% בקרנות באפיק המנייתי המתמחות בחו"ל במדד 25 וביתר. על פי החלוקה הבאה: 5% בתעודת הסל תאלי 25, 1.5% בפסגות אירופה

3% בפסגות יתר, 1.5% בפסגות ארה"ב, 1.5% בפסגות שווקים מתעוררים.

15% במניות. המניות המומלצות על פי בית ההשקעות פסגות אופק הן: טבע, לאומי, פועלים, דיסקונט, כי"ל, בזק, מכתשים אגן, כלל ביטוח, פמס, ריטליקס, נכסים ובניין, גב ים, דלק רכב, אלביט מערכות.

תכלית

מנהל תיקי השקעות, ליאור מהלל, מחברת תכלית דיסקונט העוסקת בייעוץ וניהול השקעות ותעודות סל, מציין כי לאחר עליה נאה במדד ת"א 25 מתחילת שנה נמצא שוק ההון בעמדת המתנה להתבהרות המצב הפוליטי בארץ ולבדיקת השפעות המשך עליית מחירי הנפט על הכלכלה העולמית.

רכיב המניות בהיקף השקעה של כ-20,000 שקל יכלול בעיקר מניות ממדד ת"א 25 אשר עדיין נהנות מביקושים של משקיעים הזרים עם דגש על מניות הבנקים הנדל"ן והכימיה.

בשל העדר פער ריביות (קצרות) בין ישראל לארה"ב אנו מניחים פיחות של לפחות - 2% .לפי הנחה זו שיעור ההחזקה במט"ח (עם חלוקה בין הדולר והסטרלינג) יהיה כ-10,000 שקל ויושקע בתעודות סל על הדולר ועל הסטרלינג (כגון תכלית דולר ותכלית סטרלינג) הנושאות ריביות אטרקטיביות.

עליית מחירי האנרגיה לאחרונה בשילוב פיחות מסויים בדולר תיצור בחודשים הקרובים להערכתנו מדדים חיוביים ולכן כ-35,000 שקל יושקעו באגרות חוב צמודות מדד למשך חיים ממוצע בין 4 ל-6 שנים עם דגש על אגרות החוב הקונצרניות אשר מעניקות תשואה שנתית נטו לפדיון בין 3%-4%.

35,000 שקל יושקעו באגרות החוב השקליות מסוג גילון אשר התשואה השנתית נטו שלהן הינה כ-4% ואשר מעניקות הגנה בעת עליית ריבית בנק ישראל (הצפויה עקב שוויון הריביות מול ארה"ב) באמצעות עדכון התלוש של האגרת.

כלל פיננסים בטוחה

התיק המומלץ כיום ללקוח הממוצע לדעת כלל פיננסים בטוחה הינו תיק בעל חשיפה של כ-20% למניות ו-80% לאפיקים הסולידיים השונים. להלן החלוקה הפנימית המומלצת על ידי כלל פיננסים בטוחה:

כ-20 אלף שקל במניות לפי החלוקה הבאה: 15 אלף שקל במניות מקומיות (השקעה ישירה או באמצעות תעודת סל למשל מבט 100 על מדד הת"א 100) ו-5 אלף שקל במניות בינ"ל, באמצעות קרן נאמנות או תעודת סל גלובליים.

כ-20 אלף שקל באג"ח שקלי במשך חיים ממוצע (תקופת הפידיון המביאה בחשבון את תשלומי הריבית השוטפים של האג"ח) של 1.5. (קצר מאוד) כ-35 אלף שקל באג"ח קונצרני צמוד מדד במח"מ 6.

כ-15 אלף שקל באג"ח ממשלתי צמוד מדד במח"מ 6. כ-10 אלף שקל במט"ח (באמצעות אג"ח בינלאומי של חברות בעלות דירוג גבוה ובמח"מ של עד שנתיים).

בכלל פיננסים בטוחה מסרו כי קרן הנאמנות בטוחה 20 מנוהלת בהתאם להחלטות ועדת ההשקעות של בטוחה, והיתרון בה הוא ניהול מקצועי פיזור נכון בהתאם לשינוי במשק, ובשוק ההון בארץ ובעולם ופתרון בעיית המיסוי הניצבת בפני לקוח הפרטי בסכומי השקעה קטנים

יש לזכור כי בפועל השקעה ישירה בניירות ערך יוצרת בעיה בסכומים קטנים בגלל בעיית הפיזור, עמלות מינימום ברכישת מניות ספציפיות, בעיית המיסוי במקור של הריביות השוטפות המשולמות על ידי אגרות החוב, ובעיית המעקב השוטף והניהול המקצועי.

אגוד

אמיר חייק, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק אגוד, ממליץ לפזר את ההשקעה בתיק לפי האפיקים הבאים: הוא ממליץ על 40% מהתיק באפיק השיקלי. היות ולהערכת בנק אגוד תהליך הורדות הריבית עי בנק ישראל הסתיים ואנו עומדים בפני מגמת עליית ריבית הרי אנו מעדיפים השקעה בשקלים קצרים בעיקר בגילונים הפטורים שהמשקיע בהם מקבל תשואה של ממוצע המקמ ברוטו ללא מס.

באגוד ממליצים להחזיק כ-20% מהתיק במניות. מחצית מזה בארץ ומחצית בחו"ל. בחול מענינים שווקי ארה"ב הודו, יפן והשווקים המתעוררים.

באגוד ממליצים להשקיע בעיקר בתעודות סל. בארה"ב על הנאסד"ק, בהודו באמצעות תעודת הסל ifn ביפן באמצעות תעודת הסל ewj, בשווקים המתעוררים באמצעות תעודת הסל eem.

בתחום המטבעות ממליצים באגוד להשקיע כ-10% מהתיק באפיק הדולרי ברובו. בצמודי מדד ממליצים באגוד להחזיק כ-30% מסך התיק. ניתן באמצעות תוכניות חיסכון צמודות.

הערה: אין לראות בכל האמור לעיל בכתבה זו משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. כל המבקש לבצע פעולת השקעה פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו. הדברים האמורים הובאו על דעת הכותבים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.