העליות בניו יורק התמתנו לקראת הסגירה
מדדי הנאסד"ק והדאו כבר הספיקו לעלות 0.8% במהלך יום מסחר מפתיע. נתוני מאקרו גרועים מצד מחירי הנפט וממד המחירים ליצרן לא הצליחו להטיל צל על המשקיעים. העליות היום הגיעו לאחר יום מסחר קשה אתמול בו ירדו כל המדדים המובילים. הפחד שעליות המחירים של סחורת הנפט מתחילים להשפיע על מחירי המוצר הסופי גררו אתמול את השווקים לירידות.
דו"חות טובים מצד חברות טכנולוגיה מובילות, ומחירי נפט שיורדים זה היום השלישי ברציפות גורמים למשקיעים להתעלם מנתוני מאקרו מדאיגים ולשלוח את המדדים לעליות שערים.
מדד הנאסד"ק סגר בעלייה של 0.38% לשער של 2,145 נקודות. מדד הדאו עלה בשיעור של 0.35% לרמה של 10,550 נקודות.
מחירי הנפט שעלו ביום שישי האחרון למחירי שיא של 67 דולר לחבית נרגעים קצת השבוע. מאז יום שני רושמים המחירים ירידות שערים קלות. התחושה בחלק מבתי ההשקעות הינה כי זהו השקט לפני הסערה הבאה שתשלח את הזהב השחור להסחר במחירים אף גבוהים מאלו של היום. הנפט נסחר סביב רמות מחירים של --- דולר.
ככל הנראה התיקון של היום במחירי הנפט הוא תיקון טכני בלבד. הנתונים שפורסמו מוקדם יותר על ידי הלשכה האמריקנית לאנרגיה לא היו מרגיעים והצביעו על ירידה מדאיגה במלאי הבנזין.
מאקרו אמריקני
נתון חשוב שהתפרסם היום הינו מדד המחירים ליצרן. המדד הראה עלייה של 1% בניגוד לצפי לעלייה של 0.5%. מחירי הליבה עלו ב-0.4% בניגוד לצפי לעלייה של 0.1%. העלייה הבלתי צפוייה מגיעה בעקבות הזינוק במחירי האנרגיה. הנתונים שהתפרסמו מדאיגים מאוד את הסוחרים ומעידים על לחץ אינפלציוני גבוהה מזה שציפו האנליסטים.
היום התפרסם הדו"ח השבועי של הרשות האמריקנית לאנרגיה. הדו"ח הצביעה על צניחה חדה ב-5 מיליון חביות המביאה את מלאי הדלק לרמות מדאיגות. מלאי הנפט הגולמי עלה בשיעור נמוך בהרבה מהמצופה. ברחוב ציפו לעלייה של 1.25 מיליון חביות ואילו בפועל עלה המלאי ב-300 אלף בלבד
אמריקניות במרכז
היולט פאקרד זינקה היום ב-13.08%. החברה דיווחה אמש על שיפור בתוצאות הרבעון הפיסקאלי. הרווח על בסיס GAAP של HP הגיע ברבעון החולף ל-36 סנט למניה (כולל הטבת מס של 3 סנט למניה), בעוד בשווקים צפו לה רווח של 31 סנט למניה בלבד. גם ההכנסות עקפו תחזיות והסתכמו ב-20.8 מיליארד דולר. לרבעון הפיסקאלי הרביעי חוזה כעת HP רווח של 44-47 סנט למניה, לעומת האנליסטים שחוזים לה 43 סנט למניה בלבד.
אפלייד מטיריאלס, עלתה היום ב-6.12%. החברה הציגה אמש לאחר הסגירה דו"חות מרשימים. על אף שענקית ציוד השבבים דיווחה על צניחה חדה של 50% ברווחי הרבעון הפיסקלאי השלישי ל-370 מיליון דולר או 23 סנט למניה, עדיין הצליחה לעקוף את הקונצנזוס בשווקים לרווח של 14 סנט למניה בלבד.
חברת מרק, יצרנית תרופת הויוקס שהורדה מהמדפים לפני מספר חודשים עקב חשש לקשר ישיר בין נתילת התרופה לבעיות לב נמצאת שוב במרכז העניינים. במשפט שמתנהל נגדה טען היום הטובע כי בידו הוכחות, שאותן הציג, כי החברה ידעה על הקשר בין התרופה למחלות לב הרבה לפני שהורדה מהמדפים. מניות החברה עלו היום ב-0.86%.
ישראליות במרכז
וויליפוד פרסמה במהלך יום המסחר את דו"חותיה הרבעוניים. החברה דיווחה כי הרווח הנקי הרבעון עמד על 1.2 מיליון שקלים ושולי הרווח הגולמיים עלו ל-27.7%. החברה מחקה מהספרים 4 מיליון שקלים על פי הערכת הנזקים שנגרמו כתוצאה מקריסת קלאבמארקט. החברה סיימה את יום המסחר בירידה של 3.36%.
ארוטק שהתרסקה ביומיים האחרונים במעל 20% לאחר פרסום דו"חות רבעוניים מאכזבים והורדת צפיות לכניסה לרווחיות מגיעה היום עם קצת חדשות טובות. החברה הודיעה כי על חוזה חדש של 10 מיליון דולר למחלקת ההדמייה ואבטחה שלה. מניות החברה זינקה ב-15.48%.
מאינד זינקה מאז תחילת השבוע בלמעלה מ-8%, בניגוד למגמה בשוק ובמחזורים גבוהים. מניותיה של ספקית הבילינג סיימו בעליה של 1.66%.
אמ-סיסטמס חטפה אתמול הורדת ההמלצה על ידי דויטשה בנק ל"החזק". אמש צנחה המניה ב-4.2%, בעקבות ההמלצה המאכזבת, לאחר שבתחילת השבוע נגעה בשיא של כ-5 שנים בגובה 26.8 דולר. היום סיימה המניה בעלייה של 2.85%.
דלתא גליל נהנתה ביומיים החולפים מסנטימנט חיובי במיוחד, זאת מאז הודעתה על מכירת אחזקת קרן שרה לי בחברה (23%) בלמעלה מ-27 מיליון דולר. מניית החברה עלו היום ב-6.72%.
מניות ענקית הפרמצטביקה טבע עלו היום בשיעור של 2.79%. אתמול הודיעה החברה על אישור סופי של ה-FDA לתרופה נגד דכאון.
טופ אימג' הודיעה היום על חוזה חדש עם חברה גרמנית. חברת Festo AG & Co. KG בחרה ליישם את פתרונות מוצר ה- eFLOW אצלה. טופ אימג' עלתה היום ב-0.97%.
גילת פרסמה מוקדם יותר הודעה על חוזה חדש. החברה חתמה על הסכם עם חברת המדייה VST. בגילת לא ציינו את גודל החוזה. מניות החברה עלו ב-1.82%.
אודיוקודס זינקה היום ב-5.36%. המנייה שמדשדשת כבר למעלה משלושה שבועות לאחר נפילה רציפה של שבועיים עולה היום במחזור גבוהה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
