מס מיותר לא יוחזר

במסגרת תיקון מס' 147 לפקודת מס הכנסה ("הרפורמה השלישית"), שאושר בקריאה שניה ושלישית ע"י חברי הכנסת ביום 25.7.2005 אושרה הקמת "חברת החזקות ישראלית" (מיום 1.1.2006 ואילך), במטרה לעודד משקיעים זרים - גלובליים ואחרים - להתאגד בישראל ולנהל ממנה עסקים בינלאומיים. המחוקק הישראלי קבע על כן שורה של הקלות מס לגבי "חברת החזקות ישראלית" (חברה שתשקיע 50 מליוני ש"ח לפחות בחברות מוחזקות זרות, שעיקר הכנסתן מפעילות עסקית מחוץ לישראל). הטבות המס יינתנו הן ברמת חברת ההחזקות הישראלית (בעיקר פטור ממס בישראל על דיבידנד ועל רווחי הון מאותן חברות זרות, בתנאים מסוימים) והן ברמת המשקיע הזר (5% מס בישראל על דיבידנד שמקורו בחברת החזקות ישראלית). תושב חוץ שהשקיע בחברת החזקות ישראלית ולאחר מכן הפך לתושב ישראל, יהיה זכאי להטבות המס הניתנות לכל עולה חדש, ויחויב במס בשיעור של 5% בלבד בשל דיבידנד שיקבל מחברת החזקות ישראלית בחמש השנים שלאחר עלייתו לישראל. משקיעים בחברת החזקות ישראלית, שהינם תושבי ישראל, יחויבו במס מדי שנה בשנה, על דיבידנד רעיוני שיחושב בהתאם לחלקם היחסי ברווחי החברה (הרווח הרעיוני יופחת בעת המימוש). בדיונים שהתקיימו בפני חברי ועדת הכספים, הסבירו נציגי רשות המיסים כי מתבקשת הטלת מס על דיבידנד רעיוני המיוחס למשקיעים תושבי ישראל, כאמור, שהרי אם לא יעשה כן עלול ההסדר החדש לשמש "מקלט מס" למשקיעים שכאלו. בכל הכבוד, אנו חולקים על הגישה הזו, הן בהיבט העקרוני והן בהיבט היישומי. מההיבט העקרוני, נעיר כי אין מטילים ככלל מס על רווח שלא מומש. יתרה מכך, במקרים הספורים בהם מצא לנכון המחוקק הישראלי להטיל מס על אירוע מס רעיוני (כגון: בסעיף 100א., בסעיף 101 ובסעיף 102 לפקודת מס הכנסה וכן בסעיף 5(ב') לחוק מיסוי המקרקעין) - ניתנה לנישומים האפשרות לדחות את מועד אירוע המס, או לדחות או מועד תשלום המס, לפי הענין. בהיבט היישומי נעיר כי ספק אם מעשי הדבר לצפות מכל משקיע תושב ישראל לדווח ולשלם לפקיד השומה על "חלקו היחסי ברווחים שלא חולקו" (מידע שאינו בהכרח זמין בידי כל משקיע), כל שכן בשל רווחים שמיועדים ספציפית להחזר הלוואות, ו/או לביצוע השקעות נוספות, בידי הקרן. הגרוע מכל, לטעמנו, יתרחש אם המשקיע (הישראלי) יחויב כאמור במס בשל חלקו היחסי ברווח הרעיוני, ובשלב מאוחר יותר תספוג הקרן הפסדים. במקרים כאלו צפוי המשקיע הישראלי להיקלע לעוות מס בוטה ובלתי סביר בעליל, מבלי שתינתן לו אפשרות לקבל מפקיד השומה החזר, בשל המס ששילם ללא כל צורך. אמנם, ניתן להניח כי העלות הרעיונית של ההשקעה (במניות חברת ההחזקות הישראלית) תוגדל בסכום שבגינו חויב המשקיע במס, ובכך יוגדל הפסד ההון במימוש, אך אוי לאותה נחמה. לקינוח נציין כי בעת שהתקיימו הדיונים עם בכירי רשות המסים העלינו טיעונים אלו, ונענינו כי הם אנוסים בעל כרחם "ליישר קו" עם הוראות דומות, שנכללו ברפורמת המס הגדולה (תיקון 132 לפקודה), באשר לחברה נשלטת זרה (חנ"ז). על כך אמרו תלמידי חכמים: "אוי לרשע ואבוי לשכנו".