הקטנת מלאים אגרסיבית הביאה לזינוק ברווח של זוקו
חברת זוקו שילובים, שבשליטת סר ברנרד שרייר, מדווחת הבוקר על שיפור בתוצאות הרבעון השני של השנה. זוקו סיימה רבעון זה עם רווח נקי בסך 2.5 מיליון שקל, לעומת רווח נקי זעום בסך 45 אלף שקל שנרשם ברבעון השני של 2004.
השיפור ברווחיותה של החברה נבע הן מהגדלת ההכנסות והן מהמשך יישומה של תכנית ההתייעלות, במסגרתה קוצצו הוצאותיה השוטפות של החברה, שופרה הגביה מלקוחות, וכן, כאמור, ננקט תהליך אגרסיבי של הקטנת מלאים.
הכנסות החברה טיפסו באותה העת בשיעור של 10.3% לרמה של 124.7 מיליון שקל, בהשוואה ל-113 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בהכנסות נבעה מעליה בשיעור של 5.3% בהכנסות, בעיקר של חטיבות התשתיות והתעשייה, וכן מאיחודה של חברת עוז הידראוליקה, שלא נכללה בתוצאות של המחצית הראשונה של שנת 2004.
בסיכום המחצית הראשונה של שנת 2005 הצליחה זוקו להגדיל את הרווח הנקי ל-4.3 מיליון שקל, לעומת רווח של 3.05 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות החברה טיפסו בתקופה זו בשיעור של 11.7% והסתכמו ב-261.9 מיליון שקל, לעומת כ-234.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2004.
העלייה בהכנסותיה של זוקו באה לידי ביטוי גם בשיפור שיעור הרווח הגולמי של החברה (שהסתכם ברבעון השני של 2005 ב-28.7% מההכנסות, לעומת 25.7% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד) ובשאר סעיפי דו"ח הרווח וההפסד.
תזרים המזומנים של זוקו מפעילות שוטפת הסתכם ברבעון השני של שנת 2005 בכ-44.5 מיליון שקל. עיקר השיפור בתזרים, הסבירה החברה, נבע מהקטנה משמעותית של מלאים שביצעה והיא ממשיכה בתהליך זה גם ברבעון השלישי.
מנכ"ל זוקו, יוסף סמירה, אמר היום, כי "התוצאות משקפות את המשך השיפור בכל המגזרים בהם אנו פועלים ואת הצלחת תכנית ההתייעלות שיישמנו בשורות החברה. כיום אנו שמים דגש רב על השגת רווחיות הולמת בכל המגזרים, ובמקביל על פיתוח מנועי צמיחה חדשים. בין היתר, אנו שוקדים על הגדלת המכירות בתחום התחבורה, בתחום המסננים המיועדים בעיקר לייצוא ובתחום הגנרטורים מבוססי הגז הטבעי, שצפויים להנות מהביקושים הגדלים לתחום זה".
זוקו השלימה לאחרונה את רכישת הפעילות של חברת עוז הידראוליקה תמורת כ-15.8 מיליון שקל, בעיסקה שמומנה בעיקר באמצעות דיווידנד שחילקה עוז. במקביל, חתמה על הסכם למכירת השליטה (82%) בשלד הבורסאי של עוז לקבוצת משקיעים תמורת כ-3 מיליון שקל. העיסקה צפויה להניב לזוקו רווח הון של 1.5 מיליון שקל.
החברה עוסקת ב-4 תחומי פעילות מרכזיים. התחום העיקרי הוא יבוא ושיווק ציוד מכני הנדסי למגזר התשתיות (בעיקר טרקטורים ודחפורים). בתחום זה, בין היתר, מייצגת החברה בישראל את ענקית הציוד הכבד, קטרפילר האמריקנית. התחומים האחרים הם: חלפים ושירות לציוד מכני הנדסי, ציוד וחלפים למגזר התעשייה (גנרטורים, צנרת, מערכות הידראוליות – תחום הכולל את מרבית הפעילות של עוז הידראוליקה), וציוד וחלפים לענף התחבורה (שירות לרכבים כבדים, ייצוג סוכנויות בינלאומיות בישראל, מסננים, חלפי מנוע ועוד). לאחרונה העמיקה החברה את פעילותה בתחום הגנרטורים, לרבות גנרטורים מבוססי גז, וזאת בעקבות המעבר של חלק מהמשק הישראלי לפעילות מבוססת גז טבעי.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
