פולאר תקשורת מגייסת בהנפקה לציבור 100 מ' ש'
פולאר תקשורת, חברה בת (87%) של פולאר השקעות מקבוצת שרם פודים קלנר תגייס בהנפקה לציבור 100 מיליון שקל. הנפקת החברה תכלול אגרות חוב (סטריט), אגרות חוב להמרה ואופציות למניות ולאג"ח. החברה, בניהולו של רימון בן-שאול מייעדת את תמורת הגיוס להשקעות חדשות.
פולאר תקשורת פועלת בהשקעות בתחומי התקשורת, הטכנולוגיה, דפוס דיגיטלי ומדיה. ההשקעות הסחירות העיקריות של החברה כוללות את ניפסון (51%), מאינד (4.5%), סימטרון (33%) ונקסוס (7%). השקעות המדיה של החברה כוללות את רשת נגה, זכיינית ערוץ 2 (36%), יס (8%) ומקסימדיה, שאתמול נמסרה הודעה על מכירה צפויה של כשני שליש ממנה לקבוצת מדיה בינלאומית תמורת כ-5 מיליון דולר.
השקעות הטכנולוגיה של החברה כוללות שלושה תחומים עיקריים: תקשורת, IT, וביוטכנולוגיה. בין האחזקות הבולטות של החברה, שבחלקן צפויים הנפקה או מכירה נכללות: סמרטלינק (15%), דיסקרטיקס (5%), סטורג' (12%) ודי פארם (3%).
השווי הנוכחי בבורסה של החזקותיה הסחירות של החברה מסתכם בכ-270 מיליון שקל, שווי הגבוה בכ-130 מיליון שקל לעומת שווי החזקות אלו בספרי החברה.
בפולאר מספרים, כי בחינת התפתחות השקעותיה של החברה בשלוש השנים האחרונות מראה כי שלוש השקעות חדשות הניבו לחברה רווחים מצטברים של כ-260 מיליון שקל: ההשקעה בניפסון הוחזרה במלואה בתוספת 4 מיליון דולר וכיום שווי אחזקות החברה בה הינו כ-41 מיליון דולר, ההשקעה במאינד (25%) הניבה רווח מצטבר של כ-54 מיליון שקל וההשקעה בנייס (5%) הניבה רווח מצטבר של כ-32 מיליון שקל.
עוד מציינים בחברה, כי הונה העצמי של החברה הסתכם בסוף מארס 2005 בכ-290 מיליון שקל וברבעון השני השנה היא צפויה לרשום רווח לפני מס בסך של כ-107 מיליון שקל ממימוש מניות פרטנר.
המכרז המוסדי של הנפקת החברה מתקיים היום. ההנפקה תכלול כ-63 מיליון שקל ע.נ אגרות חוב צמודות מדד, נושאות ריבית שנתית של 4.25% לפרעון ב-5 תשלומים החל מתום 4 שנים, 40 מיליון שקל ע.נ אגרות חוב להמרה נושאות ריבית שנתית של 3% לפרעון ב-4 תשלומים החל מתום 3 שנים שיוצעו ב-92.5% מערכן והנתנות להמרה ביחס של 16 שקל ע.נ למניה אחת.
ההנפקה תכלול גם 800 אלף כתבי אופציה לאג"ח ו-3 מיליון כתבי אופציה למניות ללא תמורה, לגביהן תינתן התחייבות רכישה: מחיר של 4.5 שקל על ידי החברה לאופציה לאג"ח ומחיר של 2 שקל לאופציה למניות על ידי פולאר השקעות. ניירות הערך מוצעים ביחידות במחיר מינימלי של 1,000 שקל.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.42% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
