הזינוק ברווחי IBM עשוי לדחוף את וול סטריט מעלה
בורסות וול-סטריט עשויות לפתוח את המסחר בירוק. קטליזטור חיובי יתקבל מצד ענקית המחשוב IBM לאחר שדיווחה אמש על זינוק ברווח הנקי. גורם חיובי נוסף לסנטימנט בשווקים יגיע מצד זירת הנפט שם ממשיכים מחירי הזהב השחור לרדת (כעת סובבים סביב 57 דולר).
המסחר יתנהל בציפיה לעדותו של יו"ר הפדרל רזרב, אלן גרניספאן בפני הקונגרס מחר. המשקיעים ינסו לדלות מדבריו רמז בנגוע למדיניות הפד העתידית בכל הנוגע לשיעור הריבית בכלכלה הגדולה בעולם.
כשעה טרם פתיחת המסחר תפורסמנה התחלות הבניה החדשות לחודש יוני. הצפי הוא לעליה קלה בלבד לקצב שנתי של 2.05 מיליון יחידות מקצב שנתי של 2.009 מיליון יחידות בחודש מאי.
במרכז
תוצאות חזקות ל-IBM עשויות לתרום, כאמור, לאוירה החיובית בבורסות התפוח הגדול. ענקית המחשוב הציגה רווח של 1.82 מיליארד דולר או או 1.12 דולר למניה ברבעו החולף, אל מול 1.74 מיליארד או 1.01 דולר למניה ברבעון המקביל - השני של 2004. הכנסות החברה אמנם נפלו ב-4% ל-22.3 מיליארד ד', אך בנטרול השפעת מכירת עסקי ה-PC, הן דווקא צמחו וב-6%.
טרם הפתיחה פרסמה גם ענקית הרכב, פורד את תוצאות הרבעון השני של 2005. הרווח של החברה נפל ל-946 מיליון דולר או 47 סנט למניה, מ-1.17 מיליארד דולר או 57 סנט למניה ברבעון השני של 2004. גם בנטרול הוצאות חד פעמיות הגיע הרווח ל-47 סנט למניה - גבוה ב-14 סנט משחזו לפורד האנליסטים, עובדה שעשויה לסייע למניה להנות מעליות היום הגם הנפילה החדה ברווחיה.
לפורד תצטרפנה לפני השמע הגונג גם ג'ונסון אנד ד ג'ונסון ומריל לינץ' ואחרי המסחר תפרסמנה דו"חותיהן גם מוטורולה, יאהו ואינטל, שתסחר בדריכות רבה לקראת פרסום התוצאות.
במסגרת ההודעות החדשותיות, תרכז עניין היולט פאקרד (HP), שהודיעה היום על כוונתה לקצץ ב-14,500 משרות, מהלך שיביא לחסכון של 1.9 מיליארד דולר.
גל דיווחים גם בישראליות
חברת אבטחת המידע הישראלית, צ'ק פוינט דיווחה היום על רווח של 78 מיליון דולר או 31 סנט למניה - לעומת תחזית ל-30 סנט בלבד. אם לא די בכך, הרי שבנטרול הוצאה חד פעמית הגיע הרווח של החברה ל-32 סנט למניה. המכירות צמחו ב-14% ל-144.6 מיליון דולר - נמוך בכמיליון דולר מהתחזיות.
טבע פרסמה היום תוצאות ראשוניות של מכירת הקופקסון ברבעון החולף. ענקית הפרמצבטיקה הישראלית דיווחה על גידול של 29% במכירות הקופקסון ל-291 מיליון דולר. באירופה נרשמה צמיחה מרשימה עם זינוק של 28%. הקופקסון שמרה על מובילות בעולם. מניות טבע עשויות להנות מהתוצאות.
עוד דיווחה היום על תוצאותיה - חברת רדוור, שהציגה רווח רבעוני של 1 מיליון דולר או 5 סנט למניה - בדיוק כפי שחזתה בתחילת יולי (לאחר שחתכה משמעותית את תחזיותיה) וגבוה בסנט מקונצנזוס תחזיות האנליסטים. הכנסות החברה הגיעו ל-17.5 מיליון דולר - נמוך משחזו לה בשוק.
פאוורדיזיין הרוויחה ברבעו השני של השנה של 800 אלף דולר. המכירות החברה גדלו ב-3.8% והסתכמו ב-10.5 מיליון דולר ברבעון ביחס לעת המקבילה אשתקד.
גם רדויז'ן עתידה לדווח היום ועל פי ההערכות בשוק היא עתידה להציג רווח של 12 סנט למניה ברבעון השני של השנה על הכנסות של 18.1 מיליון דולר (על פי CIBC).
מניות אורכית שהיתה הראשונה לפתוח את עונת הדיווחים אתמול עשויות להמשיך ולרכז את עניין המשקיעים.על אף שהחברה עמדה בתחזיות עם הכנסה של כ-21 מיליון דולר ורווח של כ-21 סנט למניה ואף העלתה את התחזיות ל-2005 להכנסה של 95 מיליון דולר ורווח של 17 מיליון דולר, או דולר למניה, שלחו אותה אמש המשקיעים מטה ובשיעור של למעלה מ-9%.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
