המסע צפונה: הדולר התחזק בעוד 0.17% ל-4.582 שקל
הדולר התחזק היום ב-0.17% ושערו היציג נקבע בגובה 4.582 שקל. במהלך השבוע החולף התחזק הדולר ב-0.96%. האירו נותר היום כמעט ללא שינוי, תוך ירידה מזערית של 0.02% ושערו היציג נקבע בגובה 5.5261 שקל. מדובר בהתחזקות שבועית של 0.97%.
בט"ק, מעריכים בבנק הפועלים, ייתכן המשך הפיחות בשער השקל מול הדולר, כאשר בנוסף להתפתחות המסחר בדולר בשוק הבינלאומי ישפיעו על השקל גם גורמים מקומיים, ובעיקר העצבנות סביב תהליך ההתנתקות וצמצום פער הריביות בין השקל והדולר, לכדי רבע אחוז בלבד. הירידה הצפויה בעקבות זאת באטרקטיביות של ההשקעות הזרות בישראל והנטייה של הציבור להגדיל את היקף החשיפה לדולר כמטבע מקלט, צפויים לתמוך בעליית שער הדולר.
עם זאת, מדגישים בבנק, העלייה בשער הדולר עשויה לעורר מימושי רווחים ולכן הם צופים עלייה ברמת התנודתיות במסחר בשקל.
העולם על פינטוק
ירון וייס יודע לספר, כי הדולר ממשיך להיסחר בתנודתיות ובטווחים צרים למול העיקריים. נראה, הוא אומר, כי העלאות הריבית המדודות של ה-FED ימשיכו גם בעתיד הקרוב ועל כן הדולר מתחזק.
כלכלנים טוענים שמה שמונע נכון לעכשיו מהאירו/דולר לשבור שוב את רמת ה-1.2000 הוא עצם היותה של הכלכלה האירופאית במבחן צמיחה או האטה. נתונים מעורבים במהלך השבוע האחרון הם המשפיעים על הנחה זו. אמש אמר נשיא ארה"ב, בוש, כי בועידת ה-G8 בשבוע הבא תידון, בין השאר, סוגיות שערי המטבע. סביר להניח כי בוש התכוון בעיקר לסוגיית הניוד של היואן הסיני.
היום פורסמו מספר נתונים טובים באירופה ואנגליה. מדד מנהלי הרכש של איטליה עלה ל-49.4 לאחר ציפיות נמוכות יותר. האבטלה בגוש האירו נשארה על שיעור של 8.80% לאחר צפי ל-8.90%. גם מדד מנהלי הרכש באנגליה עלה מעל הציפיות לרמה של 49.60.
בהמשך היום צפויים להתפרסם בארה"ב סקר מישיגן ולעלות באופן מהותי לרמה של 94.8. גם סקר ה-ISM צפוי לרכז עיניין מיוחד ולעלות לרמה של 51.5. נראה כי אם אכן יפתיעו נתונים אלו יתחדשו קניות הדולרים ביתר אינטנסיביות ורמת התמיכה של האירו/דולר ב-1.2000 תעמוד במבחן נוסף.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
