המסע צפונה: הדולר התחזק בעוד 0.17% ל-4.582 שקל

האירו נותר כמעט לל"ש - 5.5261 ש'. מדובר בהתחזקות שבועית של כ-1% בדולר ובאירו אל מול המטבע הישראלי. פועלים: ייתכן המשך פיחות בשקל אבל גם: התחזקות הדולר עשויה לעורר מימושי רווחים ולכן צפויה עלייה בתנודתיות
שרון שפורר |

הדולר התחזק היום ב-0.17% ושערו היציג נקבע בגובה 4.582 שקל. במהלך השבוע החולף התחזק הדולר ב-0.96%. האירו נותר היום כמעט ללא שינוי, תוך ירידה מזערית של 0.02% ושערו היציג נקבע בגובה 5.5261 שקל. מדובר בהתחזקות שבועית של 0.97%.

בט"ק, מעריכים בבנק הפועלים, ייתכן המשך הפיחות בשער השקל מול הדולר, כאשר בנוסף להתפתחות המסחר בדולר בשוק הבינלאומי ישפיעו על השקל גם גורמים מקומיים, ובעיקר העצבנות סביב תהליך ההתנתקות וצמצום פער הריביות בין השקל והדולר, לכדי רבע אחוז בלבד. הירידה הצפויה בעקבות זאת באטרקטיביות של ההשקעות הזרות בישראל והנטייה של הציבור להגדיל את היקף החשיפה לדולר כמטבע מקלט, צפויים לתמוך בעליית שער הדולר.

עם זאת, מדגישים בבנק, העלייה בשער הדולר עשויה לעורר מימושי רווחים ולכן הם צופים עלייה ברמת התנודתיות במסחר בשקל.

העולם על פינטוק

ירון וייס יודע לספר, כי הדולר ממשיך להיסחר בתנודתיות ובטווחים צרים למול העיקריים. נראה, הוא אומר, כי העלאות הריבית המדודות של ה-FED ימשיכו גם בעתיד הקרוב ועל כן הדולר מתחזק.

כלכלנים טוענים שמה שמונע נכון לעכשיו מהאירו/דולר לשבור שוב את רמת ה-1.2000 הוא עצם היותה של הכלכלה האירופאית במבחן צמיחה או האטה. נתונים מעורבים במהלך השבוע האחרון הם המשפיעים על הנחה זו. אמש אמר נשיא ארה"ב, בוש, כי בועידת ה-G8 בשבוע הבא תידון, בין השאר, סוגיות שערי המטבע. סביר להניח כי בוש התכוון בעיקר לסוגיית הניוד של היואן הסיני.

היום פורסמו מספר נתונים טובים באירופה ואנגליה. מדד מנהלי הרכש של איטליה עלה ל-49.4 לאחר ציפיות נמוכות יותר. האבטלה בגוש האירו נשארה על שיעור של 8.80% לאחר צפי ל-8.90%. גם מדד מנהלי הרכש באנגליה עלה מעל הציפיות לרמה של 49.60.

בהמשך היום צפויים להתפרסם בארה"ב סקר מישיגן ולעלות באופן מהותי לרמה של 94.8. גם סקר ה-ISM צפוי לרכז עיניין מיוחד ולעלות לרמה של 51.5. נראה כי אם אכן יפתיעו נתונים אלו יתחדשו קניות הדולרים ביתר אינטנסיביות ורמת התמיכה של האירו/דולר ב-1.2000 תעמוד במבחן נוסף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.