המסע צפונה: הדולר התחזק בעוד 0.17% ל-4.582 שקל
הדולר התחזק היום ב-0.17% ושערו היציג נקבע בגובה 4.582 שקל. במהלך השבוע החולף התחזק הדולר ב-0.96%. האירו נותר היום כמעט ללא שינוי, תוך ירידה מזערית של 0.02% ושערו היציג נקבע בגובה 5.5261 שקל. מדובר בהתחזקות שבועית של 0.97%.
בט"ק, מעריכים בבנק הפועלים, ייתכן המשך הפיחות בשער השקל מול הדולר, כאשר בנוסף להתפתחות המסחר בדולר בשוק הבינלאומי ישפיעו על השקל גם גורמים מקומיים, ובעיקר העצבנות סביב תהליך ההתנתקות וצמצום פער הריביות בין השקל והדולר, לכדי רבע אחוז בלבד. הירידה הצפויה בעקבות זאת באטרקטיביות של ההשקעות הזרות בישראל והנטייה של הציבור להגדיל את היקף החשיפה לדולר כמטבע מקלט, צפויים לתמוך בעליית שער הדולר.
עם זאת, מדגישים בבנק, העלייה בשער הדולר עשויה לעורר מימושי רווחים ולכן הם צופים עלייה ברמת התנודתיות במסחר בשקל.
העולם על פינטוק
ירון וייס יודע לספר, כי הדולר ממשיך להיסחר בתנודתיות ובטווחים צרים למול העיקריים. נראה, הוא אומר, כי העלאות הריבית המדודות של ה-FED ימשיכו גם בעתיד הקרוב ועל כן הדולר מתחזק.
כלכלנים טוענים שמה שמונע נכון לעכשיו מהאירו/דולר לשבור שוב את רמת ה-1.2000 הוא עצם היותה של הכלכלה האירופאית במבחן צמיחה או האטה. נתונים מעורבים במהלך השבוע האחרון הם המשפיעים על הנחה זו. אמש אמר נשיא ארה"ב, בוש, כי בועידת ה-G8 בשבוע הבא תידון, בין השאר, סוגיות שערי המטבע. סביר להניח כי בוש התכוון בעיקר לסוגיית הניוד של היואן הסיני.
היום פורסמו מספר נתונים טובים באירופה ואנגליה. מדד מנהלי הרכש של איטליה עלה ל-49.4 לאחר ציפיות נמוכות יותר. האבטלה בגוש האירו נשארה על שיעור של 8.80% לאחר צפי ל-8.90%. גם מדד מנהלי הרכש באנגליה עלה מעל הציפיות לרמה של 49.60.
בהמשך היום צפויים להתפרסם בארה"ב סקר מישיגן ולעלות באופן מהותי לרמה של 94.8. גם סקר ה-ISM צפוי לרכז עיניין מיוחד ולעלות לרמה של 51.5. נראה כי אם אכן יפתיעו נתונים אלו יתחדשו קניות הדולרים ביתר אינטנסיביות ורמת התמיכה של האירו/דולר ב-1.2000 תעמוד במבחן נוסף.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
