המסע צפונה: הדולר התחזק בעוד 0.17% ל-4.582 שקל
הדולר התחזק היום ב-0.17% ושערו היציג נקבע בגובה 4.582 שקל. במהלך השבוע החולף התחזק הדולר ב-0.96%. האירו נותר היום כמעט ללא שינוי, תוך ירידה מזערית של 0.02% ושערו היציג נקבע בגובה 5.5261 שקל. מדובר בהתחזקות שבועית של 0.97%.
בט"ק, מעריכים בבנק הפועלים, ייתכן המשך הפיחות בשער השקל מול הדולר, כאשר בנוסף להתפתחות המסחר בדולר בשוק הבינלאומי ישפיעו על השקל גם גורמים מקומיים, ובעיקר העצבנות סביב תהליך ההתנתקות וצמצום פער הריביות בין השקל והדולר, לכדי רבע אחוז בלבד. הירידה הצפויה בעקבות זאת באטרקטיביות של ההשקעות הזרות בישראל והנטייה של הציבור להגדיל את היקף החשיפה לדולר כמטבע מקלט, צפויים לתמוך בעליית שער הדולר.
עם זאת, מדגישים בבנק, העלייה בשער הדולר עשויה לעורר מימושי רווחים ולכן הם צופים עלייה ברמת התנודתיות במסחר בשקל.
העולם על פינטוק
ירון וייס יודע לספר, כי הדולר ממשיך להיסחר בתנודתיות ובטווחים צרים למול העיקריים. נראה, הוא אומר, כי העלאות הריבית המדודות של ה-FED ימשיכו גם בעתיד הקרוב ועל כן הדולר מתחזק.
כלכלנים טוענים שמה שמונע נכון לעכשיו מהאירו/דולר לשבור שוב את רמת ה-1.2000 הוא עצם היותה של הכלכלה האירופאית במבחן צמיחה או האטה. נתונים מעורבים במהלך השבוע האחרון הם המשפיעים על הנחה זו. אמש אמר נשיא ארה"ב, בוש, כי בועידת ה-G8 בשבוע הבא תידון, בין השאר, סוגיות שערי המטבע. סביר להניח כי בוש התכוון בעיקר לסוגיית הניוד של היואן הסיני.
היום פורסמו מספר נתונים טובים באירופה ואנגליה. מדד מנהלי הרכש של איטליה עלה ל-49.4 לאחר ציפיות נמוכות יותר. האבטלה בגוש האירו נשארה על שיעור של 8.80% לאחר צפי ל-8.90%. גם מדד מנהלי הרכש באנגליה עלה מעל הציפיות לרמה של 49.60.
בהמשך היום צפויים להתפרסם בארה"ב סקר מישיגן ולעלות באופן מהותי לרמה של 94.8. גם סקר ה-ISM צפוי לרכז עיניין מיוחד ולעלות לרמה של 51.5. נראה כי אם אכן יפתיעו נתונים אלו יתחדשו קניות הדולרים ביתר אינטנסיביות ורמת התמיכה של האירו/דולר ב-1.2000 תעמוד במבחן נוסף.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
