רציו פטרוליום: פוטנציאל ל-900 מיליון חביות נפט בסורינאם
שותפות רציו פטרול יהש 1.11% פרסמה דו"ח הערכת משאבים פרוספקטיביים לבלוק 47 בסורינאם, עם פוטנציאל מצטבר של כ-900 מיליון חביות נפט בהסתברות של כ-30%.
במסגרת דו"ח הערכת המשאבים שהוכן על-ידי חברת NSAI, מעריך עתודות מוסמך ובלתי תלוי, שנערך על בסיס תוצאות סקר D3 בשטח כולל של 3,300 קמ"ר, מדווחת רציו על פוטנציאל פרוספקטיבי משמעותי. הדוח מציג 3 פרוספקטים, שכל אחד מהם בעל הסתברויות גיאולוגיות להצלחה של מעל ל-30%, ופוטנציאל מצטבר של למעלה מ-900 מיליון חביות נפט, כך מדווחת החברה.
בלוק 47 בסורינאם משתרע על שטח כולל של 2,350 קמ"ר בעומק מים של 1,300-3,000 מטר. רציו פטרוליום מחזיקה 20% מהזכויות בבלוק. TULLOW, מפעילת הרישיון, מחזיקה 50% ו-PLUSPETROL מחזיקה 30%.
- ענקית הנפט הסעודית ארמקו שוקלת מכירת נכסים ב-10 מיליארד דולר
- הדפדפן שנרכש ב-4.2 מיליארד דולר ומה קרה היום לפני 52 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בשלב זה של הפעילות בבלוק הם, בעיקר, הסיכון כי לא יהיה ממצא של הידרוקרבונים בקידוח או שהממצא יהיה קטן מכפי שהוערך, איכות המאגרים בבלוק ואמינותם אשר בשלב זה אינם ידועים, וסיכונים נוספים הכרוכים בהמשך התהליך, בהם סיכונים טכניים-תפעוליים לרבות סיכון לתקלות בפעולות הקדיחה, הלוגים החשמליים ומבחני ההפקה ככל שיהיו. במידה שהפעולות הטכניות-תפעוליות יושלמו ללא תקלות, הסיכונים בהמשך התהליך הנדרש להגעה לממצא מסחרי הם, בין היתר, שנקבוביות ומוליכות שכבות המטרה לא יהיו מספקות על מנת לאפשר זרימה או זרימה בספיקה בעלת משמעות מסחרית, חדירה של מים שלא תאפשר הפקה כלכלית ועוד.
איתי רפאל, מנכ"ל רציו פטרוליום: "פוטנציאל המשאבים בבלוק 47 כפי שעולה מהדוח של NSAI מרשים מאוד. החלטה להתקדם לקידוח בבלוק 47 בסורינאם, היא בהתאם לאסטרטגיה של רציו פטרוליום להרחבת הפעילות באגן גיאנה-סורינאם".
- 7.איתי טביב 26/12/2020 07:16הגב לתגובה זוהחברה הבינה שהיא לא מבינה. ארבעת העובדים המסכנים של החברה מושכים משכורות. הבלוק הסורינאם בכלל בצד הלא נכון של האגן, אפילו נובללא רצו
- 6.ימשיכו לשחק איתה עד הקידוח בגינאה. (ל"ת)בא 01/07/2019 13:27הגב לתגובה זו
- 5.בא 01/07/2019 13:15הגב לתגובה זומניות .כבר גילו שם המון נפט בבלוק סמוך .זה עונה על הדרישה הראשונה .שהיא גילוי נפט משמעותי באותו איזור.
- 4.אביעד 01/07/2019 11:41הגב לתגובה זופוטנציאל ל מליארדי חביות עם שותפויות בסדר גודל של בוא נאמר אפל של האנרגיה כמו אקסון הס טולו לסבלניים בלבד
- 3.מילים מילים הבטחות הבטחות ללא תמורה (ל"ת)קרקר 01/07/2019 11:23הגב לתגובה זו
- 2.YL 01/07/2019 11:06הגב לתגובה זוהאמת לא חובה לגלות נפט להנהלה מספיק לקבל 6/7 אחוז מ ההנפקה בכל פעם ש יש סיפור חדש נכון להיום הדבר הרציני ביותר זה השותפות עם אקסון ב גינאה אבל עוד חזון למועד עד קבלת ה טיפת נפט הראשונה
- 1.היא שייכת 01/07/2019 10:28הגב לתגובה זושכל הזמן יורדת איזה יופי
נפט אסדה ירידות סערה (נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI)"בטווח הארוך מחירי הנפט צריכים להיות סביב 30-40 דולר לחבית"
האם הסרת האמברגו על הנפט הרוסי תוביל לירידת מחירים? איך ונצואלה עשויה להשפיע על מחירי הנפט ? שוחחנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות כדי להבין את המגמות לטווח הארוך והקצר ואת הגורמים המשפיעים על מחירי הנפט
מחירי הנפט ירדו לשפל של חודש, על רקע הציפיה להסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה, בהובלת טראמפ, שעשוי להסיר חלק מהאיומים על היצע הנפט הגלובלי. עם זאת, לצד החדשות על נכונותו של זלנסקי לשקול את הצעת השלום של ארה"ב, פורסמו בסוף השבוע שעבר ידיעות על חידוש הסנקציות על שתי חברות ענק רוסיות (רוזנפט ולוקאויל), במטרה להגביל את ייצוא הנפט ובהתאם, את הכנסותיה של רוסיה.
בנוסף, ארה"ב הכריזה גם על הרחבת הסנקציות על איראן והכנסת מיכליות נפט נוספות לרשימת החרם.
במקביל, שוק הנפט נמצא בדרכו לעודף היצע משמעותי גם ללא דרמות גיאופוליטיות. ייצור הנפט בארה"ב ממשיך לעלות לשיאים חדשים, כאשר ההערכה היא שההפקה בפועל קרובה ל-14 מיליון חביות ביום והיא גבוהה יותר מההערכות הרשמיות. גם באופק+ ובמדינות מחוץ לארגון הייצור עולה, בדיוק בתקופה שבה הביקוש הגלובלי מתמתן והדולר מתחזק והופך את הנפט ליקר יותר לרוכשים בעולם. התוצאה המצטברת היא לחץ מחירים משמעותי: בשבוע האחרון ירד ה-WTI ב-3.4% והברנט ב-2.8%, והמגמה צפויה להתחזק.
וכך, למעט פיק קצר, שנבע מההשפעה העולמית של מלחמת "עם כלביא", אנחנו רואים מגמה של ירידת מחירי הנפט בעולם החל מתחילת כהונתו של טראמפ. טראמפ, להבדיל מאופק+ למשל, מעוניין במחירי נפט נמוכים, היות ולמרות שארה"ב היא יצרנית נפט גדולה, היא עדיין מייבאת נפט וצרכי האנרגיה שלה רק עולים ועולים.בנוסף, לפני כשלושה שבועות, מורגן סטנלי העלה את תחזיתו למחיר חבית נפט מסוג ברנט במחצית הראשונה של 2026 ל-60 דולר, לעומת תחזית קודמת שעמדה על 57.5 דולר לחבית. העדכון בתחזית הגיע זמן קצר לאחר הודעת אופ"ק+ על עצירה זמנית של תוכנית העלאת התפוקה לרבעון הראשון של 2026, בעצירה ראשונה מאז שהקבוצה החלה להשיב לשוק את ההיצע שהופסק באפריל.
דיברנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות, לשמוע על המגמות והגורמים שמשפיעים לטווח הקצר והארוך:
- ענקית הנפט הסעודית ארמקו שוקלת מכירת נכסים ב-10 מיליארד דולר
- הדפדפן שנרכש ב-4.2 מיליארד דולר ומה קרה היום לפני 52 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בטווח הארוך אני חושב שמחירי הנפט צריכים להיות סביב ה-30-40 דולר לחבית. עם זאת, כמות הגורמים שמשפיעה על מחירי הנפט היא כמעט אינסופית. למשל, דולר חזק דוחף את המחירים כלפי מטה, אבל בו בזמן מתיחות גיאו-פוליטית יכולה לדחוף את המחירים כלפי מעלה, וכן מדיניות של אופק+ או העלאת ריבית. כל הגורמים הללו מתרחשים במקביל, וקשה עד בלתי אפשרי לחזות התפתחויות לטווח הארוך ולאיזה אירוע תהיה השפעה רבה יותר.
קרן העושר מעבירה כספים לפרויקטים באנרגיה מתחדשת ב-386 מיליון שקל
משרד האנרגיה והתשתיות העביר היום 385.5 מיליון שקל לפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת. מדובר בכספים שהצטברו בקרן העושר שמקבלת תמלוגים מקידוחי הגז. על פי משרד האנרגיה הכספים יעברו בפרויקטים אסטרטגיים לקידום יעדי האנרגיות המתחדשות, חיזוק הביטחון האנרגטי, ועידוד הצמיחה והתעסוקה במשק. ההצעה גובשה לאחר עבודות מטה, דיונים ובירור צרכי המשק, לצד הצעות שעלו מתוך משק האנרגיה, והיא מבקשת לממש את המחויבות להקצאת משאבים כלכליים, חברתיים וחינוכיים כפי שנקבע בחוק הקרן לאזרחי ישראל.
הקצאת התקציב לפרוייקטים לקידום אנרגיות מתחדשות ומו"פ עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, שכן בחוק נקבע כי סכום ההקצאה השנתי ישמש מדי שנה להקצאות למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, לקידום המו"פ בישראל בכלל ובפרט "הסכום המוקצה למחקר ופיתוח, וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה". מתוקף תפקידו וכמי שמוביל את משק האנרגיה של ישראל, ותוך מימוש תכלית ייעוד הקרן, המשרד מבקש כאמור להקצות כעת חלק מהכספים לפרויקטים אסטרטגיים לקידום תחום האנרגיות המתחדשות והמו"פ בתחום. זאת תוך ביסוס עצמאות אנרגטית, צמיחה טכנולוגית וכלכלית והשאת תועלת ישירה לציבור.
לאור מטרות הקרן והצורך בהגדלת ההשקעה באנרגיות מתחדשות, ובהתאם לחשיבות המחקר והפיתוח בתחומי האנרגיה, גיבש המשרד שורה של פרויקטים אסטרטגיים:
1. קידום אנרגיות מתחדשות ומו”פ בים (BlueTech) - יצירת תשתית מידע, כלים ותמיכה לפיתוח אנרגיות מתחדשות בים, לרבות תמיכה בחדשנות וביזמים בתחום בלו-טק אנרגיה: תקציב של 50 מיליון ש”ח.
- קרן העושר של נורווגיה יוצאת מההשקעות בפז; האם היא בדרך לצאת מהשקעות ישראליות נוספות?
- קרן העושר של נורבגיה הפסידה 40 מיליארד דולר ברבעון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2. תוכנית מו”פ לחמש שנים לתמיכה בטכנולוגיות בשלבי TRL (רמת בשלות טכנולוגית) גבוהים - גישור על הפער שבין פיתוח מתקדם של טכנולוגיות אנרגיה חדשניות לבין הדגמתם בשוק: תקציב של 150 מיליון ש”ח לחמש שנים.
