דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

קנס של 700,000 שקל לישראכרט בשל שימוש בטכנולוגיה לזיהוי ואימות חזותיים מרחוק

החברה השתמשה בטכנולוגיה לפתיחת חשבון מקוון, ללא קבלת היתר מהפיקוח על הבנקים
דור עצמון | (1)
נושאים בכתבה דניאל חחיאשוילי

בבדיקת הפיקוח על הבנקים עלה, כי חברת ישראכרט עושה שימוש בטכנולוגיה לזיהוי ואימות חזותיים מרחוק, לצורך פתיחת חשבון מקוון לצורך מתן הלוואות ולצורך מתן שירותי סליקה לעוסקים מורשים, מבלי שהודיעה לפיקוח על הבנקים כנדרש בסעיף  76 להוראת ניהול בנקאי תקין 367 וממילא מבלי שקיבלה אישורו, כאמור בהוראה. לאור זאת, החליט הפיקוח על הבנקים להטיל על חברת ישראכרט עיצום כספי בסך 700,000 ₪ .

 

הפיקוח על הבנקים רואה חשיבות רבה בשימוש בעולם הבנקאות באמצעים דיגיטליים חדשניים ובטכנולוגיה מתקדמת, תוך בקרות נאותות למניעת ניצול הטכנולוגיה לביצוע הונאות, התחזות, ועמידה בחוקים המוטמעים בתהליכי העבודה בעולם שאינו מקוון, לרבות עמידה בצו איסור הלבנת הון וקיום תיעוד נאות.   

לצורך כך, ומתוך מטרה ורצון לפשט את תהליך הזיהוי והאימות בפתיחת חשבון מקוון ככל שניתן, קידם הפיקוח על הבנקים בשנת 2018 תיקון להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 367 "בנקאות בתקשורת", בנושא פתיחת חשבון מקוון המאפשר לתאגידים הבנקאיים פתיחת חשבונות מקוונים תוך שימוש בטכנולוגיה לזיהוי ואימות חזותיים מרחוק, בכפוף לבקרות מתאימות ובאישור מראש של הפיקוח על הבנקים לקיום הפעילות, לאחר וידוא כי מתקיימות הבקרות והעמידה בחוקים כאמור. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא נשאר לי כסף, לקחתי הלוואה בשיעור 30% תודה רבה ישרכאר (ל"ת)
    נוכל 23/05/2024 21:46
    הגב לתגובה זו
כסףכסף

האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי

הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי

זיו וולף |
נושאים בכתבה תכנון פיננסי

לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים  הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.

בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.

העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו. 

המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד

בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.

האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.  

כסףכסף

האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי

הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי

זיו וולף |
נושאים בכתבה תכנון פיננסי

לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים  הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.

בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.

העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו. 

המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד

בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.

האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.