דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

קנס של 700,000 שקל לישראכרט בשל שימוש בטכנולוגיה לזיהוי ואימות חזותיים מרחוק

החברה השתמשה בטכנולוגיה לפתיחת חשבון מקוון, ללא קבלת היתר מהפיקוח על הבנקים
דור עצמון | (1)
נושאים בכתבה דניאל חחיאשוילי

בבדיקת הפיקוח על הבנקים עלה, כי חברת ישראכרט עושה שימוש בטכנולוגיה לזיהוי ואימות חזותיים מרחוק, לצורך פתיחת חשבון מקוון לצורך מתן הלוואות ולצורך מתן שירותי סליקה לעוסקים מורשים, מבלי שהודיעה לפיקוח על הבנקים כנדרש בסעיף  76 להוראת ניהול בנקאי תקין 367 וממילא מבלי שקיבלה אישורו, כאמור בהוראה. לאור זאת, החליט הפיקוח על הבנקים להטיל על חברת ישראכרט עיצום כספי בסך 700,000 ₪ .

 

הפיקוח על הבנקים רואה חשיבות רבה בשימוש בעולם הבנקאות באמצעים דיגיטליים חדשניים ובטכנולוגיה מתקדמת, תוך בקרות נאותות למניעת ניצול הטכנולוגיה לביצוע הונאות, התחזות, ועמידה בחוקים המוטמעים בתהליכי העבודה בעולם שאינו מקוון, לרבות עמידה בצו איסור הלבנת הון וקיום תיעוד נאות.   

לצורך כך, ומתוך מטרה ורצון לפשט את תהליך הזיהוי והאימות בפתיחת חשבון מקוון ככל שניתן, קידם הפיקוח על הבנקים בשנת 2018 תיקון להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 367 "בנקאות בתקשורת", בנושא פתיחת חשבון מקוון המאפשר לתאגידים הבנקאיים פתיחת חשבונות מקוונים תוך שימוש בטכנולוגיה לזיהוי ואימות חזותיים מרחוק, בכפוף לבקרות מתאימות ובאישור מראש של הפיקוח על הבנקים לקיום הפעילות, לאחר וידוא כי מתקיימות הבקרות והעמידה בחוקים כאמור. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא נשאר לי כסף, לקחתי הלוואה בשיעור 30% תודה רבה ישרכאר (ל"ת)
    נוכל 23/05/2024 21:46
    הגב לתגובה זו
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.