גילעד אלטשולר
צילום: תמר מצפי
דירוג קרנות הפנסיה

אלטשולר שחם ממשיך להוביל בדירוג איכות השירות בקרנות הפנסיה

במקום השני - הפניקס, השלישית היא כלל. במקום האחרון - מיטב דש שדווקא נמצאת במקום טוב בתשואות
נתנאל אריאל | (7)

בית ההשקעות אלטשולר שחם גמל מוביל גם השנה בשירות ללקוחות מבין קרנות הפנסיה. בכך שומר בית ההשקעות על מיקומו מ-2019. מי שעולה למקום השני היא חברת הפניקס, על חשבונה של כלל שיורדת למקום השלישי. כך עולה ממדד השירות של קרנות הפנסיה לשנת 2020 שמפרסמת רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון.

באופן כללי, השנה השתפר איכות השירות בענפי החיסכון הפנסיוני, למרות התנודות בשווקים בשנת 2020 ומשבר הקורונה שהביא עימו מעבר אל מתן שירות מרחוק ע"י הגופים המוסדיים.

מי שמציגים קפיצה משמעותית באיכות השירות הם מגדל, הלמן אלדובי ופסגות, כאשר בעקבות השיפור הלמן אלדובי יוצא מהמקום האחרון, פסגות שומרת על המקום השני מהסוף. מנורה שמרה על מקומה באמצע הטבלה, שיפרה את השירות שלה אך פחות מהאחרים.

אך מי שמידרדר למקום האחרון הוא בית ההשקעות מיטב דש, וצריך לומר - פסגות והלמן אלדובי נרכשו לאחרונה כך שלמעשה מיטב דש נשארת לבד בתחתית ותצטרך לשפר את הדירוג כדי להתקדם מעלה.

רק נציין כי התשואות של מיטב טובות בשנים האחרונות כך שלא ברור שהיא באמת צריכה לדאוג.

מקור: רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון

הביצועים של קרנות הפנסיה במחצית הראשונה של השנה במסלול עד גיל 50:

מי שמובילה במחצית הראשונה של השנה את הביצועים בקרנות הפנסיה היא הפניקס עם תשואה של 9.84%, אחריה מנורה עם 9.68%, השלישית היא מיטב דש עם 9.41%. הרביעית היא כלל עם 9.41%, אחר כך פסגות עם 8.93%, מגדל היא השישית עם 8.79%, מיד אחרי אלשטולר שחם עם 8.78%, והראל סוגרת את הטבלה עם 8.12%.

 

בתגובה לנתונים אומרת מיטל ברנע, סמנכ"ל שירות לקוחות גמל ופנסיה, אלטשולר שחם: "אנו גאים לקטוף את המקום הראשון במדד השירות, זו השנה השנייה ברציפות. מתן שירות איכותי ויעיל הוא יעד מרכזי ששמנו לעצמנו, וכעת אנו זוכים לקצור את הפירות. זכייה זו היא תוצאה של עבודה מאומצת, ראייה לטווח הארוך ושיתוף פעולה מוצלח בין הגורמים השונים בארגון. הזכייה היא לא נקודת הסיום אלא רק ההתחלה, מכאן נמשיך לחדש, להתייעל ולהציע ללקוחותינו ולשותפינו העסקיים שירות איכותי ברמה הגבוהה ביותר".

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שקר וכזב 10/09/2021 23:20
    הגב לתגובה זו
    תנסו להשיג אותם ולדבר עם נציג ,משימה בלתי אפשרית
  • 6.
    מזועזע 04/09/2021 12:50
    הגב לתגובה זו
    יגלגלו אותכם מאחד לשני - לא יזוז כלום ברחתי
  • 5.
    באיזה עולם אתם חיים? שירות זוועה (ל"ת)
    דניאל 30/08/2021 10:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שירות ליגה. סין תעלה וגם התשואות יעלו (ל"ת)
    רועי 30/08/2021 03:09
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שי 30/08/2021 01:17
    הגב לתגובה זו
    אז עכשיו מבלבלים את השכל על שירות?
  • 2.
    סין 29/08/2021 22:58
    הגב לתגובה זו
    הורידה את אלטשולר
  • 1.
    אנונימי 29/08/2021 20:31
    הגב לתגובה זו
    שרות על הפנים!!!
הלוואה
צילום: Freepik

האם "הלוואה לכל מטרה" היא גלגל הצלה או הדרך המהירה לאבד את הבית?

בנק ישראל מקבע את ההקלות במינוף הנכס, והישראלים נוהרים להלוואות על חשבון הבית כדי לשרוד את יוקר המחיה. האם מדובר בפתרון רציונלי לחובות יקרים, או בסיכון לנכס היקר ביותר שלנו?

ענת גלעד |
ההודעה של בנק ישראל על קיבוע ההקלות במימון ועדכון אופן חישוב שווי הנכס סימנה את סופה של תקופת "הוראות השעה" ותחילתה של מציאות פיננסית חדשה. מה שהחל כצעד זמני בתקופות משבר, הפך כעת לנורמה קבועה: היכולת למנף את דירת המגורים עד ל-70% משוויה לצורך הלוואה לכל מטרה. 

במציאות שבה האינפלציה דוהרת, יוקר המחיה מרקיע שחקים והריביות בכרטיסי האשראי נוסקות לשיאים חדשים, משקי הבית בישראל כבר מזמן "מנזילים" את הקירות שלהם כדי לשרוד את החודש, מאחדים חובות יקרים לתוך המשכנתא ומחפשים אוויר לנשימה. אך מאחורי ההחזרים המפתים, מסתתרת מציאות מורכבת של מינוף יתר וסיכון גובר לנכס היקר ביותר של המשפחה הישראלית.

המתמטיקה של השעבוד: 7% מול 16%

ההחלטה להפוך את האפשרות לנטילת הלוואה לכל מטרה עד שיעור של 70% משווי הנכס להוראה קבועה משנה את כללי המשחק בשוק האשראי. בעבר השעבוד לצורך הלוואה שאינה משכנתא היה מוגבל ל-50% משווי הדירה. ההקלה הזמנית, שהחלה בסוף 2023 בעקבות פרוץ המלחמה, אפשרה הרחבה ל-70% עם תקרה של 200 אלף שקל מעל רף ה-50%. כעת, הקיבוע הופך את זה לנורמה, אך כולל מגבלות נוספות כמו חישוב יחס החזר כולל מההכנסה הפנויה. זאת, על רקע עלייה בתיק האשראי.

מתחילת 2022 ועד מחצית 2025, תיק ההלוואות לכל מטרה בשעבוד נכס עלה ב-33% והגיע ל-34 מיליארד שקל. ההודעה האחרונה מאותתת לציבור שהכלי הזה לגיטימי, לא זמני בלבד. בפועל, הציבור כבר מאמץ את האופציה. מתחילת 2025 נטלו משקי בית הלוואות משלימות מגובות דירה, המסווגות כהלוואות שלא למטרת מגורים, בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל. 

בנובמבר 2025 לבדו נלקחו הלוואות כאלה ב-622 מיליון שקל, עלייה של כ-15% לעומת נובמבר 2024. קצב הנטילה הזה משקף שינוי בהתנהגות הפיננסית, בעיקר בקרב משפחות עם נכסים קיימים שמחפשות נזילות. בספטמבר 2025, למשל, היקף המשכנתאות הכולל חצה 64 מיליארד שקל, עם עלייה של 16.4% מתחילת השנה, וחלק ניכר מזה כולל הלוואות משלימות. הסיבה העיקרית היא עלות הכסף.

הלוואה לכל מטרה מגובה בדירת מגורים ניתנת כיום בריבית ממוצעת של כ-7% במסלול לא צמוד למדד, בהתאם לריבית בנק ישראל שעומדת על 4.5% וריבית הפריים על 5.75% נכון לנובמבר 2025. זאת בהשוואה לאשראי צרכני דרך חברות כרטיסי אשראי, שמגיע לריביות של 15%-16% ואף יותר. הפער הזה הופך את השעבוד לרציונלי עבור רבים, במיוחד בתקופה של יוקר מחיה גבוה ומחירי דירות שירדו מעט בסוף 2025. לדוגמה, משפחה עם הכנסה פנויה של 20 אלף שקל יכולה להחזיר עד 8,000 שקל חודשית על כלל ההלוואות, מה שמאפשר פריסה נוחה יותר מאשר הלוואה צרכנית קצרת טווח. 

גם לבנקים יש אינטרס מובהק. נכס נדל"ני מספק בטוחה חזקה, שמפחיתה סיכונים ומאפשרת ריביות נמוכות יותר, פריסה ארוכה עד 30 שנה והקטנת הפרשות להפסדי אשראי. בסקר קציני אשראי של בנק ישראל לרבעון השני של 2025, נרשמה התמתנות בביקוש לאשראי לדיור, אך צפי לגידול מסוים באשראי צרכני, מה שמעיד על מעבר להלוואות מגובות נכס. עבור הלווים, זה אומר החזר חודשי נמוך יותר, למשל, הלוואה של 200 אלף שקל בריבית 7% ל-15 שנה תעלה כ-1,800 שקל לחודש, לעומת 2,500 שקל באשראי צרכני בריבית 15% ל-5 שנים.

הלוואה חוץ בנקאי
צילום: FREEPIK

הלוואות בין פרטיים: האם המודל שביקש לאתגר את המערכת הפיננסית עדיין רלוונטי?

הלוואות חברתיות התחילו כהבטחה הגדולה של הכלכלה השיתופית, שרדו מגפה עולמית ומתמודדות עם סביבת ריבית מאתגרת. כיצד עובד המנגנון שהופך כל אזרח למלווה, ומהן האותיות הקטנות שהמשקיעים חייבים להכיר?


ענת גלעד |
נושאים בכתבה P2P


בישראל של סוף שנת 2025, תחום ההלוואות בין פרטיים הוא כבר מזמן לא "הבטחה טכנולוגית" אלא ענף בוגר שנמצא בעיצומו של מבחן הישרדות ומבחן אמון. המודל, שנולד מתוך זעם צרכני על הריכוזיות הבנקאית אחרי משבר 2008, הגיע לישראל לפני כעשור ופרח בסביבת ריבית אפסית. אך בשנת 2025, כשהריבית במשק גבוהה והאלטרנטיבות בבנקים אטרקטיביות, חוקי המשחק השתנו.

איך זה עובד בפועל?

הלוואה חברתית היא יציר טכנולוגי מורכב. הפלטפורמה (למשל טריא, BTB או בלנדר) מתפקדת כצומת המחברת בין אלפי מלווים לאלפי לווים, תוך שימוש במערכת חיתום המבוססת על בנקאות פתוחה.

החיתום הדיגיטלי: בניגוד לבנקאי שבוחן תלושי שכר, הפלטפורמה מקבלת גישה (בהסכמה) לנתוני חשבון הבנק המלאים של הלווה ב-180 הימים האחרונים. אלגוריתמים של AI מנתחים דפוסי התנהגות - האם הלווה נוטה לחרוג מהמסגרת? האם יש לו הוצאות הימורים? האם ההכנסה שלו יציבה? הדירוג נקבע בתוך שניות.

מנגנון הפיזור המולטי-לטרלי: השקעה של 100,000 ש"ח לא הולכת ללווה אחד, אלא נחתכת לאלפי "שברים". המערכות כיום יודעות לבצע פיזור אופטימלי לא רק בין אנשים, אלא בין מגזרים (עצמאים, שכירים, משכנתאות) כדי למנוע חשיפה לענף שעלול להיפגע, כמו ענף הבנייה או המסחר.

הריבית דריבית האוטומטית: הכוח הגדול של המודל הוא במיחזור הכספים. כל שקל של קרן או ריבית שחוזר מהלווה מוזרם מיד להלוואה חדשה, מה שיוצר אפקט של ריבית דריבית ללא שחיקה בגלל עמלות קנייה ומכירה כמו בשוק ההון.