כיצד משבר האקלים מאפשר להעניק חיים חדשים לאנרגיה הגרעינית?
דרום קוריאה מייצרת 32% מהאנרגיה שלה באמצעות כורים גרעיניים, צרפת מייצרת 70% באותה צורה; משבר האנרגיה משפיע על כל המדינות בעולם, בעיקר בגלל משבר האקלים וכן המלחמה הרוסית-אוקראינית
האנרגיה הגרעינית נמצאת בחודשים האחרונים בצמיחה של ממש. חברות גדולות בשוק האמריקאי - אשר ידועות ביכולת שלהן לייצר אנרגיה גרעינית – כמו Cameco CAMECO CORP ו-Centrus Energy CENTRUS ENERGY CORP עלו ב-16% ו-17% בהתאמה בחודש האחרון. בתוך כך, גם חברות הידועות כיצרניות של כורים גרעיניים כאלו ואחרים כמו NuScale Power NUSCALE POWER - שעלתה בכ-8% בחודש האחרון – וכן חברות אשר כורות חומרים אשר משתמשים בהם בעתיד לצורך ייצור של אנרגיה גרעינית, כמו BHP BHP GROUP PLC – שכורה אורניום ועלתה בכ-14% בחודש האחרון - עולות גם הן.
המניות בתחום האנרגיה הגרעינית הן לא היחידות שמטילות ביצי זהב בחודש האחרון. המפיק האמריקאי המפורסם אוליבר סטון, שידר לאחרונה תוכנית דוקומנטרית בשם Nuclear Now. בתוכנית טען סטון כי האנרגיה הגרעינית יכולה לשמש כפתרון לבעיית האקלים, וביקר את אלו הטוענים ששימוש בה דווקא יפגע בסביבה.
לקריאה נוספת:
>>> העתיד של האנרגיה הגרעינית נבנה מחדש בארצות הברית
>>> איך נפסיק לפחד ונתחיל לאהוב את האנרגיה הגרעינית?
- גוגל מהמרת על כורים גרעיניים קטנים להאצת מהפכת הבינה המלאכותית
- מנצלת את הראלי - אוקלו מגייסת 400 מ' דולר ומדללת את המשקיעים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
>>> סוכנות האנרגיה העולמית: היקפי הפליטה המזהמת שברו שיאים ב-2021, בגלל הפחם
בתוך כך, דרום קוריאה הודיעה כי עד לשנת 2023, 32% מהאנרגיה החשמלית במדינה תהיה אנרגיה גרעינית, זאת לאחר שהעלתה את התחזיות הקודמות שלה מ-24%, בעקבות בחירתו של הנשיא הדרום קוריאני הנוכחי.
גם סין צפויה להיות אחת מיצרניות האנרגיה החשמלית הגדולות בעולם בשנת 2030, כך על פי דוח שערכה המחלקה למחקר אנרגיה באוקספורד.
ארצות הברית מייצרת כ-19% מהאנרגיה החשמלית שלה באמצעות אנרגיה גרעינית, כאשר את רוב הכורים הקימה המדינה בין שנות ה-70 ל-90 של המאה הקודמת. מנגד, מאז 2017, שישה כורים הפסיקו לפעול, ושלושה נוספים אמורים להיסגר עד לשנת 2025.
- השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
- ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר
הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן, אשר העביר לאחרונה את הצעת חוק התשתיות וחוק הפחתת האינפלציה, הודיע כי חוק זה כולל סיבסוד לאנרגיה גרעינית, ויכלול בין השאר גם את המשך קיום המפעלים, בייחוד אם אותם מפעלים יאפשרו לייצר את האנרגיה בצורה גמישה יותר. גם חברת Terrapower, אשר ממומנת על ידי ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, מקימה כעת מפעל לייצור אנרגיה גרעינית בויומינג, זאת על מנת להחליף מפעל אשר כבר נמצא במדינה, ומייצר אנרגיה ע"י שימוש בפחם.
בתוך כך, שני מפעלי ייצור אנרגיה גרעינית צפויים להיפתח בג'ורג'יה השנה, ובכך יהוו את שני המפעלים הראשונים שנפתחו בתוך ארצות הברית מאז 2016.
מנגד, רבים חוששים מפיתוח של מפעלים גרעיניים, זאת בעקבות אסון המפעל הגרעיני שפקד את פוקושימה בשנת 2011, וככל הנראה ימשיך למנוע את פיתוח המפעלים הגרעיניים בעתיד הקרוב. עם זאת, דווקא האנרגיה הגרעינית מסוגלת לספק תחליף לייצור אנרגיה מבוסס פחם, אשר מזהם את הסביבה, ובו זמנית למנוע את הבעייתיות שבייצור חשמל באמצעות אנרגיה סולארית או אנרגיית רוח, בהן יש לא מעט "בעיות באספקה".
לקריאה נוספת:
>>> מחירי הגז באירופה עולים - חשש מהשבתה מוחלטת של נורד סטרים 1
>>> גרמניה משהה את אישור צינור הגז נורד סטרים 2 לאור מהלכי רוסיה
>>> גזפרום הודיעה: עצירה מוחלטת של אספקת הגז לאירופה
>>> האם אופ"ק+ ימלאו את הפער שנוצר בהיעדר רוסיה? אל תהיו כל כך בטוחים
בחודש אוקטובר האחרון הודיע ראש סוכנות האנרגיה העולמית, פיית' בירול, כי בעיקר בעקבות המלחמה הרוסית-אוקראינית, אך גם לאור משבר האקלים, "אנחנו נמצאים כעת באמצע משבר אנרגיה גלובלי". כידוע, היחסים (שהיו רעועים גם ככה) בין פוטין ושאר מדינות אירופה הורעו בעקבות הלחימה, מה שהוביל להפסקה מוחלטת של הזרמת הגז בצינורות נורדסטרים 1 ו-2, אשר "ניזוקו" בפיצוץ מסתורי שיוחס לרוסיה.
נורדסטרים הוא צינור המספק גז טבעי לגרמניה ובתוך כך גם לשאר מדינות אירופה. הוא נבנה בין רוסיה לגרמניה ועובר לאורך קרקעית הים הבלטי.
גם ארגון אופ"ק (ארגון המדינות המייצאות נפט) הודיע כי יקצץ את קצב תפוקת הנפט בהיקף של כ-2 מיליון חביות בנפט, המהווה את קיצוץ האספקה הגדול ביותר שלהם מאז 2020. הסוכנות כעת צופה כי הביקוש העולמי לאנרגיה צפוי לגדול בכ-1.7 מיליון חביות נפט ביום ב-2023, וראש הסוכנות מאמין כי עדיין קיים הכרח בנפט רוסי על מנת לגשר על הפער ההולך וגדל.
בתוך כך, אין ספק כי ייצור של אנרגיה על ידי שימוש באנרגיה גרעינית יכול ללא ספק לפתור את המצב, הן בעתיד הקרוב מבחינת הלחימה הרוסית אוקראינית, והן מבחינת משבר האקלים שנותן את אותותיו בעולם כולו.
מדינות רבות עומדות כעת בפני החלטה קשה למעשה. מצד אחד, צרפת כבר מייצרת יותר מ-70% מהאנרגיה באמצעות אנרגיה גרעינית, אך מצד שני, גרמניה חטפה ביקורות קשות לאחר שהורידה את תוכנית האנרגיה הגרעינית מהשולחן בעבר, זאת לפני משבר האנרגיה של השנה הקודמת.
- 4.מבין2 22/01/2023 15:49הגב לתגובה זוהרבה חברות על מכרזים בודדים בעולם.
- 3.תעודות הסל URA ו URNM - חשפיה לחברות כרייה אורניום (ל"ת)גרעיני עפולה 22/01/2023 13:15הגב לתגובה זו
- 2.משבר האנרגיה מיוצר מלכותי על ידי פגיעה באנרגית גז ונפט (ל"ת)שמוליק 22/01/2023 12:49הגב לתגובה זו
- 1.לילי 22/01/2023 12:47הגב לתגובה זובניית כורים תת קרקעיים היינה חובה . כיום יש הרבה מפעלים מסוכנים מעל הקרקע . יש להוריד את כל המפעלים המסוכנים מתחת לקרקע במיוחד בישראל נוכח האיום הרקטי המדוייק .

ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר
הקבוצה בראשות סעודיה ורוסיה תוסיף 137 אלף חביות ביום החל מאוקטובר – למרות ירידה של יותר מ־10% במחירי הנפט השנה וחששות מעודף היצע ב־2026
ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) ושותפיו החליטו להעלות את הייצור באוקטובר ב-137,000 חביות ליום. ההחלטה מגיעה בתקופה בה שוק הנפט מתמודד עם חששות מפני עודפי היצע עתידיים, ובה מחירי הנפט נמצאים בירידה של למעלה מ-10% השנה ונסחרים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט.
במפגש מקוון מהיר יחסית, הכריזו שמונה מחברות הקרטל על העלאה של 137,000 חביות ליום החל מאוקטובר. לא מדובר בהחלטה מפתיעה מבחינה כמותית, אבל הזמון מעורר שאלות. בתקופה בה מחירי הנפט מראים חולשה ומסתכמים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט, הצעד הזה נראה כמו הימור על העתיד.
הצעד מסמן שינוי במדיניות האופ"ק+, שבשנים האחרונות התמקדה בהגבלת ייצור כדי לתמוך במחירים. כעת, הארגון מתחיל לבטל חלק מהקיצוצים הוולונטריים ולהגדיל את הייצור, במטרה להגן על נתחי השוק שלו. ההחלטה מגיעה על רקע נתוני שוק מעורבים. מצד אחד, הביקוש הקיצי היה חזק ורמות המלאי במדינות ה-OECD נמוכות יחסית. מצד שני, אנליסטים צופים עודף היצע אפשרי בחצי הראשון של 2026. מחירי הנפט ירדו בלמעלה מ-10% השנה, כאשר ברנט נסחר בסביבות 65 דולר לחבית.
שמונת היצרנים המרכזיים – ערב
הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן – מתמודדים עם האתגר של איזון בין שמירה על מחירים גבוהים לטובת הכנסות המדינה, לבין חשש שמחירים גבוהים עלולים לעודד השקעות באנרגיות חלופיות ולהשפיע על הביקוש לטווח הארוך.
- קונוקו פיליפס תפטר רבע מהעובדים -תעשיית הנפט חוזרת למציאות של קיצוצים
- עסקת הנשק שפרצה את הדרך ליצוא הביטחוני של ישראל ומה קרה היום לפני 166 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין ההבטחות למציאות הוא אחד האתגרים המרכזיים של הקרטל. בחודשים האחרונים, הייצור בפועל של חברות האופ"ק+ נמוך מהרמות המתוכננות. חלק מהחברות אף נאלצו להגביל את הייצור כדי לפצות על ייצור יתר קודם. ההחלטה מגיעה על רקע המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שבדרך כלל תורמת לעלייה במחירי הנפט. אופ"ק+ בחר להגדיל את ההיצע בתקופה זו, דבר שמצביע על הערכה שהאספקה תישאר יציבה למרות האתגרים האזוריים.

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- ברן: הסכם בהיקף 76 מיליון שקל בפרויקט מסחרי באשקלון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן