נפט
צילום: iStock

גולדמן זאקס: הנפט בדרכו ל-140 דולר לחבית

המשך חוסר האיזון בין ביקוש להיצע דוחק במחירים כלפי מעלה, וימשיך לעשות זאת לדעת כלכלני הבנק בטווח הקצר-בינוני; חברי קרטל אופק+ לא ממהרים לסייע במשבר העולמי
גיא טל | (1)

בנק ההשקעות גולדמן זאקס מעלה את מחיר היעד שלו לחבית נפט מסוג ברנט ל-140 דולר לחבית. מחיר היעד הקודם היה 125 דולר. כעת נסחרת חבית מסוג ברנט תמורת 120.8 דולר לחבית ואילו חבית מסוג WTI נסחרת תמורת 119.9 דולר לחבית. 

דמייאן קורבאלין, אנליסט הסחורות של בנק ההשקעות מציין את הבעיות הנמשכות בצד ההיצע ואת התאוששות הביקוש כגורמים להעלאת התחזית. המלחמה באוקראינה עלולה לפגוע ביצוא הנפט הרוסי בכחצי מיליון חביות ליום לפי הערכתו. מצד שני, הביקוש גדל עם הסרת הסגרים בסין. כך יוצא, ששוק הנפט העולמי סובל, ויסבול בטווח הקצר-בינוני מגרעון מובנה, ויזדקק למחירים גבוהים יותר שיורידו את הביקוש ויאפשרו איזון מחדש.

לפי ההערכה המחודשת של אנליסט הבנק, המחיר הממוצע של חבית מסוג ברנט ב-12 החודשים שמתחילים ביולי הקרוב יהיה 135 דולר לחבית. להערכתו, השווקים יחזרו לנורמליות רק לקראת סוף שנת 2023. 

מי שיכול היה לסייע בהשגת האיזון בין היצע לביקוש במחירים נמוכים יותר היה קרטל יצרניות הנפט אופק+, אך אלו דבקים במתווה עליו הסכימו החברות לפיו העלאת הייצור תהיה ברמה של 200 אלף חביות ביום מדי חודש, דבר שרחוק מלספק את הצורך העולמי להעלאה חדה יותר בטווח הקצר-בינוני. לאחר שבפגישה האחרונה המשיכו חברות אופק+ באותה מדיניות הגיבו מחירי הנפט בעליה. בשוק קיוו שלפחות חלק מהמדינות החברות בקרטל תוכלנה לנצל את כושר הייצור העודף על מנת לסייע לשוק ולהשקיט מעט את החששות ממחסור בנפט. 

סיטיבנק העלה אף הוא לאחרונה את מחיר היעד של חבית נפט, למרות גישה כללית דובית של כלכלני הבנק ביחס לנפט, וזאת לאור הקשיים במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן על הסכם הגרעין. "אנו ממשיכים לראות מגמה יורדת במחירי הנפט לאחר הגעה לשיא בטווח הזמן הקצר, לאור המשך ההקלה באיזון בין ביקוש להיצע" כתבו האנליסטים של הבנק. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    צופה ירידה משמעותית בצריכת דלק ושימוש ברכבים (ל"ת)
    שי 07/06/2022 18:41
    הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.