מורגן סטנלי מעלה את תחזיתו למחיר חבית נפט מסוג ברנט במחצית הראשונה של 2026 ל-60 דולר, לעומת תחזית קודמת שעמדה על 57.5 דולר לחבית. מדובר בעדכון שמגיע זמן קצר לאחר הודעת אופ"ק+ על עצירה זמנית של תוכנית העלאת התפוקה לרבעון הראשון של 2026, עצירה ראשונה מאז שהקבוצה החלה להשיב לשוק את ההיצע שהופסק באפריל.

בנק ההשקעות מדגיש כי ההחלטה של אופ"ק+ אמנם לא משנה מהותית את ההערכות לגבי קצב הייצור הכולל, אך היא מהווה מסר לשוק על מחויבות ליציבות מחירים ונכונות לניהול אקטיבי של רמות ההיצע.

המסר המרכזי: פחות תנודתיות במחיר

לדברי צוות האנליסטים של מורגן סטנלי, ההתערבות של אופ"ק+ "מפחיתה תנודתיות", גם אם לא מביאה לשינוי משמעותי בכמות התפוקה בטווח המיידי. לדבריהם, קיים "פער משמעותי" בין המכסות הרשמיות שהוכרזו לבין היקף הייצור בפועל, מה שמצביע על בעיות בביצוע או אף ייתכן שעל מגבלות מצד מדינות החברות עצמן.

כך למשל, בין מרץ לאוקטובר השנה, תפוקת הנפט של חברות אופ"ק+ עלתה רק בכ-500 אלף חביות ליום, לעומת תוספת מכסה כוללת של 2.6 מיליון חביות ליום שהוכרזה לתקופה זו. המשמעות בפועל: שוק הנפט קיבל הרבה פחות מהתוספת שעליה סוכם.

• אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
• שר האנרגיה של אבו דאבי יכהן גם כמנכ"ל זרוע ההשקעות הבינלאומית של אדנוק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מחירים יורדים למרות ריסון היצע

המחירים עצמם עדיין לא משקפים זינוק. ברנט עלה ביום שני לסביבת 65 דולר לחבית, אך מדובר עדיין בירידה של כ-13% מתחילת השנה, על רקע חששות מהיצע עודף בשוק. במורגן סטנלי מעריכים כי עודפי ההיצע אמנם ילחצו את המחיר בטווח הקצר, אך המאזן יחזור לאיזון במחצית השנייה של 2027, אז צפויים המחירים לשוב ולהתקרב לרמה של 65 דולר.

שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי". העניין נחשף אצלנו בביזפורטל - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.

יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.

הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.

• יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?
• משרד האנרגיה אישר את תוכנית הפיתוח המעודכנת למאגר לוויתן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עסקת היצוא שעל הפרק

ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות