לטובת 'גבריאלה'? גרינסטון רוכשת את השליטה ב'צמיחה' ב-34.5 מ' ש'
רו"ח ירון ייני וחברת אסיה פיתוח מותחים עוד קצת את הפירמידה העסקית אותה בנו. היום (ד') מדווחת חברת גרינסטון הנמצאת תחת שליטתם על רכישת השליטה בחברת צמיחה מידי קלאב הוטל תמורת 34.5 מיליון שקל בעסקה מתואמת מחוץ לבורסה.
חברת צמיחה היא חברה ללא פעילות עסקית שהנכס המרכזי שלה הוא קופת המזומנים שהכילה 38 מיליון שקל בסוף חודש ספטמבר. ככל הנראה חברת צמיחה נועדה כדי לאפשר לגרינסטון להיכנס אל תוך רישיון 'גבריאלה' אם וככל שייפתרו המחלוקות סביב הרישיון בין השותפים.
רכישת המניות מתבצעת תמורת מחיר של 5.78 שקלים, אפסייד של 54% על מחיר השוק. המחיר על פיו נקבעה העסקה נובעת מקופת המזומנים של החברה בתוספת פרמיה מסוימת על השווי של החברה הציבורית.
לאורך החודשים האחרונים ביצעו ייני ואסיה פיתוח המנוהלת על ידי כפיר זילברמן מספר מהלכים עסקיים בתחום הנפט והגז כך שכיום הפירמידה העסקית שבנו בשוק ההון עולה שלב נוסף. על פי השרשור של הקבוצה, חברת מטרת מיזוג שולטת באולטרה אקוויטי המחזיקה בשליטה בגרינסטון אשר רכשה היום את 'צמיחה'.
- 11.דני 14/02/2013 07:22הגב לתגובה זולטובת גבריאלה אתה יודע או שואל? :)
- 10.אנונימי 13/02/2013 18:44הגב לתגובה זואני מניח שיותר מ50% כדי שיוכלו לנתב את הכסף כראות ענהם הרעיון הכללי מתוחכם לישלוט בקופה עיי סכום קטן ממנה כדי שייצר ערך מוסף.
- 9.אני 13/02/2013 17:21הגב לתגובה זושומר נפשו ירחק.
- 8.מודיעין מהצפון 13/02/2013 16:34הגב לתגובה זומה שנשאר זה להרים את הכסף מהרצפה. מודיעין בשער 13.5(!)
- 7.כתבה מענינת ומחכימה!! שאפו. (ל"ת)אנונימי 13/02/2013 16:14הגב לתגובה זו
- 6.אייל 13/02/2013 15:35הגב לתגובה זוכתבות כאלה לא מעלים סתם. אין עשן בלי אש. טוב לשותפות בגבריאלה. יכנס כסף והקידוח יצא לפועל.
- 5.ישראלי 13/02/2013 14:42הגב לתגובה זוהשאלה היחידה עם הקידוח ניצל
- 4.שותקים. 13/02/2013 14:38הגב לתגובה זושקט...... שותקים...... האם המו"מ לגבי גבריאלה כבר הבשיל לידי הסכם מחייב??? שקט.....שותקים......... האם יש תוצאות טובות בניתוח קידוח ישי??? שקט.... שותקים...... האם לא הגיע הזמן לעדכן את הציבור במה שקורה???
- אחד שמכיר 13/02/2013 15:10הגב לתגובה זונתוני קידוח ישי עוד לא הגיעו מסקוט ריידר. כשיגיעו הם יפורסמו במיידי. לא חושב שיש הרבה למה לצפות שם. לגבי גבריאלה הזדמנות חתמה על הסכם שלפיו רק אם ממש יתבצע הקידוח ויתגברו על כל המכשולים הזדמנות תכנס. כל זמן שהקידוח מוטל בספק הזדמנות בחוץ שומרת על הכסף.
- אחד שבאמת מכיר 13/02/2013 19:39זה עדיין בשלבים של לבדוק כדאיות
- לאחד שמכיר 13/02/2013 18:18את הפיתגם:"יפה שתיקה לחכמים". אני מניח, שאינך דובר החברה או אחד אחר מעובדי החברה.
- 3.אנונימי 13/02/2013 14:36הגב לתגובה זומי שלא נכנס למודיעין עכשיו פשוט לא אוהב כסף. עד שבוע הבא המניה עולה לפחות לשער של 20 לגזור ולשמור
- אור 17/02/2013 02:29הגב לתגובה זוראינו 20...כבר 12..ביזיון.
- למה אתה מריץ? 13/02/2013 16:21הגב לתגובה זוולא נכנס למודיעין. יש ניירות בהרבה יותר טובים להשקיע בהם.
- 2.אלעד 13/02/2013 14:30הגב לתגובה זואם אתה כותב ש"צמיחה" לטובת גבריאלה אני מאמין לך. תמיד נתת לקוראים אינדיקציה טובה למה הולך להיות...
- 1.לא מבין-בקופה 38.5 מיליון וקונים ב 34.5 מיליון? (ל"ת)ציקי 13/02/2013 14:18הגב לתגובה זו
- קונים שליטה עדיין לא 100% תגובה ל -1 (ל"ת)DOVEDEN5 13/02/2013 15:07הגב לתגובה זו
בלקסטוןהשקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- האם השקעה במניות התשתיות עדיין אטרקטיבית?
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן
ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר
הקבוצה בראשות סעודיה ורוסיה תוסיף 137 אלף חביות ביום החל מאוקטובר – למרות ירידה של יותר מ־10% במחירי הנפט השנה וחששות מעודף היצע ב־2026
ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) ושותפיו החליטו להעלות את הייצור באוקטובר ב-137,000 חביות ליום. ההחלטה מגיעה בתקופה בה שוק הנפט מתמודד עם חששות מפני עודפי היצע עתידיים, ובה מחירי הנפט נמצאים בירידה של למעלה מ-10% השנה ונסחרים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט.
במפגש מקוון מהיר יחסית, הכריזו שמונה מחברות הקרטל על העלאה של 137,000 חביות ליום החל מאוקטובר. לא מדובר בהחלטה מפתיעה מבחינה כמותית, אבל הזמון מעורר שאלות. בתקופה בה מחירי הנפט מראים חולשה ומסתכמים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט, הצעד הזה נראה כמו הימור על העתיד.
הצעד מסמן שינוי במדיניות האופ"ק+, שבשנים האחרונות התמקדה בהגבלת ייצור כדי לתמוך במחירים. כעת, הארגון מתחיל לבטל חלק מהקיצוצים הוולונטריים ולהגדיל את הייצור, במטרה להגן על נתחי השוק שלו. ההחלטה מגיעה על רקע נתוני שוק מעורבים. מצד אחד, הביקוש הקיצי היה חזק ורמות המלאי במדינות ה-OECD נמוכות יחסית. מצד שני, אנליסטים צופים עודף היצע אפשרי בחצי הראשון של 2026. מחירי הנפט ירדו בלמעלה מ-10% השנה, כאשר ברנט נסחר בסביבות 65 דולר לחבית.
שמונת היצרנים המרכזיים – ערב
הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן – מתמודדים עם האתגר של איזון בין שמירה על מחירים גבוהים לטובת הכנסות המדינה, לבין חשש שמחירים גבוהים עלולים לעודד השקעות באנרגיות חלופיות ולהשפיע על הביקוש לטווח הארוך.
- קונוקו פיליפס תפטר רבע מהעובדים -תעשיית הנפט חוזרת למציאות של קיצוצים
- עסקת הנשק שפרצה את הדרך ליצוא הביטחוני של ישראל ומה קרה היום לפני 166 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין ההבטחות למציאות הוא אחד האתגרים המרכזיים של הקרטל. בחודשים האחרונים, הייצור בפועל של חברות האופ"ק+ נמוך מהרמות המתוכננות. חלק מהחברות אף נאלצו להגביל את הייצור כדי לפצות על ייצור יתר קודם. ההחלטה מגיעה על רקע המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שבדרך כלל תורמת לעלייה במחירי הנפט. אופ"ק+ בחר להגדיל את ההיצע בתקופה זו, דבר שמצביע על הערכה שהאספקה תישאר יציבה למרות האתגרים האזוריים.
