בזמן שחברות ביטחוניות מתחרות על כותרות בזכות צבר הזמנות ענק או חוזים חדשים, ארית תעשיות ארית תעשיות 9.26%   הפתיעה מכיוון פחות צפוי, עם שיעורי רווחיות שמעלים תהיה האם מדובר בחברת טכנולוגיה בתחום הבינה המלאכותית. מדובר בחברת תעשייה, יצרנית "לואו־טק" של מרעומים, רכיב פונקציונלי אך לא נוצץ במיוחד בתעשייה הביטחונית. אלא שהביקוש הגובר למוצרים שלה, בשילוב ניהול קפדני של עלויות, הפכו את ארית לשחקנית שמדווחת על מספרים שמזכירים יותר את עולם השבבים מאשר את שוק התחמושת.

אבל זה מה שיצר סיפור מעניין, עם חברה קטנה יחסית שמגיעה לתוצאות חזקות על רקע גל הזמנות ביטחוני גלובלי, אך עשויה להתמודד עם מגבלות קיבולת ייצור וצבר הזמנות שלא התרחב בחצי השנה החולפת. אנחנו כאן נבחן את החוזקות המרשימות, ההזדמנויות שעדיין לפניה, וגם החולשות והסיכונים שעשויים ללוות אותה בהמשך הדרך.

תוצאות חזקות למחצית הראשונה

במחצית הראשונה של 2025 ארית מציגה מספרים מרשימים, עם ההכנסות שזינקו לכ-155 מיליון שקל, פי חמישה מהתקופה המקבילה אשתקד, אבל הסיפור האמיתי נמצא בשולי הרווח. הרווח הגולמי קפץ מכ-37% בשנה שעברה לכ-60% השנה, נתון חריג לחברה שמייצרת מרעומים ולא שבבים מתקדמים.

גם בשורה התפעולית נרשם זינוק, כאשר הרווח התפעולי הגיע לכ-85 מיליון שקל, מרווח של 55% מההכנסות, לעומת כ-20% בלבד במחצית 2024. הנתון המרשים פה הוא הגידול הזניח של 2 מיליון שקל בהוצאות מכירה ושיווק על גידול של כ-135 מיליון שקל במכירות, נתון שכל חברה יכולה להתקנא בו. בשורה התחתונה, הרווח הנקי עמד על כמעט 96 מיליון שקל, שולי רווח של 62%, אחרי שבתקופה המקבילה אשתקד החברה הסתפקה בכ-20%. הגידול הודות להכנסות של כ-19 מיליון שקל ממימון (שערוך ני"ע והשפעה חיובית של התחזקות השקל).

• ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
• ההודים חתמו על ההסכם עם ארית - והצבר זינק פי 2 ל-1.4 מיליארד שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ארית לא הסתפקה במספרים המרשימים של המחצית הראשונה, וגם העלתה את התחזית שלה לשנת 2025 כולה. במקום יעד של 477 מיליון שקל מכירות, החברה מצפה כעת להגיע לכ-514 מיליון שקל, תוספת של כמעט 40 מיליון שקל ביחס לתחזית הקודמת. המהלך הזה מבוסס על עמידה ביעדי ייצור ועל קבלת הזמנות נוספות. כאן אציין כי חלק מההכנסות הצפויות במחצית הראשונה נדחו למחצית השנייה של השנה. החברה ציינה בדוח כי כ-20 מיליון שקל שהיו אמורים להיכנס כבר במחצית הראשונה לא נרשמו כהכנסה בעקבות דחיית אספקות. בפועל, החברה ייצרה מוצרים ביותר מ-187 מיליון שקל בחציון, נתון גבוה בכ־32 מיליון שקל מההכנסות בפועל, מה שמעיד שהחלק הזה צפוי להתגלגל קדימה.

לפידות קפיטל לפידות קפיטל -0.11%  , קבוצת ההשקעות השולטת בדניה סיבוס, אפריקה מגורים, סאני תקשורת ועוד, דיווחה על הרבעון השני של 2025, והציגה צמיחה בתחום הנדל"ן למגורים וההשכרה בייזום ובמכירות דירות, לצד עלייה ניכרת בהכנסות מהשכרה. מנגד, פרויקטים מסוימים בתחום התשתיות רשמו הפסדים גולמיים והאטו את השורה התפעולית. בסך רשמה רווח נקי מאוחד לחברות הקבוצה שהסתכם בכ-78.5 מיליון שקל, ירידה של כ-3.8% בהשוואה ל-85.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות נשאר כמעט זהה לתקופה המקבילה, ועמד על כ-54.5 מיליון שקל. 

ההון העצמי המאוחד של הקבוצה הסתכם בכ-3.8 מיליארד שקל (חלק הבעלים כ-2.4 מיליארד שקל), עלייה של כ-10% לעומת כ-3.5 מיליארד שקל (חלק הבעלים כ-2.2 מיליארד שקל) בתקופה המקבילה.

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בסך של 100 מיליון שקל בגין רווחי הרבעון השני שזה מצטבר להכרזות על חלוקת דיבידנדים מתחילת השנה שמסתכמות בכ-168 מיליון שקל. בנוסף, החברה ביצעה רכישה עצמית של מניות ברבעון בסך 132 מיליון שקל.  

אמצעיה הנזילים של החברה וחברות הבנות שלה בבעלות מלאה בלבד הסתכמו לסך של כ-257 מיליון שקל (עלייה לעומת 148 מיליון שקל בסוף 2024) ואילו ברמת הקבוצה הסתכמו לכ-1.1 מיליארד שקל (לעומת 1.62 מיליארד שקל בסוף 2024. 

• אחרי המימוש בדניה לפידות מבצעת בייבק ב-131 מיליון שקלים
• לפידות קפיטל מכרה 5.46% מדניה סיבוס לגופים מוסדיים תמורת 200 מיליון שקלים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עיקרי התוצאות הכספיות של החברות המוחזקות על ידי קבוצת לפידות

דניה סיבוס,  חברת הבת בתחום הבניה והתשתיות, הציגה ברבעון השני של 2025 עלייה ניכרת בהכנסות, כ‑1.7 מיליארד שקל, גידול של כ‑21% לעומת התקופה המקבילה. עם זאת, הרווח הנקי ירד קלות ועמד על כ‑40.1 מיליון שקל, ירידה של כמיליון שקל לעומת רבעון מקביל, מה שמעיד על שחיקה בשיעור הרווחיות מתוך ההכנסות. במונחי EBITDA, נרשמה דווקא עלייה: כ‑72.6 מיליון שקל לעומת כ‑66 מיליון שקל ברבעון השני של 2024. הנתון הבולט בדוחות הוא היקף צבר ההזמנות, שהגיע לשיא חדש, כ‑18.6 מיליארד שקל, זינוק של כ‑28% לעומת התקופה המקבילה. עיקר הגידול מיוחס להכללת פרויקט הקו הכחול בירושלים, שהוספתו תרמה כ‑5 מיליארד שקל לצבר.