נופר אנרגיה עם עסקה גדולה בגרמניה - 95 מיליון אירו ל-7 שנים
חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרגיה נופר אנרג'י 1.24% מדווחת הבוקר על עסקה ראשונה עם תאגיד אנרגיה גלובאלי, אשר מתחייב לשלם לחברה דמי שימוש חודשיים בסך כולל של כ-85 עד 95 מיליון אירו ל-7 שנים עבור זכות שימוש בפרויקט האגירה של החברה בגרמניה לצורך מסחר בחשמל (הסכם Tolling). ההסכם מבטיח לנופר אנרגיה תזרים הכנסות המנוכה מסיכוני שוק עבור פרויקט Stendal בגרמניה, מתקן אגירה בהקמה בבעלות מלאה של "נופר אנרגיה" בקיבולת של 209 MWh, אשר החברה צפויה לסיים את הקמתו בסוף 2025.
התשלום ל"נופר אנרגיה" הינו עבור זכות השימוש בפרויקט לתקופה של 7 שנים החל מינואר 2027, וכן עבור מרבית ההכנסות מהמסחר בפרויקט החל ממועד הפעלתו המסחרית ועד לינואר 2027.
העסקה הזו משמעותית כי היא בעצם מהווה את תחילת ה"מכירות" האמיתיות של נופר. נופר שואפת להקים את הפרויקטים ולאחר מכן למכור/להשכיר אותם לתאגידי אנרגיה, כך נופר יכולה לרשום לעצמה רווח על ההקמה והתאגיד יכול להתמקד בשיווק ומכירות מבלי לקחת עליו את הסיכון של הפרויקט. העסקה הזו שווה לה בערך 45-50 מיליון שקל בשנה והיא גם תעזור לנופר להשיג מימון זול יותר בעתיד כי הגופים יראו שהחברה מצליחה לייצר הכנסות מובטחות מהפרויקטים.
- משהו לא טוב קורה בנופר - המנכ"לים עוזבים, המניה נופלת
- נופר אנרג'י: ההכנסות ממכירת חשמל עלו ב-24% ל-115 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדב טנא, מנכ"ל נופר אנרגיה; קרדיט: זאב סונא
לנופר אנרגיה צבר פרויקטי אגירה בקיבולת כוללת של כ-10 ג'יגה-ואט ב-8 מדינות שונות, מתוכם כ-1.2 ג'יגה-ואט מחוברים ובהקמה. טרם ביצוע העסקה, עדכנה החברה כי 73% מהפרויקטים המחוברים אשר בבעלותה הם בעלי תעריף מובטח לתקופה ממוצעת של 15 שנים.
"נופר אנרגיה שמחה לעדכן על הסכם Tolling משמעותי וראשון מסוגו עם אחת מחברות האנרגיה הגדולות והמובילות בעולם, הממקם את החברה בחוד החנית של עולם אגירה האנרגיה, וצפוי להבטיח לחברה תזרים הכנסות גבוה, מובטח ויציב מפרויקט האגירה הראשון בגרמניה", מסר נדב טנא, מנכ"ל נופר אנרגיה. "אני מבקש להודות לחברת האנרגיה הגלובאלית על האמון ועל השותפות, ורואה זאת כפתח לשיתופי פעולה נוספים עם החברה בגרמניה ומחוצה לה בפרויקטים ובפעילויות נוספות".
נופר סיימה את הרבעון השלישי עם הכנסות של 91.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ-105.5 מיליון שקל ברבעון מקביל אשתקד. ההפסד הסתכם ב-14.5 מיליון שקל לעומת הפסד של 12 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
- מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
מניית נופר אנרגיה נסחר לפי שווי של 3.12 מיליארד שקל אחרי ירידה של 9% מתחילת השנה וללא שינוי בשנה האחרונה.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.

