מאסיבית
צילום: מאסיבית
תוצאות מקדמיות

מאסיבית שוב מאכזבת ומציגה נפילה של 73% במכירות

החברה ממשיכה לאכזב גם ברבעון השלישי והמניה משלימה נפילה של 95% מאז ההנפקה
רונן קרסו | (5)

מאסיבית  מאסיבית 0% פרסמה היום הודעה באשר לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של השנה עם ירידה חדה במכירות.

להערכת החברה, היקף מכירות החברה המוערך ברבעון השלישי הינו כ-966 אלף דולר לעומת כ-3.58 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה בשיעור של כ-73% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. החברה מכרה ברבעון השלישי 4 מדפסות, לעומת 9 מדפסות ברבעון השלישי לשנת 2023. להערכת החברה, היקף מכירות החברה המוער ב-9 החודשים הראשונים של השנה הינו כ-3.5 מיליון דולר לעומת כ-11.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, ומציג ירידה בשיעור של כ-70% ביחס לתקופה המקבילה.

תקופת הקורונה היתה תקופת מדפסות תלת המימד, הן צצו כפטריות אחרי הגשם בהבטחה שזה הולך להיות הדבר הבא. מאסיבית הישראלית, החברה למדפסות תלת־ממד בפורמטים גדולים, גייסה לפי שווי שוק של 700 מיליון שקל. מאסיבית הוקמה ב־2013 על ידי גרשון מילר, אבנר ישראלי, ומשה אוזן. 

הגאות במניות החברות בתחום הגיעה בעיקר על רקע הבטחה חדשה של החברות לפנות לתחום התעשייתי של ייצור מתכות ומוצרי עץ בתלת ממד, ומצדה של מאסיבית גם ייצור פולימרים לתעשיית הרכב והתעופה. אלא שבשנתיים האחרונות, מאסיבית בעיקר מתרצת.

החברה תלתה לפני כמה חודשים את הכשלון שלה, לרבות מכירת מוצריה במדינות שונות, במעמדה הבינלאומי של ישראל. היא אף טענה שהזהות הישראלית יכולה להיות חיסרון ואף לסכל עסקאות אפשריות, כתגובה לאירועים פוליטיים-מדיניים ומעמדה הגלובלי של ישראל, לרבות החרמת תוצרת ישראלית.

לצד הפגיעה מהמלחמה כאן בבית, בדו"חות השנתיים מאסיבית ציינה לרעה את השפעותיה של מלחמת רוסיה-אוקראינה, ככזאת שגרמה לעלייה במחירי האנרגיה ומכך לפגיעה בעלויות הייצור ובפעילות באירופה, כמו גם את השפעותיה השליליות של הריבית שעלתה, מכיוון שמרבית לקוחותיה נדרשים למימון לביצוע רכישותיהם. תירוצים למכביר. 

 

השווי של מאסיבית בהנפקה במרץ 2021 היה 594 מיליון שקל, השווי כעת הוא רק 31 מיליון שקל לאחר שירדה 95% מההנפקה. מתחילת השנה על רקע התוצאות החלשות מניית מאסיבית ירדה ב-78%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית מאסיבית מאז ההנפקה

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עופר 14/10/2024 14:24
    הגב לתגובה זו
    איזה בושה ירידה של 95%
  • בדרך להשלים ירידה של 100 אחוז בשנה הבאה (ל"ת)
    משה 16/10/2024 09:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 14/10/2024 13:58
    הגב לתגובה זו
    ושכמותה מהבורסה שלנו.מי רוצה חברות פח אשפה כאלה.תיזהרו לקנות מניות כאלה עדיף לשלוח לוטו פעם בחודש
  • 2.
    ליאור 14/10/2024 11:48
    הגב לתגובה זו
    כסף שהלך לפח
  • 1.
    בושה (ל"ת)
    שי 14/10/2024 11:17
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  • טרם החל המסחר הרציף
  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים