מאסיבית
צילום: מאסיבית
תוצאות מקדמיות

מאסיבית שוב מאכזבת ומציגה נפילה של 73% במכירות

החברה ממשיכה לאכזב גם ברבעון השלישי והמניה משלימה נפילה של 95% מאז ההנפקה
רונן קרסו | (5)

מאסיבית  מאסיבית 0% פרסמה היום הודעה באשר לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של השנה עם ירידה חדה במכירות.

להערכת החברה, היקף מכירות החברה המוערך ברבעון השלישי הינו כ-966 אלף דולר לעומת כ-3.58 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה בשיעור של כ-73% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. החברה מכרה ברבעון השלישי 4 מדפסות, לעומת 9 מדפסות ברבעון השלישי לשנת 2023. להערכת החברה, היקף מכירות החברה המוער ב-9 החודשים הראשונים של השנה הינו כ-3.5 מיליון דולר לעומת כ-11.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, ומציג ירידה בשיעור של כ-70% ביחס לתקופה המקבילה.

תקופת הקורונה היתה תקופת מדפסות תלת המימד, הן צצו כפטריות אחרי הגשם בהבטחה שזה הולך להיות הדבר הבא. מאסיבית הישראלית, החברה למדפסות תלת־ממד בפורמטים גדולים, גייסה לפי שווי שוק של 700 מיליון שקל. מאסיבית הוקמה ב־2013 על ידי גרשון מילר, אבנר ישראלי, ומשה אוזן. 

הגאות במניות החברות בתחום הגיעה בעיקר על רקע הבטחה חדשה של החברות לפנות לתחום התעשייתי של ייצור מתכות ומוצרי עץ בתלת ממד, ומצדה של מאסיבית גם ייצור פולימרים לתעשיית הרכב והתעופה. אלא שבשנתיים האחרונות, מאסיבית בעיקר מתרצת.

החברה תלתה לפני כמה חודשים את הכשלון שלה, לרבות מכירת מוצריה במדינות שונות, במעמדה הבינלאומי של ישראל. היא אף טענה שהזהות הישראלית יכולה להיות חיסרון ואף לסכל עסקאות אפשריות, כתגובה לאירועים פוליטיים-מדיניים ומעמדה הגלובלי של ישראל, לרבות החרמת תוצרת ישראלית.

לצד הפגיעה מהמלחמה כאן בבית, בדו"חות השנתיים מאסיבית ציינה לרעה את השפעותיה של מלחמת רוסיה-אוקראינה, ככזאת שגרמה לעלייה במחירי האנרגיה ומכך לפגיעה בעלויות הייצור ובפעילות באירופה, כמו גם את השפעותיה השליליות של הריבית שעלתה, מכיוון שמרבית לקוחותיה נדרשים למימון לביצוע רכישותיהם. תירוצים למכביר. 

 

השווי של מאסיבית בהנפקה במרץ 2021 היה 594 מיליון שקל, השווי כעת הוא רק 31 מיליון שקל לאחר שירדה 95% מההנפקה. מתחילת השנה על רקע התוצאות החלשות מניית מאסיבית ירדה ב-78%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית מאסיבית מאז ההנפקה

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עופר 14/10/2024 14:24
    הגב לתגובה זו
    איזה בושה ירידה של 95%
  • בדרך להשלים ירידה של 100 אחוז בשנה הבאה (ל"ת)
    משה 16/10/2024 09:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 14/10/2024 13:58
    הגב לתגובה זו
    ושכמותה מהבורסה שלנו.מי רוצה חברות פח אשפה כאלה.תיזהרו לקנות מניות כאלה עדיף לשלוח לוטו פעם בחודש
  • 2.
    ליאור 14/10/2024 11:48
    הגב לתגובה זו
    כסף שהלך לפח
  • 1.
    בושה (ל"ת)
    שי 14/10/2024 11:17
    הגב לתגובה זו
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיות

אלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין

ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים

רן קידר |

אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -2.45%  , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים. 

והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.

לא חתונה קתולית 

גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.

אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.

ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה). 

ארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמריארז רוזנבוך, יו"ר מגוריט, צילום: ענבל מרמרי
ראיון

יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"

"מגוריט היא אוניה ששטה על תנודות המאקרו, ואני אופטימי על כלכלת ישראל" אומר יו"ר מגוריט, ארז רוזנבוך; מניית מגוריט טיפסה בחצי שנה האחרונה אבל עדיין נסחרת מתחת להון "ב-2026 אנחנו מקבלים מסה גדולה של דירות לאורך כל השנה, השוק ידע לתמחר את זה" רוזנבוך מציין כי הדיבידנד החודשי "יהפוך את התזרים למוחשי הרבה יותר למשקיעים"

מנדי הניג |

מגוריט מסכמת את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם נתונים שמראים על התייצבות והתרחבות של הפעילות שלה. ה-NOI מהשכרת דירות עלה בכ-22% והגיע ל-60.3 מיליון שקל, התזרים מפעילות שוטפת גדל בכ-39% לכ-31.3 מיליון שקל, והרווח המצטבר לתקופה הסתכם ליותר מ-86 מיליון שקל. חלק גדול מהשיפור מגיע ממספר רב של דירות שנכנסו לאכלוס בחודשים האחרונים, מה שמתחיל לשקף את ההשפעה של בניית הפורטפוליו לאורך השנים. ההון העצמי של מגוריט עומד כעת על כ-1.77 מיליארד שקל. אבל מסתבר שהקפיצה הגדולה תגיע ב-2026 אז מסה של דירות, מאות דירות יכנסו לאכלוס ויחזקו את התזרים בצורה משמעותית. 

בהמשך לתוצאות, הדירקטוריון אישר שינוי במדיניות החלוקה - דיבידנד חודשי קבוע, לראשונה בישראל בקרן ריט למגורים. לפי התוכנית, יתבצעו חלוקות של כ-60 מיליון שקל ב-2026 (תשואה של כ-4.8% לפי השווי הנוכחי), כ-72 מיליון שקל ב-2027 וכ-86.4 מיליון שקל ב-2028 (תשואה של כ-7%). כשהרעיון הוא לייצר תזרים שמתנהג כמו שכר דירה קבוע, שוטף וצפוי אבל דרך הבורסה.

בעולם, ובעיקר בארצות הברית, ריטים זה חלק טבעי מתיק ההשקעות של הציבור הרחב. מאוד מקובל לוותר על רכישת דירה פיזית ולהחזיק במקום זאת סל של נכסי נדל"ן מניב דרך שוק ההון. מעבר לנוחות שאתם לא צריכים להתעסק עם שוכרים, בעיות תחזוקה וכדומה, בריטים יש פיזור, יש ניהול מקצועי (בתקווה), ואחת לתקופה הרווחים מחולקים כדיבידנדים שמדמים במידה רבה את ההכנסה שהייתם מקבלים משכר דירה רק בלי הצורך לקחת משכנתא.

בארץ, המודל הזה הוא אולי פחות מושרש. רוב המשקיעים כאן רגילים לראות בדירה ובנדל"ן משהו שעושים כהשקעה פרטית ולא השקעה מוסדית. הרעיון של "להשקיע בדירה דרך הבורסה" עדיין נתפס כמשהו אבסטרקטי מדי. אבל מגוריט מנסה לשנות את התפיסה הזו בשנים האחרונות. קרן הריט בנתה פורטפוליו של דירות להשכרה, בניהול בסטנדרטים גבוהים וחיתום ארוך ואיכותי של דיירים לצד מדיניות חלוקת דיבידנד שוטפת.

אחת הנקודות שמבליטה את מודל הריט מהשקעה פרטית היא המעטפת. למשקיע פרטי שמחזיק דירה שנייה מותר לקבל עד 50% מינוף, ולפעמים אפילו פחות בהתאם לדירוג האישי. מגוריט, לעומת זאת, יכולה להגיע למינוף של עד 80% על פי חוק, ונהנית מעלויות מימון נמוכות בהרבה מאלו שהיה מקבל משקיע פרטי. היא גם אינה נדרשת לכתבי ערבות אישיים, וחשופה פחות לאותם מגבלות שמקשות על משקיע להשיג משכנתא לדירה להשקעה.