מאסיבית
צילום: מאסיבית
תוצאות מקדמיות

מאסיבית שוב מאכזבת ומציגה נפילה של 73% במכירות

החברה ממשיכה לאכזב גם ברבעון השלישי והמניה משלימה נפילה של 95% מאז ההנפקה
רונן קרסו | (5)

מאסיבית  מאסיבית -5.81% פרסמה היום הודעה באשר לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של השנה עם ירידה חדה במכירות.

להערכת החברה, היקף מכירות החברה המוערך ברבעון השלישי הינו כ-966 אלף דולר לעומת כ-3.58 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה בשיעור של כ-73% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. החברה מכרה ברבעון השלישי 4 מדפסות, לעומת 9 מדפסות ברבעון השלישי לשנת 2023. להערכת החברה, היקף מכירות החברה המוער ב-9 החודשים הראשונים של השנה הינו כ-3.5 מיליון דולר לעומת כ-11.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, ומציג ירידה בשיעור של כ-70% ביחס לתקופה המקבילה.

תקופת הקורונה היתה תקופת מדפסות תלת המימד, הן צצו כפטריות אחרי הגשם בהבטחה שזה הולך להיות הדבר הבא. מאסיבית הישראלית, החברה למדפסות תלת־ממד בפורמטים גדולים, גייסה לפי שווי שוק של 700 מיליון שקל. מאסיבית הוקמה ב־2013 על ידי גרשון מילר, אבנר ישראלי, ומשה אוזן. 

הגאות במניות החברות בתחום הגיעה בעיקר על רקע הבטחה חדשה של החברות לפנות לתחום התעשייתי של ייצור מתכות ומוצרי עץ בתלת ממד, ומצדה של מאסיבית גם ייצור פולימרים לתעשיית הרכב והתעופה. אלא שבשנתיים האחרונות, מאסיבית בעיקר מתרצת.

החברה תלתה לפני כמה חודשים את הכשלון שלה, לרבות מכירת מוצריה במדינות שונות, במעמדה הבינלאומי של ישראל. היא אף טענה שהזהות הישראלית יכולה להיות חיסרון ואף לסכל עסקאות אפשריות, כתגובה לאירועים פוליטיים-מדיניים ומעמדה הגלובלי של ישראל, לרבות החרמת תוצרת ישראלית.

לצד הפגיעה מהמלחמה כאן בבית, בדו"חות השנתיים מאסיבית ציינה לרעה את השפעותיה של מלחמת רוסיה-אוקראינה, ככזאת שגרמה לעלייה במחירי האנרגיה ומכך לפגיעה בעלויות הייצור ובפעילות באירופה, כמו גם את השפעותיה השליליות של הריבית שעלתה, מכיוון שמרבית לקוחותיה נדרשים למימון לביצוע רכישותיהם. תירוצים למכביר. 

 

השווי של מאסיבית בהנפקה במרץ 2021 היה 594 מיליון שקל, השווי כעת הוא רק 31 מיליון שקל לאחר שירדה 95% מההנפקה. מתחילת השנה על רקע התוצאות החלשות מניית מאסיבית ירדה ב-78%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית מאסיבית מאז ההנפקה

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עופר 14/10/2024 14:24
    הגב לתגובה זו
    איזה בושה ירידה של 95%
  • בדרך להשלים ירידה של 100 אחוז בשנה הבאה (ל"ת)
    משה 16/10/2024 09:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 14/10/2024 13:58
    הגב לתגובה זו
    ושכמותה מהבורסה שלנו.מי רוצה חברות פח אשפה כאלה.תיזהרו לקנות מניות כאלה עדיף לשלוח לוטו פעם בחודש
  • 2.
    ליאור 14/10/2024 11:48
    הגב לתגובה זו
    כסף שהלך לפח
  • 1.
    בושה (ל"ת)
    שי 14/10/2024 11:17
    הגב לתגובה זו
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה רוצה חנינה לנתניהו; המדדים עולים עד 2%

נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה מתרוממת במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה

מערכת ביזפורטל |

העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.3%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%. ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.5%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.