אסדת גז מאגר כריש אנרגיאן
צילום: אנרג'יאן
דוחות

אנרג'יאן: ההכנסות צמחו ב-47%; מנמיכה את הרף העליון בתחזית

חברת הנפט והגז סיימה את המחצית הראשונה עם הכנסות של 588 מיליון דולר, לצד עליה של 27% ברווח שעמד על 89 מיליון דולר; החברה מורידה את הרף העליון של תחזית ההפקה שלה לשנת 2024 ל-155-165 kboed
איתן גרסטנפלד | (1)

חברת הנפט והגז אנרג'יאן 0.88%  מסיימת את המחצית הראשונה עם צמיחה של 47% בהכנסות שעמדו על 588 מיליון דולר, לצד רווח של 89 מיליון דולר. עם זאת, החברה בחרה להוריד את הרף העליון של תחזית ההפקה שלה לשנת 2024 ל-155-165 kboed, בהשוואה לטווח הקודם שעמד על 155-175 kboed.

הכנסות החברה, שמחזיקה במאגרי הגז כריש ותנין, עמדו במחצית הראשונה על 867 מיליון דולר, עלייה של 47% ביחס לכ-588 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2023. מתוך סך ההכנסות במחצית הראשונה, 643 מיליון דולר משויכים לפעילות הנמשכת באנרג'יאן לאחר המכירה.

בשורה התחתונה רשמה החברה רווח (לאחר מס) של 89 מיליון דולר, גידול של 27% ביחס לכ-70 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

היקף הפקת הגז של החברה במחצית הראשונה של 2024  עמד על 146  kboed (אלפי חביות שווה ערך נפט ליום), עליה של 38% ביחס למחצית המקבילה אשתקד. מתוך כמות זו, 106 kboed הינן מהפעילות הנמשכת גם לאחר שתושלם העסקה למכירת עסקי החברה במצרים, איטליה וקרואטיה לקרן קרלייל. בישראל, הגיעה הפקת הגז מכריש לשיא בחודש יוני, עם ממוצע של 177 kboed, וזאת כתוצאה מהביקושים הגבוהים בתקופת הקיץ. 

במקביל, החברה עדכנה את כלפי מטה את הרף העליון של תחזית ההפקה שלה לשנת 2024, אשר עומד כעת על טווח של 155-165 kboed, בהשוואה לטווח הקודם שעמד על 155-175 kboed. מתוכם 115-125 שייכים לפעילות הנמשכת באנרג'יאן לאחר עסקת המכירה.

במהלך הרבעון חתמה אנרגי'אן על עסקה למכירת  נכסיה באיטליה, מצרים וקרואטיה לקרן ההשקעות קרלייל, תמורת סכום של עד 945 מיליון דולר. בכך צפויה החברה להתמקד לפחות בשלב הראשון בפעילות שלה בישראל, בשדות הגז כריש, תנין וקטלן. שווי העסקה מייצג החזר של פי 3 על ההשקעה, ביחס לסכום בו נרכשו הנכסים הללו ב-2020 (284 מליון דולר).

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מ. כהן 11/09/2024 14:10
    הגב לתגובה זו
    אנרג'יאן מאכזבת בגדול, תוצאות לא טובות, שימשיכו ויחמירו עם ירידת מחיריי האנרגיה.לא סתם המניה יורדת בחודשים האחרונים. מה שמרכך את הירידה זה מכירת פעילות באיטליה אלג
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.