אנרג'יאן: ההכנסות צמחו ב-47%; מנמיכה את הרף העליון בתחזית
חברת הנפט והגז אנרג'יאן 1.16% מסיימת את המחצית הראשונה עם צמיחה של 47% בהכנסות שעמדו על 588 מיליון דולר, לצד רווח של 89 מיליון דולר. עם זאת, החברה בחרה להוריד את הרף העליון של תחזית ההפקה שלה לשנת 2024 ל-155-165 kboed, בהשוואה לטווח הקודם שעמד על 155-175 kboed.
הכנסות החברה, שמחזיקה במאגרי הגז כריש ותנין, עמדו במחצית הראשונה על 867 מיליון דולר, עלייה של 47% ביחס לכ-588 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2023. מתוך סך ההכנסות במחצית הראשונה, 643 מיליון דולר משויכים לפעילות הנמשכת באנרג'יאן לאחר המכירה.
בשורה התחתונה רשמה החברה רווח (לאחר מס) של 89 מיליון דולר, גידול של 27% ביחס לכ-70 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
היקף הפקת הגז של החברה במחצית הראשונה של 2024 עמד על 146 kboed (אלפי חביות שווה ערך נפט ליום), עליה של 38% ביחס למחצית המקבילה אשתקד. מתוך כמות זו, 106 kboed הינן מהפעילות הנמשכת גם לאחר שתושלם העסקה למכירת עסקי החברה במצרים, איטליה וקרואטיה לקרן קרלייל. בישראל, הגיעה הפקת הגז מכריש לשיא בחודש יוני, עם ממוצע של 177 kboed, וזאת כתוצאה מהביקושים הגבוהים בתקופת הקיץ.
במקביל, החברה עדכנה את כלפי מטה את הרף העליון של תחזית ההפקה שלה לשנת 2024, אשר עומד כעת על טווח של 155-165 kboed, בהשוואה לטווח הקודם שעמד על 155-175 kboed. מתוכם 115-125 שייכים לפעילות הנמשכת באנרג'יאן לאחר עסקת המכירה.
- אנרג'יאן מדווחת על חזרה לתפוקה מלאה, אך גם על ירידה בהכנסות וברווחיות
- אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך הרבעון חתמה אנרגי'אן על עסקה למכירת נכסיה באיטליה, מצרים וקרואטיה לקרן ההשקעות קרלייל, תמורת סכום של עד 945 מיליון דולר. בכך צפויה החברה להתמקד לפחות בשלב הראשון בפעילות שלה בישראל, בשדות הגז כריש, תנין וקטלן. שווי העסקה מייצג החזר של פי 3 על ההשקעה, ביחס לסכום בו נרכשו הנכסים הללו ב-2020 (284 מליון דולר).
- 1.מ. כהן 11/09/2024 14:10הגב לתגובה זואנרג'יאן מאכזבת בגדול, תוצאות לא טובות, שימשיכו ויחמירו עם ירידת מחיריי האנרגיה.לא סתם המניה יורדת בחודשים האחרונים. מה שמרכך את הירידה זה מכירת פעילות באיטליה אלג
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 3.07% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
