הרחפן של סולאר דרון
צילום: החברה
ראיון

סולאר דרון נכנסת לבורסה בת"א: תצליח איפה שכל מתחרותיה כשלו?

חברת ניקוי הפאנלים הסולאריים, החלה להיסחר היום לאחר שהשלימה מיזוג עם השלד בליידריינג'ר; האם היא תצליח לשנות את הרושם הרע שהותיר התחום אחרי הכישלונות של אקופיה, איירטאצ' ובליידריינג'ר עצמה?
איתן גרסטנפלד | (2)

סולאר דרון, אשר פיתחה מטען לניקוי שדות סולאריים באמצעות רחפן, נכנסה היום לבורסה בתל אביב לאחר שהשלימה מיזוג עם השלד  בלייד ריינג'ר 2.69% , שעסק גם הוא באותו התחום, לפי שווי מצרפי של 30 מיליון שקל. עם השלמת המיזוג יחזיקו בעלי המניות של סולאר דרון, בהובלת בעל השליטה שמוליק ינאי בכ-71%, מהחברה הממוזגת.

הכניסה של סולאר דרון לבורסה מגיעה לאחר ששלוש חברות אחרות שפעלו בתחום הניקוי הסולארי, כולל בליידריינג'ר עצמה, חוו כישלון חרוץ בבורסה בתל אביב. בליידריינג'ר נכנסה לבורסה בסוף שנת 2020, כחלק מגל ההנפקות ששטף את השווקים, לפי שווי של 93 מיליון שקל, ובשיאה אף הגיעה לשווי של כ-250 מיליון שקל. אלא שלמרות הניסיונות השונים, החברה לא הצליחה להציג הכנסות, בזמן שהיא שרפה מזומנים ומצאה את עצמה, עם קופה ריקה לחלוטין, ושווי שהפך אותה לשלד אליו נכנסה היום הפעילות החדשה של ינאי.

מהלך דומה עבר גם על שתי חברות הרובוטים הסולאריים הנוספות, שניצלו את הגאות בשווקים כדי להנפיק את מניותיהן בתל אביב,  וראו כיצד תוך שנתיים הן מאבדות מעל 90% משווין. בדצמבר 2020 הונפקה חברת אקופיה אקופיה , לפי שווי של 1.3 מיליארד שקל, ואף הגיעה בשיאה בשווי של 1.4 מיליארד שקל. פחות מארבע שנים אחרי זה היא נסחרת בשווי של כ-160 מיליון שקל. מספר חודשים לאחר מכן נכנסה לבורסה חברת איירטאצ'  איירטאצ 1.83% סולאר שהונפקה לפי שווי של 410 מיליון שקל, אך כמו מתחרותיה ראתה כיצד שוויה נחתך תוך שנתיים, והגיע לכ-15 מיליון שקל בלבד כיום.

עם זאת, שמוליק ינאי, בעל השליטה בסולאר דרון, סבור שהסיפור של החברה שלו יהיה שונה מאלה שקדמו לה. "שוק ההון הוכיח שהטענה שלנו כשקמנו לפני שלוש שנים הייתה נכונה, למרות שאנחנו היינו חברה מתחילה, ואקופיה ואיירטאצ' נסחרו בשווי של מאות מיליוני שקלים. הטענה שלנו הייתה שהעולם הסולארי הוא כבר לא שורות ארוכות וישרות במדינות צחיחות. רוב העולם הסולארי היום הולך בכיוון של דו שימוש, כמו גגות, מאגרים צפים וצלעות הרים. גם בתחום המסורתי, של שדות גדולים נכנסו עוקבי שמש, מערכת מכאנית שמזיזה את הפאנל כדי לעקוב אחרי שמש, מה שמקשה על רובוטים של חברות כמו איירטאצ' ואקופיה.

לעומת זאת, לרחפן שלנו, שהוא היחידי בעולם ללא צינור, אין את המגבלה של המרחקים והטופוגרפיות שהוא יכול לכסות. זה אומר שאני יכול לשטוף היום פאנלים החל בעיר דרומית, עובר בגגות בשיפועים שונים ועוקבים בזוויות שונות, וכלה במאגר צף. בנוסף החברות האחרות צריכות  מדינות צחיחות. בניגוד אליהן ששוטפות בניקוי יבש, אנחנו שוטפים עם מים וחומר. זה הבדל עצום, תחשבו מה קורה למטאטא ששוכב לילה בלחות והופך לרטוב. הפתירון שלנו גם מכוון לשווקים עדיפים מבחינה כלכלית וגם לכאלה שאין בהם פיתרון אחר, מסביר ינאי בראיון לביזפורטל.

שמוליק ינאי. קרדיט: החברה

מי שמזדהה עם הדברים של ינאי הוא מנכ"ל בליידריינג'ר, עודד פרוכטמן, שימשיך לשמש גם כמנכ"ל החברה הממוזגת. "אנחנו פיתחנו בבלייד רובוט וראינו את המגבלות הללו. היה לנו אפילו רובוט שנפל במאגר מים. למאגרי מים אין פיתרון היום, לא עם רובוטים ולא עם רובוטי שורה, ואפילו לא בניקוי ידני. לכן, רחפן כמו של בסולאר דרון, הוא הפיתרון האולטימטיבי בניקוי של משטחים כאלה, ומשטחים מורכבים אחרים, שאין אליהם גישה."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

על איזה שוק מדובר?

"אנחנו הערכנו את הפוטנציאל של השוק במיליארדי דולרים. מה שיפה במשטחים האלה, הוא שבגלל שהם יותר מורכבים, המחיר הוא גבוה משמעותית משדות סולארים. אנחנו מחפשים את הנישות שמשלמות הרבה כסף יחסית עבור שטיפה. הרחפן גם לא מוגבל רק לפאנלים סולארים, וכיול לעשות פעולות ניקוי בשווקים אחרים, כמו בניינים, גגות זכוכית וכו'."

בינתיים, החברה נמצאת בשלב של פיילוטים, ועוד לא מחזיקה במכירות משמעותיות, כשאת 2023 היא סיימה עם הכנסות של 20 אלף שקל. חברה נזהרים לפחות בשלב זה לתת הערכות מתי הם יתחילו לדווח על הכנסות משמעותיות ממכירה של המוצר. אך מתחייבים ש"השנה אנחנו עושים פיילוטים יותר מוגדרים בתשלום, שיכניסו מספרים גדולים יותר מבשנה האחרונה. עשינו פיילוטים אצל מובילי שוק בישראל, פינרג'י אנלייט והצלחנו להגיע לתוצאות טובות מאד, שהפכו את המוצר להרבה יותר בשל".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אמיר 26/06/2024 19:18
    הגב לתגובה זו
    של מים למרחקים נשמע פחות מעשי, אבל שיהיה להם בהצלחה. באמת.
  • ערן 27/06/2024 11:13
    הגב לתגובה זו
    יש רחפנים היום שלוקחים 80-100 ק"ג אז הבעיה היא לא המשקל. אבל שיהיה להם בהצלחה.
אמיר חדד מנכל ברומטר
צילום: אתר החברה
ראיון

"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"

"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ברומטר אמיר חדד

"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".

אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"  

"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".

מסיימים שנה. איך אתם בברומטר?

“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל 80% בשוק".

אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?

"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".

אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?

"אני חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מדד הביטוח ירד 1.3%, הנדל"ן הוסיף 1.9% בהובלת עזריאלי; ת"א 35 עלה 0.9%

לקראת סיום המסחר, מדד הביטוח חזר למומנטום השלילי של ימי המסחר האחרונים וצנח; נקסט ויז'ן תפרסם יעדים חדשים ל-2026 - המשקיעים מתרגשים והמניה קפצה; איסתא וישראייר מרחיבות את שיתוף הפעולה ביניהן - האם זה Win-Win? עזריאלי מתחזקת ומנוע הצמיחה של חוות השרתים מעלה הילוך בנורווגיה; בית שמש בהקצאה פרטית למוסדיים עם דיסקאונט של 5.7% - למה המניה בכל זאת טיפסה?

מערכת ביזפורטל |

שער הדולר דולר שקל רציף עומד על 3.19 ואנחנו בדרך להשלים שנה שלמה שבמהלכה התחזק השקל בכ-12.6%. 

הביטחוניות נמצאות היום בפוקוס. נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן  קפצה לאחר שהודיעה כי תפרסם בעוד שבוע את הערכת ההכנסות שלה ל-2025 וגם יעד חדש ל-2026, השוק זוכר את עסקת הענק עליה דיווחה רק לאחרונה, העסקה הכי גדולה שלה היסטורית הזמנה של כ-77 מיליון דולר, כזאת ששווה ל-86% מהיקף ההכנסות שלה בתשעת החודשים עליהם דיווחה, כנראה שבאמת יש למה לצפות, חן גולן כבר רמז לכם בראיון שעשה איתנו שההפתעות בדרך: יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"

מכאן אנחנו ממשיכים גם למב"ש. בית שמש 4.61%   עלתה היום למרות שעשתה הקצאה פרטית גדולה שזה דבר שלרוב מוריד מניות. אבל צריך להסתכל על הדברים בקונטקסט, זו הקצאה ענקית למוסדיים, אמנם עם דיסקאונט של כ-6% אבל מצד שני זה סכום של 200 מיליון שנכנס לחברה ונותן לה גמישות תפעולית וגם אפשרות לבצע רכישות מעניינות בקרוב, זו לא השערה, זו לשון ההודעה לכן זה מוביל לעליה מתונה (שהייתה חזקה יותר בתחילת יום המסחר)  מב"ש: הקצאה פרטית למוסדיים בדיסקאונט של 5.7%


אקסון ויז'ן אקסון ויזן 28.42%   טסה היום אבל המשקיעים כנראה (שוב) לא קראו את האותיות הקטנות. חברת ה-AI הביטחונית עדכנה על קבלת הזמנה הזמנה מתאגיד גדול - שניתן להניח שזהו לאונרדו, מסמיכות הפרסומים והאסמכתא, ברמת הכותרת אקסון כותבים שזוהי הזמנה בהיקף של 1.24 מיליון דולר, זו אגב הזמנה שלכשעצמה לא אמורה להיות משמעותית, גם לא לאקסון ויז'ן שנדרשת לתזרים מיידי של מזומנים וכל שכן לתאגיד הגדול שמבחינתו שורף מיליונים רבים על מו"פ. אבל המשך ההודעה מגלה לנו שהיקף ההתקשרות קטן בצורה משמעותית. יש מנגנון זיכוי, אולי סוג של בארטר בין הצדדים שתורם 1.15 מיליון דולר לעסקה כך שאנחנו נשארים עם כ-90 אלף דולר וגם הם נפרסים על 2026-2027 כלומר כ-3.7 אלף דולר או כ-11 אלף שקל בחודש - זה כל הסיפור של הזמנת הענק של מליון הדולר - מיליון דולר לאקסון ויז'ן על פרויקט AI? תקראו את האותיות הקטנות


קבוצת איסתא איסתא 2.06%   וישראייר ישראייר גרופ  חתמו על תוספת להסכם האסטרטגי בין החברות, שנחתם במקור בנובמבר 2024, במסגרתה הוארכה תקופת ההתקשרות עד ל-31 במרץ 2036 והורחב היקף הקצאת המושבים לאיסתא. ההסכם הזה הוא WIN-WIN אבל יותר חשוב לישראייר, החברה כבר דיווחה ברבעון השלישי על עליה בנתח השוק אבל ירידה בתפוסה, ירידה שמוסברת מהחזרה הגדולה של חברות תעופה זרות לשוק והתחרות שגדלה על הנוסע הישראלי. ברבעון השלישי ישראייר הטיסה כ-807 אלף נוסעים לעומת 566 אלף בשנה שעברה, והגדילה את נתח השוק מ-11.66% ל-13.76%. גם באוקטובר נמשכה מגמת הצמיחה, עם נתח שוק של כ-11.44% והטסת 205 אלף נוסעים. מנגד, שיעור התפוסה ירד בכ-7% ל-83% כך שהעסקה עם איסתא חשובה לישראייר מאוד בייחוד שוויז בדרך לארץ ומתכוונת להקים בסיס מקומי לקראת אמצע 2026.