הרחפן של סולאר דרון
צילום: החברה
ראיון

סולאר דרון נכנסת לבורסה בת"א: תצליח איפה שכל מתחרותיה כשלו?

חברת ניקוי הפאנלים הסולאריים, החלה להיסחר היום לאחר שהשלימה מיזוג עם השלד בליידריינג'ר; האם היא תצליח לשנות את הרושם הרע שהותיר התחום אחרי הכישלונות של אקופיה, איירטאצ' ובליידריינג'ר עצמה?
איתן גרסטנפלד | (2)

סולאר דרון, אשר פיתחה מטען לניקוי שדות סולאריים באמצעות רחפן, נכנסה היום לבורסה בתל אביב לאחר שהשלימה מיזוג עם השלד  בלייד ריינג'ר -1.78% , שעסק גם הוא באותו התחום, לפי שווי מצרפי של 30 מיליון שקל. עם השלמת המיזוג יחזיקו בעלי המניות של סולאר דרון, בהובלת בעל השליטה שמוליק ינאי בכ-71%, מהחברה הממוזגת.

הכניסה של סולאר דרון לבורסה מגיעה לאחר ששלוש חברות אחרות שפעלו בתחום הניקוי הסולארי, כולל בליידריינג'ר עצמה, חוו כישלון חרוץ בבורסה בתל אביב. בליידריינג'ר נכנסה לבורסה בסוף שנת 2020, כחלק מגל ההנפקות ששטף את השווקים, לפי שווי של 93 מיליון שקל, ובשיאה אף הגיעה לשווי של כ-250 מיליון שקל. אלא שלמרות הניסיונות השונים, החברה לא הצליחה להציג הכנסות, בזמן שהיא שרפה מזומנים ומצאה את עצמה, עם קופה ריקה לחלוטין, ושווי שהפך אותה לשלד אליו נכנסה היום הפעילות החדשה של ינאי.

מהלך דומה עבר גם על שתי חברות הרובוטים הסולאריים הנוספות, שניצלו את הגאות בשווקים כדי להנפיק את מניותיהן בתל אביב,  וראו כיצד תוך שנתיים הן מאבדות מעל 90% משווין. בדצמבר 2020 הונפקה חברת אקופיה אקופיה , לפי שווי של 1.3 מיליארד שקל, ואף הגיעה בשיאה בשווי של 1.4 מיליארד שקל. פחות מארבע שנים אחרי זה היא נסחרת בשווי של כ-160 מיליון שקל. מספר חודשים לאחר מכן נכנסה לבורסה חברת איירטאצ'  איירטאצ -1.08% סולאר שהונפקה לפי שווי של 410 מיליון שקל, אך כמו מתחרותיה ראתה כיצד שוויה נחתך תוך שנתיים, והגיע לכ-15 מיליון שקל בלבד כיום.

עם זאת, שמוליק ינאי, בעל השליטה בסולאר דרון, סבור שהסיפור של החברה שלו יהיה שונה מאלה שקדמו לה. "שוק ההון הוכיח שהטענה שלנו כשקמנו לפני שלוש שנים הייתה נכונה, למרות שאנחנו היינו חברה מתחילה, ואקופיה ואיירטאצ' נסחרו בשווי של מאות מיליוני שקלים. הטענה שלנו הייתה שהעולם הסולארי הוא כבר לא שורות ארוכות וישרות במדינות צחיחות. רוב העולם הסולארי היום הולך בכיוון של דו שימוש, כמו גגות, מאגרים צפים וצלעות הרים. גם בתחום המסורתי, של שדות גדולים נכנסו עוקבי שמש, מערכת מכאנית שמזיזה את הפאנל כדי לעקוב אחרי שמש, מה שמקשה על רובוטים של חברות כמו איירטאצ' ואקופיה.

לעומת זאת, לרחפן שלנו, שהוא היחידי בעולם ללא צינור, אין את המגבלה של המרחקים והטופוגרפיות שהוא יכול לכסות. זה אומר שאני יכול לשטוף היום פאנלים החל בעיר דרומית, עובר בגגות בשיפועים שונים ועוקבים בזוויות שונות, וכלה במאגר צף. בנוסף החברות האחרות צריכות  מדינות צחיחות. בניגוד אליהן ששוטפות בניקוי יבש, אנחנו שוטפים עם מים וחומר. זה הבדל עצום, תחשבו מה קורה למטאטא ששוכב לילה בלחות והופך לרטוב. הפתירון שלנו גם מכוון לשווקים עדיפים מבחינה כלכלית וגם לכאלה שאין בהם פיתרון אחר, מסביר ינאי בראיון לביזפורטל.

שמוליק ינאי. קרדיט: החברה

מי שמזדהה עם הדברים של ינאי הוא מנכ"ל בליידריינג'ר, עודד פרוכטמן, שימשיך לשמש גם כמנכ"ל החברה הממוזגת. "אנחנו פיתחנו בבלייד רובוט וראינו את המגבלות הללו. היה לנו אפילו רובוט שנפל במאגר מים. למאגרי מים אין פיתרון היום, לא עם רובוטים ולא עם רובוטי שורה, ואפילו לא בניקוי ידני. לכן, רחפן כמו של בסולאר דרון, הוא הפיתרון האולטימטיבי בניקוי של משטחים כאלה, ומשטחים מורכבים אחרים, שאין אליהם גישה."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

על איזה שוק מדובר?

"אנחנו הערכנו את הפוטנציאל של השוק במיליארדי דולרים. מה שיפה במשטחים האלה, הוא שבגלל שהם יותר מורכבים, המחיר הוא גבוה משמעותית משדות סולארים. אנחנו מחפשים את הנישות שמשלמות הרבה כסף יחסית עבור שטיפה. הרחפן גם לא מוגבל רק לפאנלים סולארים, וכיול לעשות פעולות ניקוי בשווקים אחרים, כמו בניינים, גגות זכוכית וכו'."

בינתיים, החברה נמצאת בשלב של פיילוטים, ועוד לא מחזיקה במכירות משמעותיות, כשאת 2023 היא סיימה עם הכנסות של 20 אלף שקל. חברה נזהרים לפחות בשלב זה לתת הערכות מתי הם יתחילו לדווח על הכנסות משמעותיות ממכירה של המוצר. אך מתחייבים ש"השנה אנחנו עושים פיילוטים יותר מוגדרים בתשלום, שיכניסו מספרים גדולים יותר מבשנה האחרונה. עשינו פיילוטים אצל מובילי שוק בישראל, פינרג'י אנלייט והצלחנו להגיע לתוצאות טובות מאד, שהפכו את המוצר להרבה יותר בשל".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אמיר 26/06/2024 19:18
    הגב לתגובה זו
    של מים למרחקים נשמע פחות מעשי, אבל שיהיה להם בהצלחה. באמת.
  • ערן 27/06/2024 11:13
    הגב לתגובה זו
    יש רחפנים היום שלוקחים 80-100 ק"ג אז הבעיה היא לא המשקל. אבל שיהיה להם בהצלחה.
רמי לוי
צילום: תמר מצפי
ראש בראש

לקוחות של שופרסל עזבו לרמי לוי - ניתוח

רמי לוי עולה, שופרסל יורדת - במכירות וגם בבורסה; הנה הסיבה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רמי לוי שופרסל

חודשיים וחצי עברו מאז השיחה הקודמת שלנו עם רמי לוי. היא נסחרה אז ב-300 שקלים למניה, ונראה היה שהיא במחיר אטרקטיבי וציינו זאת. היום היא ב-339 שקל - תשואה של 13%. זה היה ראיון על האיש ועל החברה, לקראת חגיגות ה-70 של רמי לוי המייסד שהתחיל בקמעונאות, אבל מסתבר שיש לו הון גדול יותר דרך ההחזקה ברמי לוי נדל"ן שאוטוטו תונפק בבורסה (רמי לוי - מהמכולת בשוק מחנה יהודה לטייקון; כל התחנות בדרך ל-7 מיליארד שקל). 

נזכרנו בראיון הזה  בהמשך לדוחות הכספיים שפרסם רמי לוי לחברת הקמעונאות. זה אמור להיות יום חג נוסף לרמי לוי - הוא פרסם דוחות שהיו טובים והמניה עלתה ב-3.5%. היום גם שופרסל של האחים אמיר פרסמה תוצאות - הדוחות חלשים והמניה איבדה 7.5%. אצל שופרסל מאבדים נתח שוק, אצל רמי לוי גדלים בנתח השוק. 

לראיון הקודם (הקליקו וכנסו):



המכירות הקמעונאיות של רשת רמי לוי עלו מ‑1.73 מיליארד שקל ל‑1.81 מיליארד שקל, ובחישוב כולל עם פעילות גודפארם מ‑1.85 מיליארד שקל ל‑1.95 מיליארד שקל. לעומת זאת, שופרסל דיווחה על ירידה במכירות: מ‑4.07 מיליארד שקל ל‑3.69 מיליארד שקל. ירידה כ‑9.3%, בעוד רמי לוי צומחת ב‑5.4%. זה אומר שהסיבה היא לא רק ירידות במכירות בשוק כולו, אלא בעיקר צרכנים שחוזרים להשוות מחירים (אחרי שבמלחמה לא היה להם את הקשב לבדוק ולהשוות וכנראה לגלות ששופרסל יקרה לעומת רמי לוי. אלו חדשות רעות לשופרסל וכמובן טובות לרמי לוי.

השוק הבין שרמי לוי מנצח את שופרסל והמניה עלתה ב-3.5% בשעה ששופרסל ירדה ב-7.5%.  זה חריג מאוד ששתי חברות באותו השוק, המקום הראשון והשני בשוק מתנהגות שונה, זה מעיד על DNA שונה מאוד בעסקים, אלו לא חברות דומות, למרות שהן פועלות באותו השוק. השוני נובע מהאסטרטגיה. רמי לוי - דיסקאונט-דיסקאונט-דיסקאונט. שופרסל פחות מתייחסת למחיר ויותר לכוח, פריסה, עומק של מוצרים. כנראה שיוקר המחייה שהולך ועולה גורם לצרכני שופרסל לעזוב לרמי לוי. 

אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."