הרחפן של סולאר דרון
צילום: החברה
ראיון

סולאר דרון נכנסת לבורסה בת"א: תצליח איפה שכל מתחרותיה כשלו?

חברת ניקוי הפאנלים הסולאריים, החלה להיסחר היום לאחר שהשלימה מיזוג עם השלד בליידריינג'ר; האם היא תצליח לשנות את הרושם הרע שהותיר התחום אחרי הכישלונות של אקופיה, איירטאצ' ובליידריינג'ר עצמה?
איתן גרסטנפלד | (2)

סולאר דרון, אשר פיתחה מטען לניקוי שדות סולאריים באמצעות רחפן, נכנסה היום לבורסה בתל אביב לאחר שהשלימה מיזוג עם השלד  בלייד ריינג'ר 6.79% , שעסק גם הוא באותו התחום, לפי שווי מצרפי של 30 מיליון שקל. עם השלמת המיזוג יחזיקו בעלי המניות של סולאר דרון, בהובלת בעל השליטה שמוליק ינאי בכ-71%, מהחברה הממוזגת.

הכניסה של סולאר דרון לבורסה מגיעה לאחר ששלוש חברות אחרות שפעלו בתחום הניקוי הסולארי, כולל בליידריינג'ר עצמה, חוו כישלון חרוץ בבורסה בתל אביב. בליידריינג'ר נכנסה לבורסה בסוף שנת 2020, כחלק מגל ההנפקות ששטף את השווקים, לפי שווי של 93 מיליון שקל, ובשיאה אף הגיעה לשווי של כ-250 מיליון שקל. אלא שלמרות הניסיונות השונים, החברה לא הצליחה להציג הכנסות, בזמן שהיא שרפה מזומנים ומצאה את עצמה, עם קופה ריקה לחלוטין, ושווי שהפך אותה לשלד אליו נכנסה היום הפעילות החדשה של ינאי.

מהלך דומה עבר גם על שתי חברות הרובוטים הסולאריים הנוספות, שניצלו את הגאות בשווקים כדי להנפיק את מניותיהן בתל אביב,  וראו כיצד תוך שנתיים הן מאבדות מעל 90% משווין. בדצמבר 2020 הונפקה חברת אקופיה אקופיה , לפי שווי של 1.3 מיליארד שקל, ואף הגיעה בשיאה בשווי של 1.4 מיליארד שקל. פחות מארבע שנים אחרי זה היא נסחרת בשווי של כ-160 מיליון שקל. מספר חודשים לאחר מכן נכנסה לבורסה חברת איירטאצ'  איירטאצ 1.17% סולאר שהונפקה לפי שווי של 410 מיליון שקל, אך כמו מתחרותיה ראתה כיצד שוויה נחתך תוך שנתיים, והגיע לכ-15 מיליון שקל בלבד כיום.

עם זאת, שמוליק ינאי, בעל השליטה בסולאר דרון, סבור שהסיפור של החברה שלו יהיה שונה מאלה שקדמו לה. "שוק ההון הוכיח שהטענה שלנו כשקמנו לפני שלוש שנים הייתה נכונה, למרות שאנחנו היינו חברה מתחילה, ואקופיה ואיירטאצ' נסחרו בשווי של מאות מיליוני שקלים. הטענה שלנו הייתה שהעולם הסולארי הוא כבר לא שורות ארוכות וישרות במדינות צחיחות. רוב העולם הסולארי היום הולך בכיוון של דו שימוש, כמו גגות, מאגרים צפים וצלעות הרים. גם בתחום המסורתי, של שדות גדולים נכנסו עוקבי שמש, מערכת מכאנית שמזיזה את הפאנל כדי לעקוב אחרי שמש, מה שמקשה על רובוטים של חברות כמו איירטאצ' ואקופיה.

לעומת זאת, לרחפן שלנו, שהוא היחידי בעולם ללא צינור, אין את המגבלה של המרחקים והטופוגרפיות שהוא יכול לכסות. זה אומר שאני יכול לשטוף היום פאנלים החל בעיר דרומית, עובר בגגות בשיפועים שונים ועוקבים בזוויות שונות, וכלה במאגר צף. בנוסף החברות האחרות צריכות  מדינות צחיחות. בניגוד אליהן ששוטפות בניקוי יבש, אנחנו שוטפים עם מים וחומר. זה הבדל עצום, תחשבו מה קורה למטאטא ששוכב לילה בלחות והופך לרטוב. הפתירון שלנו גם מכוון לשווקים עדיפים מבחינה כלכלית וגם לכאלה שאין בהם פיתרון אחר, מסביר ינאי בראיון לביזפורטל.

שמוליק ינאי. קרדיט: החברה

מי שמזדהה עם הדברים של ינאי הוא מנכ"ל בליידריינג'ר, עודד פרוכטמן, שימשיך לשמש גם כמנכ"ל החברה הממוזגת. "אנחנו פיתחנו בבלייד רובוט וראינו את המגבלות הללו. היה לנו אפילו רובוט שנפל במאגר מים. למאגרי מים אין פיתרון היום, לא עם רובוטים ולא עם רובוטי שורה, ואפילו לא בניקוי ידני. לכן, רחפן כמו של בסולאר דרון, הוא הפיתרון האולטימטיבי בניקוי של משטחים כאלה, ומשטחים מורכבים אחרים, שאין אליהם גישה."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

על איזה שוק מדובר?

"אנחנו הערכנו את הפוטנציאל של השוק במיליארדי דולרים. מה שיפה במשטחים האלה, הוא שבגלל שהם יותר מורכבים, המחיר הוא גבוה משמעותית משדות סולארים. אנחנו מחפשים את הנישות שמשלמות הרבה כסף יחסית עבור שטיפה. הרחפן גם לא מוגבל רק לפאנלים סולארים, וכיול לעשות פעולות ניקוי בשווקים אחרים, כמו בניינים, גגות זכוכית וכו'."

בינתיים, החברה נמצאת בשלב של פיילוטים, ועוד לא מחזיקה במכירות משמעותיות, כשאת 2023 היא סיימה עם הכנסות של 20 אלף שקל. חברה נזהרים לפחות בשלב זה לתת הערכות מתי הם יתחילו לדווח על הכנסות משמעותיות ממכירה של המוצר. אך מתחייבים ש"השנה אנחנו עושים פיילוטים יותר מוגדרים בתשלום, שיכניסו מספרים גדולים יותר מבשנה האחרונה. עשינו פיילוטים אצל מובילי שוק בישראל, פינרג'י אנלייט והצלחנו להגיע לתוצאות טובות מאד, שהפכו את המוצר להרבה יותר בשל".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אמיר 26/06/2024 19:18
    הגב לתגובה זו
    של מים למרחקים נשמע פחות מעשי, אבל שיהיה להם בהצלחה. באמת.
  • ערן 27/06/2024 11:13
    הגב לתגובה זו
    יש רחפנים היום שלוקחים 80-100 ק"ג אז הבעיה היא לא המשקל. אבל שיהיה להם בהצלחה.
ידין ענתבי
צילום: בנק הפועלים
דוחות

פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%

בנק הפועלים מסכם רבעון שלישי עם רווח נקי של כ-2.8 מיליארד שקל ותשואה להון של 17.6%, עם זאת בנטרול רווח חד פעמי הרווח עמד על כ-2.4 מיליארד ותשואה להון של 15.2%

תמיר חכמוף |

בנק הפועלים פועלים -1.13%   מפרסם את דוחותיו הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2025.

הבנק מסכם את הרבעון השלישי של שנת 2025 ברווח נקי בסך 2,758 מיליון שקל בהשוואה ל-2,542 מיליון שקל ברבעון הקודם ול-1,905 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הגידול ברווח הנקי ברבעון הושפע מגידול בהכנסות בסך 432 מיליון שקל (רווח של כ-380 מיליון שקל נטו, לאחר השפעת המס) בשל סכומים שהתקבלו בקשר עם הסדר הפשרה בתביעה בקשר עם חקירת המס האמריקאית.

הרווח הנקי ברבעון השלישי בנטרול הסכומים כאמור עמד על 2,378 מיליון שקל. העלייה ברווח מול הרבעון המקביל נבעה בעיקרה מגידול בהכנסות על רקע הצמיחה בהיקפי הפעילות.

שיעור התשואה להון על הרווח הנקי עמד ברבעון השלישי על 17.6% בהשוואה ל-16.7% ברבעון הקודם ול-13.6% ברבעון המקביל אשתקד. שיעור התשואה להון על הרווח הנקי המנוטרל כאמור עמד ברבעון השלישי על 15.2%.

נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?