סולאר דרון נכנסת לבורסה בת"א: תצליח איפה שכל מתחרותיה כשלו?
סולאר דרון, אשר פיתחה מטען לניקוי שדות סולאריים באמצעות רחפן, נכנסה היום לבורסה בתל אביב לאחר שהשלימה מיזוג עם השלד בלייד ריינג'ר 4.79% , שעסק גם הוא באותו התחום, לפי שווי מצרפי של 30 מיליון שקל. עם השלמת המיזוג יחזיקו בעלי המניות של סולאר דרון, בהובלת בעל השליטה שמוליק ינאי בכ-71%, מהחברה הממוזגת.
הכניסה של סולאר דרון לבורסה מגיעה לאחר ששלוש חברות אחרות שפעלו בתחום הניקוי הסולארי, כולל בליידריינג'ר עצמה, חוו כישלון חרוץ בבורסה בתל אביב. בליידריינג'ר נכנסה לבורסה בסוף שנת 2020, כחלק מגל ההנפקות ששטף את השווקים, לפי שווי של 93 מיליון שקל, ובשיאה אף הגיעה לשווי של כ-250 מיליון שקל. אלא שלמרות הניסיונות השונים, החברה לא הצליחה להציג הכנסות, בזמן שהיא שרפה מזומנים ומצאה את עצמה, עם קופה ריקה לחלוטין, ושווי שהפך אותה לשלד אליו נכנסה היום הפעילות החדשה של ינאי.
מהלך דומה עבר גם על שתי חברות הרובוטים הסולאריים הנוספות, שניצלו את הגאות בשווקים כדי להנפיק את מניותיהן בתל אביב, וראו כיצד תוך שנתיים הן מאבדות מעל 90% משווין. בדצמבר 2020 הונפקה חברת אקופיה אקופיה , לפי שווי של 1.3 מיליארד שקל, ואף הגיעה בשיאה בשווי של 1.4 מיליארד שקל. פחות מארבע שנים אחרי זה היא נסחרת בשווי של כ-160 מיליון שקל. מספר חודשים לאחר מכן נכנסה לבורסה חברת איירטאצ' איירטאצ 0.68% סולאר שהונפקה לפי שווי של 410 מיליון שקל, אך כמו מתחרותיה ראתה כיצד שוויה נחתך תוך שנתיים, והגיע לכ-15 מיליון שקל בלבד כיום.
עם זאת, שמוליק ינאי, בעל השליטה בסולאר דרון, סבור שהסיפור של החברה שלו יהיה שונה מאלה שקדמו לה. "שוק ההון הוכיח שהטענה שלנו כשקמנו לפני שלוש שנים הייתה נכונה, למרות שאנחנו היינו חברה מתחילה, ואקופיה ואיירטאצ' נסחרו בשווי של מאות מיליוני שקלים. הטענה שלנו הייתה שהעולם הסולארי הוא כבר לא שורות ארוכות וישרות במדינות צחיחות. רוב העולם הסולארי היום הולך בכיוון של דו שימוש, כמו גגות, מאגרים צפים וצלעות הרים. גם בתחום המסורתי, של שדות גדולים נכנסו עוקבי שמש, מערכת מכאנית שמזיזה את הפאנל כדי לעקוב אחרי שמש, מה שמקשה על רובוטים של חברות כמו איירטאצ' ואקופיה.
- מנכ״ל בלייד ריינג׳ר: ״השם עופר ינאי פותח דלתות״
- הציוץ שהקפיץ את בלייד ריינג׳ר ב-10%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת זאת, לרחפן שלנו, שהוא היחידי בעולם ללא צינור, אין את המגבלה של המרחקים והטופוגרפיות שהוא יכול לכסות. זה אומר שאני יכול לשטוף היום פאנלים החל בעיר דרומית, עובר בגגות בשיפועים שונים ועוקבים בזוויות שונות, וכלה במאגר צף. בנוסף החברות האחרות צריכות מדינות צחיחות. בניגוד אליהן ששוטפות בניקוי יבש, אנחנו שוטפים עם מים וחומר. זה הבדל עצום, תחשבו מה קורה למטאטא ששוכב לילה בלחות והופך לרטוב. הפתירון שלנו גם מכוון לשווקים עדיפים מבחינה כלכלית וגם לכאלה שאין בהם פיתרון אחר, מסביר ינאי בראיון לביזפורטל.
שמוליק ינאי. קרדיט: החברה
מי שמזדהה עם הדברים של ינאי הוא מנכ"ל בליידריינג'ר, עודד פרוכטמן, שימשיך לשמש גם כמנכ"ל החברה הממוזגת. "אנחנו פיתחנו בבלייד רובוט וראינו את המגבלות הללו. היה לנו אפילו רובוט שנפל במאגר מים. למאגרי מים אין פיתרון היום, לא עם רובוטים ולא עם רובוטי שורה, ואפילו לא בניקוי ידני. לכן, רחפן כמו של בסולאר דרון, הוא הפיתרון האולטימטיבי בניקוי של משטחים כאלה, ומשטחים מורכבים אחרים, שאין אליהם גישה."
- "אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
- "חזון ל-50% צמיחה לא מספיק לנו": מנכ״ל בלנדר מסמן את המהפכה הבאה בפינטק ו-AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
על איזה שוק מדובר?
"אנחנו הערכנו את הפוטנציאל של השוק במיליארדי דולרים. מה שיפה במשטחים האלה, הוא שבגלל שהם יותר מורכבים, המחיר הוא גבוה משמעותית משדות סולארים. אנחנו מחפשים את הנישות שמשלמות הרבה כסף יחסית עבור שטיפה. הרחפן גם לא מוגבל רק לפאנלים סולארים, וכיול לעשות פעולות ניקוי בשווקים אחרים, כמו בניינים, גגות זכוכית וכו'."
בינתיים, החברה נמצאת בשלב של פיילוטים, ועוד לא מחזיקה במכירות משמעותיות, כשאת 2023 היא סיימה עם הכנסות של 20 אלף שקל. חברה נזהרים לפחות בשלב זה לתת הערכות מתי הם יתחילו לדווח על הכנסות משמעותיות ממכירה של המוצר. אך מתחייבים ש"השנה אנחנו עושים פיילוטים יותר מוגדרים בתשלום, שיכניסו מספרים גדולים יותר מבשנה האחרונה. עשינו פיילוטים אצל מובילי שוק בישראל, פינרג'י אנלייט והצלחנו להגיע לתוצאות טובות מאד, שהפכו את המוצר להרבה יותר בשל".
- 1.אמיר 26/06/2024 19:18הגב לתגובה זושל מים למרחקים נשמע פחות מעשי, אבל שיהיה להם בהצלחה. באמת.
- ערן 27/06/2024 11:13הגב לתגובה זויש רחפנים היום שלוקחים 80-100 ק"ג אז הבעיה היא לא המשקל. אבל שיהיה להם בהצלחה.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
ד״ר אביב גל, מנכ״ל בלנדר. קרדיט: שלומי יוסף"חזון ל-50% צמיחה לא מספיק לנו": מנכ״ל בלנדר מסמן את המהפכה הבאה בפינטק ו-AI
מנכ"ל בלנדר, ד"ר גל אביב, בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב: על שוק אשראי דיגיטלי של כ-30 מיליארד שקל בשנה, תשובה ללקוח תוך 17 שניות, המעבר לרווחיות, והחזון שבו הבנקים הופכים לספקי נזילות ואייג’נטים סוגרים את העסקה עבור הלקוח
בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שנערכה אתמול בבורסה בתל אביב, במושב שעסק בחיבור בין פינטק, דאטה ובינה מלאכותית, עלה לשיחה ד"ר גל אביב, מנכ"ל בלנדר. אביב, פיזיקאי במקור, סיפר על הדרך שעשה ממחקר בפיזיקה אל עולם האשראי הדיגיטלי, ועל איך בעיניו ייראה שוק האשראי הצרכני כשבינה מלאכותית תיכנס עמוק לתוך תהליך קבלת ההחלטות.
מפיזיקה לפינטק - ומהפסדים לרווח
אביב הזכיר בתחילת השיחה כי עשה את הדוקטורט שלו בפיזיקה בשנת 2012, בזמן שבו התחום שבו עסק עוד לא קיבל שם ברור. לדבריו, לימודי הפיזיקה היו קשים מאוד: "בסוף שנה ראשונה היינו בערך 20% מהסטודנטים שהיו בתחילת השנה. זה לימודים מאוד מאוד דורשניים, אבל מי שאוהב את זה נשאר".
משם עבר להקמת בלנדר כחברת הלוואות חברתיות. "בלנדר היום חברה ציבורית שמנהלת קרוב ל-110 אלף לקוחות משלמים פה בישראל", אמר. בלנדר הוקמה לפני כ־12 שנה, והחברה פועלת בכמה תחומי פעילות: הלוואות צרכניות, פריסת תשלומים ברשתות הקמעונאות הגדולות, ובסיס הפעילות ההיסטורי, פלטפורמת הלוואות בין אנשים. "הבסיס והמקור של בלנדר זה פלטפורמת פי טו פי שקיימת מאז הקמתה", אמר אביב. לאורך השנים, לדבריו, פיתחה החברה טכנולוגיה בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים.
במהלך השיחה הוזכר כי תיק האשראי של בלנדר, כולל פעילות ההלוואות החברתיות, עומד על היקף של כ-550 מיליון שקל, וכי החברה ממשיכה להפעיל את פלטפורמת הפי טו פי כערוץ פעילות נוסף. לצד אלה, דיבר אביב על שינוי הכיוון שעברה החברה לאחר ההנפקה. "לקחת חברת פינטק שמפוקסת צמיחה ואחרי הנפקה להבין שצריך להחליף דיסקט ולהפוך אותה מחברת צמיחה לחברה ציבורית שצריכה להיות רווחית - זה היה מסע מאוד משמעותי", אמר. לדבריו, החברה דיווחה לאחרונה על חציון עם תוצאה חיובית, וממשיכה לשמור על רווחיות.
- בלנדר מגייסת 18 מיליון שקל בהקצאה פרטית במחיר השוק
- בלנדר מוכרת את יתרת תיק האשראי בליטא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשנשאל אם בלנדר היא קודם כול חברת טכנולוגיה או חברת אשראי, השיב אביב: "בעיניים שלנו היא דבר ראשון חברה טכנולוגית, כי כל הפעילות שלנו לא הייתה יכולה להתקיים בלי הטכנולוגיה". לדבריו, היתרון של בלנדר נמצא לכל אורך השרשרת - מהבדיקה של הלקוחות, דרך תפעול ההלוואה ועד ניהול האשראי לאורך חיי ההלוואה.
