חיסכון
צילום: Nattanan Kanchanaprat from Pixabay
קרנות השתלמות

קרנות השתלמות בפברואר - מה עשתה הקרן שלכם והקאמבק של כלל ביטוח

אחרי חודשים ארוכים בהם הקרנות המנהלות את רוב השקעותיהן בחו"ל השיאו תשואות גבוהות, הבורסה המקומית הפסיקה לדשדש ומי שהשקיע יותר בישראל עשה תשואה טובה יותר
דור עצמון | (4)

חודש פברואר בקרנות ההשתלמות צפוי להיות טוב במיוחד. ובמיוחד לאלו המנהלות את רוב השקעותיהן בבורסה התל אביבית שנסחרת בסנטימנט חיובי וגרמה לכך ש-2,000 נקודות לת"א 35 נראים קרובים מתמיד. ריצה של 8% מאז הורדת הדירוג של מודי'ס. הורדה שכשניתחנו אותה אצלנו, הסברנו שאין מה כדי להשפיע על השווקים ושהשוק המקומי חזק. מתחילת השנה הנוכחית עברו קצת יותר מחודשיים ומדד ת"א 35, עלה ביותר מ-5% והבנקים ב-2.3%. ת"א 90 הוסיף לערכו יותר מ-8%.

כלל ביטוח היא הנהנית הראשונה מהעליות בבורסה המקומית מכיוון שרוב אחזקותיה הן כאן בארץ והיא פחות מוטה לחו"ל. זה מביא אותה, לפי ההערכות שלנו כאן בביזפורטל, לתשואה של 2.2% במסלול הכללי של קרנות ההשתלמות וממקם אותה בראש הטבלה.

קרנות השתלמות

*הערכות ביזפורטל.

אנליסט מנורה והפניקס מיד אחריה עם 2.11% ו-2.1% בהתאמה אם כי בסוף הרשימה ניצבת מיטב שצפויה להציג תשואה של 1.8% בחודש פברואר. בתי ההשקעות אינפיניטי ומור מוצגים בסוף הטבלה בנפרד - אינפיניטי מנהלת פחות מ-100 מיליון שקל. אומנם קל יותר לייצר תשואה עודפת שכשאתה קטן (ראו בהמשך את ההתייחסות למור), עם זאת - לא רואים אינדיקציות לשיפור תשואות מלאכותי באינפיניטי. 

התשואות של בית ההשקעות מור ל-5 שנים לכאורה שמות אותה בראש הטבלה. מערכת ביזפורטל סבורה שנתוני מור בתקופה הראשונה לחייה מוטים כלפי מעלה, נובעים מטריקים-שטיקים ואינם מייצגים את ההמשך כפי שניתן לראות בשנה האחרונה. גילוי נאות - מור תבעה את ביזפורטל בתביעת דיבה ולשון הרע על עניין התשואות, תביעה שתתברר בבית המשפט.

צריך לזכור שקרנות ההשתלמות הן האפיק הכי טוב שקיים בשוק לא בזכות התשואות, אלא בזכות הטבות המס. עם זאת, בחודשים האחרונים נשמעו לא מעט קריאות לבטל את הטבות המס על הקרנות הללו בעיקר לאור הצורך הגובר לממן את עלויות המלחמה. באגף התקציבים במשרד האוצר מעוניינים לצאת בקיצוץ רחב של הטבות מס - בהן גם הטבות המס על קרנות ההשתלמות - הטבות שמסתכמות בכ-90 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מוטי 07/03/2024 09:59
    הגב לתגובה זו
    מי שלא עובד ועושה ריסק זמני מקבל "הטבה" שבה הוא לא משלם.זה טוב למי שלא יכול לשלם ומתכוון לחזור לעבוד אבל את העלות הם לוקחים מהצבירה דבר שעשוי להשפיע על גובה הפנסייה ומדובר בכסף שהם לקחו עליו אחוז מסויים בעת ההפקדה ובביטוחי המנהלים מדובר בכמה אוחזים יפים!הם מסתירים את זה שהתשלום הוא מהצבירה וגם הסוכני ביטוח לא יודעים או לא מספרים לציבור ולעיתים גם משקרים.הם עושים יד אחת בשביל לגנוב את כספי הפנסייה שאותם לא תמיד ניתן להחזיר.
  • 2.
    יעל 06/03/2024 15:10
    הגב לתגובה זו
    אך אתם מייצרים כותרות נשמע כמו כותרת ממומנת לא פלא שהאתר שלכם ללא תשלום
  • 1.
    לא ברור 06/03/2024 06:02
    הגב לתגובה זו
    אבל לפי האחוז שמצויין הכוונה באחוז תשואה שנתי. למשל מור עלתה 60% לא 10%. וילין לפידות 35% ולא 6.4%.
  • ציקי 06/03/2024 11:09
    הגב לתגובה זו
    צודק ידידי 100אחוז
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.