דוד פתאל
צילום: יחצ
דוחות

המהפך בפתאל הושלם - האם המניה מתומחרת בחסר?

מניית פתאל עלתה 25% מתחילת השנה אבל היא עדיין ב-30% מתחת למחיר רגע לפני הקורונה; היום היא גדולה יותר, מוכרת ומרוויחה יותר מאז (לפני הקורונה) - מה ההסבר?

איציק יצחקי | (10)

התוצאות של פתאל טובות, התחזית קדימה טובה, החזון מרשים. החברה שמובילה את תחום המלונאות בארץ היא גם הגדולה בגרמניה ואוסטריה ולוטשת עיניים למקומות נוספים בעולם. המשקיעים לא אדישים - מניית החברה זינקה ב-25% מתחילת השנה ושוויה 6.1 מיליארד שקל. עסק גדול וכשמתייחסים לשווי בבורסה צריך לזכור שלחברה יש חובות פיננסים כך ששווי הפעילות שלה גדול עוד יותר - במקרה הזה מעל 10 מיליארד שקל. 

פעילות מרשימה שהצליחה גם בזכות ההנהלה  לצאת ממשבר הקורונה האיום שהיה עלול לחסל את החברה. החשש אז הפיל את המניה לשפל ב-2020 כשמאז היא זינקה פי 4. אבל כשמשווים את החברה היום לחברה רגע לפני הקורונה רואים שהיום היא גדולה יותר, מוכרת יותר ומרוויחה יותר. לכאורה היא לא אמורה להיות ב-30% מתחת למחיר רגע לפני הקורונה. אז אולי זה בגלל החוב שהיום הוא גדול יותר בכמיליארד שקל, אבל כנראה שזו לא הסיבה כי היחס חוב (חוב לאבידה) נמוך יותר מאז. כשמסתכלים על המספרים ומנסים לחלץ רווח מתואם מייצג, ניתן להעריך שהחברה נסחרת במכפיל רווח של 11-14 - נמוך מהמכפיל אז. ונעבור לדוחות הרבעון. 

פתאל  פתאל החזקות -0.18% מדווחת על הכנסות של 1.89 מיליארד שקל ברבעון השני - גידול של 26% ביחס לתקופה מקבילה. ה-EBITDAR (הרווח לפני שכירות, פחת והוצאות אחרות)  עלה בשיעור דומה ל-712.5 מיליון שקל. במחצית הראשונה הסתכמו ההכנסות ב-3.13 מיליארד שקל - עלייה של 39% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ה-EBITDAR במחצית זינק ב-53% וחצה לראשונה את ה-1 מיליארד שקל, כאשר 80% מקורו באירופה 

הנהלת החברה מעדכנת כי נכון לסוף הרבעון השני התפוסות בכל האיזורים בהן פועלת החברה הינן גבוהות ביחס לרבעון המקביל אשתקד וכך גם ההכנסה היומית הממוצעת לחדר (ADR). הנהלת החברה מאשררת (מאשרת מחדש) את התחזיות לשנת 2023 וצופה המשך צמיחה משמעותית עם תוצאות טובות הן מתוצאות השנה החולפת והן מתוצאות שנת 2019 (השנה האחרונה שלפני פרוץ משבר הקורונה).

הכנסות בשנת 2023 צפויות לזנק ל-7.4-7.7 מיליארד שקל וה-EBITDAR צפוי לחצות לראשונה את רף ה-2 מיליארד שקל ויעמוד על 2.4-2.6 מיליארד שקל. "אנו ממשיכים לשבור שיאים ומסכמים את הרבעון הטוב ביותר של פתאל מאז הקמתה במונחי רווח נקי",  אומר שחר עקה, דירקטור וסמנכ"ל הכספים בחברה, "למרות שעונתית רבעון שלישי הוא הרבעון החזק בשנה. העלייה מתבטאת בכל הפרמטרים. 

"למעלה מ-70% מבתי מלון של פתאל מצויים באירופה ובאגן הים התיכון. בתי המלון מבוזרים באזורים אטרקטיביים והתמהיל שלהם מגוון וכולל מלונות נופש, מלונות עסקיים, מלונות יוקרה ומלונות סופיריור.  

"מתחילת השנה פתח החברה 10 בתי מלון חדשים וצפויה לפתוח עד סוף השנה כ-10 בתי מלון נוספים הכוללים יחד כ-1,800 חדרים. עד סוף שנת  2028 תפתח החברה 39 בתי מלון (ללא מלונות השותפות), שצפויים להניב לחברה EBITDA שנתית בהיקף של כ- 350 מיליון שקל".  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עקה מסביר כי העלייה בשיעורי הריבית בעולם והגידול באינפלציה, אינן בעלות השפעה מהותית על פעילות הקבוצה - "מרבית החוב של החברה נושא ריבית קבועה וכן, בענף המלונאות ישנה גמישות רבה בהתאמת המחירים לשינויים אפילו באופן יומי.

"בכל מקרה, בכוונתנו להמשיך ולפעול לצמצום יחס החוב ל-EBITDA  של החברה שעומד היום על יחס של כ-5. ולהפחית לכ- 4.5 עוד בשנת 2023" מעדכן עקה ומסכם - "אסטרטגיית ההתרחבות שלנו הצמיחה העקבית וכן, פעולות ההתייעלות שנקטנו בהן בשנים האחרונות, הפכו את  הרשת  ליותר חזקה, מקצועית, מבוזרת, גדולה וערוכה להמשך צמיחה". 

 

פתאל היא רשת בתי המלון הגדולה בישראל, אוסטריה וגרמניה והינה שחקן משמעותי בבריטניה, הולנד וספרד. לרשת 272 בתי מלון (227 פעילים) ב-21 מדינות ומעל ל-48 אלף חדרי אירוח בארץ ובחו"ל.

פתאל נהנתה ברבעון מגידול אורגני לצד המשך גידול דרך רכישת בתי מלון וכן משיפור בתוצאות בזכות העלייה בשערי החליפין. הרווח בשורה התחתונה מסתכם ב-120 מיליון שקל, בהשוואה ל-108.5 מיליו ברבעון המקביל. 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    דוד 28/08/2023 11:47
    הגב לתגובה זו
    בהחלט יהיה מעניין לראות אם השיא הנוכחי בהכנסות ורווחים יישבר ברבעון הבא. הרבעון השלישי של חודשי הקיץ הוא הרבעון החזק של מניות התיירות, כולל תעופה וכמובן מלונות. פתאל מתחילה להיות מעניינת מיום ליום
  • 6.
    אלכס 27/08/2023 16:49
    הגב לתגובה זו
    מה עם המיתון ,שכולם מחכים לו .גם החיים בסרט חייב להסתיים.עם מחירים בשמים ושרות גרוע .
  • 5.
    יעקב אשדוד 27/08/2023 11:43
    הגב לתגובה זו
    אם עוד כמה מהאורחים הרגישו כמוני אזיי אין עתיד לחברה הזו
  • 4.
    כבר שבועיים יורדת ברצף.גם היום. (ל"ת)
    כ.ד 27/08/2023 11:18
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סוחר 27/08/2023 09:54
    הגב לתגובה זו
    משבר אחד והמניה נופלת נפילה חופשית.מינוף מטורף.בגלל זה המניה התרסקה בקורונה ובגלל זה השוק מתמחר כמו שהוא מתמחר.לא להתקרב.
  • מאיה 27/08/2023 21:25
    הגב לתגובה זו
    אין ולא יהיה שום מלון שישתווה למלונות רשת פתאל ומי שלא נהנה שיחפש את עצמו
  • 2.
    מה קורה עם דיבידנדים? (ל"ת)
    דני 27/08/2023 08:55
    הגב לתגובה זו
  • דיבידנד יש בקבוצת דלק (ל"ת)
    דלק 27/08/2023 09:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא הבנתי איפה ההסבר שנסחרת 30% מתחת למחיר שלפני הקורונה (ל"ת)
    אלון 27/08/2023 08:13
    הגב לתגובה זו
  • נראה כאילו הכתבה נקטעה (ל"ת)
    ט 28/08/2023 10:00
    הגב לתגובה זו
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק 1.86%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.