טיפה
צילום: TIPA

פלסטופיל רוכשת את חברת פולישק בתמורה ל-22 מיליון שקל

בחברה אומרים כי הרכישה תאפשר לחזק את פעילותה העסקית של פלסטופיל בשווקי חו"ל תוך ניצול סינרגיות עם הפעילויות הקיימות ושיפור שיעורי הרווחיות

דור עצמון | (1)
נושאים בכתבה עסקת רכישה

חברת פלסטופיל פלסטופיל 0% העוסקת בייצור יריעות פלסטיק גמישות לאריזת מזון ולמוצרים אחרים, השלימה את רכישת חברת פולישק, תמורת סכום כולל של כ-22 מיליון שקל. הסכום משקף גם שווי מלאי נרכש במועד ההשלמה בסך של כ-9 מיליון שקל.

חברת פולישק עוסקת בייצור יריעות MOPE (פוליאתילן "מתוח") בשוק האריזה עם דגש על יצרני אריזת למינט מתמחזר, תוויות מתכווצות ואריזות. פולישק פועלת מאתר בקיבוץ ניר יצחק ומפעילה מרכז הפצה בפולין כאשר כ-98% מפעילותה הוא יצוא בעיקר לאירופה ולארה"ב. רכישת פולישק תאפשר לפלסטופיל לחזק את פעילותה בחו"ל בד בבד עם גידול בהיקפי ההכנסות, ולשפר את הרווחיות באמצעות סינרגיות עם פעילותה הנוכחית של פלסטופיל.

פלסטופיל רואה את העסקה כסינרגטית לפעילותה והיא נעשית בהתאם לאסטרטגיה הכוללת של החברה, בין היתר, באמצעות התרחבות וביצוע רכישות תוך הגדלת נפח פעילותה בתחומי הליבה שלה או בתחומים סינרגטיים לה. להערכת פלסטופיל השלמת העסקה תאפשר לחברה לחזק את פעילותה ואת והפעילות של פולישק בחו"ל בעיקר בארה"ב ובאירופה, בד בבד עם גידול בהיקפי ההכנסות שלהן וכן להתייעלות בהוצאות.

מניית פלסטופיל ירדה ב-6% מתחילת השנה למחיר של 4.8 שקל המבטא שווי שוק של 72.4 מיליון שקל. החברה הרוויחה ב-2022 17.1 מיליון שקל על הכנסות של 231.4 מיליון שקל. השווי מבטא מכפיל רווח של 4.

רונן אלעד, יו"ר פלסטופיל ובעל השליטה בחברה: "רכישת פעילות חברת 'פולישק אריזה גמישה' היא נדבך נוסף באסטרטגיית  הצמיחה של פלסטופיל, שמטרתה לייצר חברה גלובאלית, צומחת ורווחית, תוך ניצול יתרונות הגודל. עם השלמת הרכישה אנו מרחיבים את היצע המוצרים של פלסטופיל תוך כניסה לתחומי פעילות של פתרונות למחזור אריזות והגדלת מספר לקוחות החברה, תוך שאנו מנצלים את פעילותה את התשתית הקיימת של פלסטופיל ליצירת סינרגיות בין שתי החברות, שיבואו לידי ביטוי הן בהגדלת המכירות בין החברות והן בהתייעלות בצד ההוצאות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מנחם 18/04/2023 14:50
    הגב לתגובה זו
    מה דינו של מי שמחזיק עדיין במניות פולישק...כמוני לדוגמא
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.