אילן רביב
צילום: רמי זרנגר
IPO

מיטב דש ברוקראז' שוקלים הנפקה לפי שווי של 400-500 מיליון שקל

מדובר בחברת הברוקראז' הראשונה שנמצאת בדרך להנפקה. האם בעקבותיה יגיעו גם המתחרות? הפעילות מאפשרת לציבור השקעה עצמאית בבורסה - בדרך כלל זו אפשרות זולה משמעותית מאשר במסחר דרך הבנקים

נתנאל אריאל | (4)

בית ההשקעות מיטב דש של צבי סטפק, שוקל להנפיק את פעילות הברוקראז' (מיטב דש טרייד) בת"א לפי שווי של 400-500 מיליון שקל. האם בעקבותיה יגיעו גם המתחרות אי.בי.אי ואקסלנס של הפניקס?

תקופת הקורונה הובילה לעלייה בהיקפי המסחר, כאשר נכנסו משקיעים צעירים רבים לבורסה והחלו לסחור, וכעת מדובר למעשה בחברת המסחר העצמאי הראשונה שנמצאת בדרכה להנפקה בבורסה.

היום ב-19:00 שיעור ראשון בקורס ללימודי שוק ההון, המרצה: אבישי עובדיה (הקורס יימשך 8 שיעורים והוא ללא עלות). להרשמה לחצו כאן

מיטב דש עצמה נסחרת לפי שווי של 1.1 מיליארד שקל, פעילות הטרייד מוערכת בדוחות של מיטב בכ-150 מיליון שקל בלבד - כך שמבחינתה יהיה מדובר בעליית ערך. על פי הצפי, ואם המהלך אכן יושלם, מיטב דש טרייד תונפק במהלך שנת 2022. 

בית ההשקעות נותן שירותים בתור חבר בורסה, אפשרות לביצוע מסחר, עשיית שוק, המרת מט"ח ועוד. פעילות הטרייד מאפשרת לציבור לסחור גם באופן עצמאי במניות, אג"ח ומכשירים פיננסים נוספים. זאת לצד הגופים הבנקאיים, כאשר ברוקראז' כמו מיטב דש, אי.בי.אי, טרייד 1, אינטרקטיב ברוקרס ואחרים מאפשרים מסחר עצמאי בעלויות מופחתות בצורה משמעותית ביחס לבנקים.

מיטב דש נאלצה לרשום בדוחות האחרונים הפסד של חצי מיליארד שקל - בעקבות פסק הדין נגדה. בנטרול ההפסדים, רשם בית ההשקעות רווח של 38 מיליון שקל, עליה של 19%. ההכנסות ברבעון השלישי, בנטרול ההפסדים, הסתכמו בכ-271 מיליון שקל, עליה של 21%

היקף הנכסים המנוהלים של מיטב עלה לשיא של כ-217 מיליארד שקל נכון לתאריך ה-22 בנובמבר. בסוף הרבעון עמדו הנכסים המנוהלים על כ-206 מיליארד שקל. מתחילת השנה מיטב גייסה 5.8 מיליארד שקל בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סוד העושק 08/12/2021 10:55
    הגב לתגובה זו
    במיטב דש עלויות קניה/מכירה כפולות ולא יזקפו לזכותכם דיבידנד וריבית על העו"ש במידה שיהיו.
  • דניאל 08/12/2021 12:22
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי מה אמרת על זכיקפה של דיבידנד אבל אי אפשר לקבל הלוואה זולה דרך הנציגות בישראל ביקשתי ואמרו לי 10 אחוז, משהו הזוי.
  • 1.
    וואליו עכשיו על המפה 08/12/2021 09:46
    הגב לתגובה זו
    זה נותן גושפנקה רשמית לשווי של פסגות ששווה הרבה מעל מיטב ברוקרז'
  • מבין עניין 08/12/2021 10:42
    הגב לתגובה זו
    פסגות עושה הרבה פחות ומחזיקה כ15% מהלקוחות. רכישת פסגות נייע בנתונים האלה היא יקרה מאוד. לגבי הקרנות זה כבר משהו אחר.
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק 1.86%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.